ט'ו בשבט הגיע

הרב ידידיה שילה תגובות: 0

מאין נובע שמו של החג?

'ט'ו בשבט' - היום החמישה-עשר (ט'ו) לחודש שבט.

מה המיוחד ביום הזה?

המשנה במסכת ראש השנה (פרק א', משנה א') קובעת שיום ט'ו בשבט הוא 'ראש השנה לאילנות'.

בשביל מה בדיוק אילנות צריכים ראש השנה? מצווה מהתורה לתת תרומות ומעשרות מהפירות ומהירקות. כאשר בית המקדש היה קיים, היה היהודי מעניק מדי שנה אחוז מסוים מהיבול שגדל בחצרו או בשדותיו לכהנים וללויים, המקדישים את חייהם כדי לשרת בבית המקדש וללמד את עם ישראל תורה. (גם כיום מפרישים תרומות ומעשרות, אך מכיוון שאין לנו בית מקדש, לא מוסרים אותם לכהנים וללויים).

החיוב להפריש תרומות ומעשרות מתייחס ליבול של כל שנה בנפרד, והתאריך הקובע, שבו מתחלפת שנה, הוא ט'ו בשבט.

מה יש בתאריך הזה שאין בשום תאריך אחר?

אכן הדבר נראה מוזר: תאריך זה חל גם באמצע עונת הגשמים וגם באמצעו של החודש, אולם חז'ל מסבירים שבזמן הזה ירדו בדרך כלל מרבית גשמי השנה, והאילנות מקבלים כוח להוציא פירות חדשים, ובלשון רש'י במסכת ראש השנה: השרף עלה באילנות ונמצאו הפירות חונטים.

כאן באים לידי ביטוי כוחם והבנתם המעמיקה של חז'ל, שידעו ולימדו אותנו שהפריחה והצמיחה שיתרחשו באביב, בעוד מספר חודשים, נובעים מהכוח הפנימי העמוק והשקט, שמתחולל בעץ בסתר כבר בט'ו בשבט.

מהם הדינים והמנהגים של ט'ו בשבט?

ט'ו בשבט הוא יום שנוהגים בו קצת שמחה, ולכן אין צמים בו, ואין אומרים 'תחנון' בתפילת שחרית ובמנחה.

יש מנהג לאכול בליל ט'ו בשבט סעודה המורכבת מפירות ארץ ישראל, כדי להדגיש את חשיבותם וחביבותם של הפירות הקדושים בקדושת הארץ, וכן לקרוא על כל פרי פסוקים ומדרשים הקשורים אליו. נוהגים גם לאכול בסעודה פרי שעדיין לא אכלו אותו השנה ולברך עליו ברכת 'שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה' - שהיא הברכה שמברכים על פרי חדש.

 

על מה צריך להקפיד בסעודת ט'ו בשבט?

יש להקפיד על סדר קדימויות באכילת הפירות ובברכות. ראשית כל מברכים ברכת 'המוציא' או 'מזונות' על מאפה שעשוי מקמח חיטה, לאחר מכן 'בורא פרי העץ' על פרי משבעת המינים, ולבסוף אוכלים את שאר הפירות על פי חביבותם.

כמו כן יש להקפיד על זהירות מפני אכילת תולעים האסורים באכילה. תולעים קטנות וחרקים עלולים להימצא בפירות בכלל, ובפירות יבשים בפרט, וצריך לבדוק היטב את הפירות ולוודא שאין בהם תולעים.

 

אילו פסוקים ומדרשים אומרים על הפירות?

ניתן להשיג חוברות וספרונים ובהם לקט פסוקים ומדרשים על מיני הפירות השונים, ולדוגמה נביא כאן שני מדרשים נאים, האחד על זית והשני על תאנה:

'למה נמשלו ישראל לזית? ...זית אין עליו נושרים לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, אף ישראל אין להם בטילה עולמית. לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. (עם ישראל לא יפסיק להתקיים אף פעם, בניגוד לעמים אחרים שנעלמו מהמפה).

למה נמשלה תורה לתאנה? אלא כל הפירות יש בהן פסולת: תמרים יש בהם גרעינים, ענבים יש בהם חרצנים, רימונים יש בהן קליפין
(קליפות) - אבל תאנה כולה יפה לאכול, כמו התורה שכל חלקיה חשובים ונחוצים.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר