ארץ ישראל לעם ישראל

יוסף רזניק תגובות: 0

ישראל ובניו, צדיקים בע'מ
מעלתו של עם ישראל נובעת מתפקידו לבחור בטוב ולהוציא לפועל את תכלית הבריאה (ר' גיליון לפרשת ויגש). תפקיד זה מוטל קודם−כל על העם בכללותו, ורק לאחר מכן על כל יהודי ויהודי באופן אישי; התורה מגדירה את ייעודו של עם ישראל במילים 'מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ' (שמות יט, ו), ומשמעות הדבר היא שעל עם ישראל להקים ממלכה ריבונית, שבה גם חיי הציבור וגם חיי היחיד יתנהלו בהתאם לרצון ה', ויגלו בעולם את מלכותו ואת טובו.

מקום תחת השמש
אחד התנאים הבסיסיים לקיומה של ממלכה, הוא כמובן - ארץ. לכן ברור מדוע ארץ ישראל תופסת בתורה מקום כה מרכזי. הארץ הובטחה לכל אחד מהאבות, אברהם, יצחק ויעקב, וכן לעם ישראל כולו לפני יציאת מצרים, אשר הצטווה ללכת אל הארץ, לכבוש אותה ולהתיישב בה. כיוון שזהו תנאי מקדים למימוש ייעודו של עם ישראל, אמרו חז'ל שיישוב הארץ הוא מצווה מרכזית השקולה כנגד כל המצוות.
מכאן יובן גם מדוע הגלות היא עונש גדול כל כך, כיוון שבגלות עם ישראל אינו יכול לממש את ייעודו. חשוב לציין עוד כי על היחיד חל איסור לרדת מהארץ כדי להשתקע בחו'ל (אם כי יציאה לזמן קצר הותרה במקרים מסוימים, ויש לשאול רב באילו מקרים מותר).

לגור בתוך ארמון
ארץ ישראל איננה סתם 'מקום' ככל המקומות, כי כשם שעם ישראל קדוש ומיוחד מכל העמים, כך גם ארצו קדושה ומיוחדת מכל הארצות. התורה אומרת שבארץ ישראל 'תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ בָּהּ' (דברים יא, יב), כלומר שה' משגיח עליה בפרטיות יותר מאשר על שאר הארצות, כשם שהמלך משגיח על הנעשה בארמונו יותר מאשר על שאר המדינה. ארץ ישראל משובחת גם מבחינה גשמית, עד כדי כך שהיא מכונה 'אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ'.
מחמת קדושתה של הארץ, ישנן מצוות רבות הנוהגות רק בה, והן מכונות 'מצוות התלויות בארץ'. בהן ניתן למצוא את מצוות תרומות ומעשרות, ערלה, שמיטה, יובל ועוד. גם כל מצוות המקדש והקרבנות נוהגות כמובן רק בארץ ישראל.

כמו בין איש ואשתו
מביטויים שונים בתורה ובחז'ל אנו לומדים שלארץ ישראל יש מעין 'אישיות' בפני עצמה. נאמר למשל שארץ ישראל אינה יכולה לסבול עוברי עבירה, אלא היא 'מקיאה' אותם מתוכה. כך אבדו מהארץ העמים הקדומים שישבו בה לפני עם ישראל − החיתים, הכנענים, היבוסים ועוד − ומשום כך גלה עם ישראל מארצו כאשר חטא. אך למרות זאת, בין הארץ לבין עם ישראל ישנו קשר רוחני מיוחד שהמשיך להתקיים גם בזמן הגלות: עם ישראל מעולם לא פסק להתגעגע לארץ הקודש ולצפות לשוב אליה, והעולים לארץ אף נהגו לנשק את אדמתה כאשר דרכו עליה לראשונה. התורה הבטיחה לנו שהארץ לא תאיר את פניה לאף אחד מהעמים שינסו להתיישב בה כשעם ישראל ילך לגלות אלא תישאר שוממה, ורק לאחר שבניה ישובו אליה היא תחזור לתת את פירותיה בעין יפה. חלקה הראשון של נבואה זו התגשם בדיוק מופלא וארץ ישראל היתה במשך דורות רבים שוממת ונטושה. עתה אנו מצפים להתקיימותה בקרוב של הבטחת ה' לאברהם (בראשית טו, יח): 'לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם (=הנילוס) עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת'.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר