שנה מעוברת

יוסף רזניק תגובות: 0

יום שישי של השבוע היה 'פורים קטן' - מועד שמתקיים רק כאשר השנה היא שנה מעוברת. כל החודש שבו אנו נמצאים נקרא אדר א', וכמובן שגם הוא מתרחש רק בשנה מעוברת, כאשר יש שני חודשי אדר: אדר א' ואדר ב'.

 

אך מהי שנה מעוברת?

ובכן, לוח השנה העברי מבוסס על חודשי הירח. החודש הוא הזמן שאורך לירח להקיף את כדור הארץ פעם אחת. הירח משלים הקפה של כדור הארץ בכל 29.5 ימים, אך מכיוון שחודש מורכב כמובן מימים שלמים, מצרפים את חצי היום ה'מיותר' פעם לחודש הקודם ופעם לחודש הבא. כך יוצא שישנם חודשים בני 29 יום וחודשים בני 30 יום, ובשנה אחת - 354 ימים. לעומתו, הלוח של רוב אומות העולם מבוסס על השמש: כדור הארץ מקיף את השמש במשך כ-365 יום, וזו 'שנת השמש'.

הסיבה שעם ישראל סופר את השנה על פי הירח אינה מקרית. עם ישראל נמשל לירח, וכשם שלירח אין אור משל עצמו והוא מקבל את כל אורו מהשמש, כך עם ישראל הם ענווים ויודעים שכל מה שיש להם הוא מאת ה'. וכפי שהירח מתחדש בכל חודש, כך עם ישראל עתיד להתחדש ולהיגאל.

 

חנוכה בקיץ? שבועות בחורף?

קל להבחין שבין 'שנת ירח' לבין 'שנת שמש' יש הפרש של 11 ימים. אילו ההפרש הזה היה נשמר ונצבר משנה לשנה, היו החודשים והחגים העבריים 'זזים' לאיטם ביחס לשמש, והיו חלים כל פעם בעונה אחרת של השנה, שכן עונות השנה נקבעות על פי מצב השמש. כך, אגב, קורה בפועל בלוח השנה המוסלמי: לוח זה מבוסס על חודשי הירח בלבד, ולכן חודש ה'רמדאן' למשל חל לפעמים בקיץ ולפעמים בחורף.

 

תעשו חשבון ותראו

אולם עם ישראל אינו יכול להרשות לעצמו מצב כזה, כיון שהתורה קובעת שחג הפסח הוא גם 'חג האביב', והוא חייב לחול תמיד באביב. לכן, על מנת להתאים את 'שנת הירח' ל'שנת השמש', קבעו חז'ל שמוסיפים מדי כמה שנים חודש נוסף - אדר א', וכך מגשרים על הפער המצטבר.

שנה שמוסיפים בה חודש נקראת 'שנה מעוברת' (כלומר, שנה שיש בה תוספת, כמו אישה מעוברת). בכל מחזור של 19 שנה יש 7 שנים מעוברות, וכך אורך שנת ירח ממוצעת זהה לאורך שנת השמש. שנה שאינה מעוברת נקראת 'שנה פשוטה'.

 

פורים הגדול ופורים הקטן

מבין החודשים אדר א' ואדר ב' - אדר ב' נחשב לחודש ה'מקורי' ואדר א' ל'תוספת' (למרות שהוא קודם), ולכן חג הפורים חל באדר ב'. עם זאת, י'ד וט'ו באדר א' נקראים 'פורים קטן', והם ימי
שמחה: בימים אלו אין אומרים 'תחנון' בתפילה, ונוהגים להרבות בסעודה.

 

כמו מכונת זמן

העובדה שלעיתים יש שני חודשי אדר יוצרת מצבים מעניינים. מי שנולד בחודש אדר בשנה פשוטה, ונעשה בן 13 בשנה מעוברת, יחול 'בר המצווה' שלו באדר ב'. במקרה הפוך, של מי שנולד בשנה מעוברת ונעשה בן 13 בשנה פשוטה, יחול בר המצוה באדר הרגיל, ואין זה משנה אם נולד באדר א' או ב'. מכאן יוצאת תוצאה מעניינת: כאשר שני ילדים נולדו בשנה מעוברת, האחד בסוף אדר א' והשני בתחילת אדר ב', והשנה ה-13 שלהם היא פשוטה, הילד הקטן יותר יהיה 'בר מצוה' חודש לפני הגדול!

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר