מהן 'ברכות השחר'?

כל אחד מאתנו קיבל מהקב'ה מתנות רבות ונפלאות, אשר מרוב הרגל, אנו רואים אותן בדרך כלל כדבר מובן מאליו, וכלל איננו שמים לב אליהן: יש לנו עיניים רואות ואוזניים שומעות, גוף בריא ומתפקד, בגדים ללבוש, משפחה וחברים, שכל ותבונה ועוד ועוד, ומעל הכול - נשמה אלוקית הגנוזה בתוכנו. בדרך כלל רק כאשר אחד הדברים הללו חסר, חלילה, אנו מרגישים עד כמה הוא חשוב ומשמעותי לחיינו.

מעט התבוננות ושימת לב תעזור לנו לחוש עד כמה אנחנו עשירים (האם היינו מוכנים למכור את מאור עינינו תמורת מיליון דולר?). נוכל ליהנות מכל המתנות שקיבלנו, להכיר טובה ולהודות לה' שהעניק לנו אותן - ולקבל בפרופורציה הנכונה את כל מה שלא הולך בדיוק כפי שרצינו. לשם כך קבעו חז'ל רשימה של ברכות שיש לברך כל בוקר, על כל אחת מהמתנות הללו.

אלו ברכות ישנן, ומתי מברכים אותן?

אלו הן ברכות השחר:

'א-להי, נשמה שנתת בי טהורה...' - על הנשמה המוחזרת לנו כל בוקר.

'ברוך... אשר יצר את האדם בחכמה...' - על יצירת הגוף ואבריו הפנימיים בחכמה מופלאה. את הברכה הזו מברכים, חוץ מאשר בבוקר, בכל פעם לאחר עשיית הצרכים.

'ברוך... הנותן לשֶׂכְוִי בינה להבחין בין יום ובין לילה' - 'שֶׂכְוִי' הוא תרנגול, שיודע לקרוא כשעולה השחר ומעיר את הישנים. ויש מפרשים ש'שכוי' הוא לב האדם, והברכה היא על החכמה שבלב.

'ברוך... פוקח עיוורים' - על העיניים הרואות, לאחר השינה שבה היינו 'עיוורים'.

'ברוך... מתיר אסורים' - על היכולת להתנועע, לאחר השינה שבה היינו כעין 'כבולים'.

'ברוך... זוקף כפופים' - על היכולת לעמוד זקוף.

'ברוך... מלביש ערומים' - על הבגדים שיש לנו.

'ברוך... הנותן ליעף כוח' - על הכוח והרעננות של הבוקר.

'ברוך... רוקע הארץ על המים' - על הקרקע שתחת רגלינו.

'ברוך... המכין מצעדי גבר' - על היכולת ללכת.

'ברוך... שעשה לי כל צרכי' - על שאר כל מה שיש לנו, ובפרט על הנעליים.

'ברוך... אוזר ישראל בגבורה' - על חגירת החגורה (או סגירת המכנסיים).

'ברוך... עוטר ישראל בתפארה' - על הכיפה או כיסוי הראש, שהם ה'עטרה' (הכתר) שלנו.

'ברוך... שלא עשני גוי' - על שאנו יהודים.

'ברוך... שלא עשני עבד' - על שאנו בני חורין.

'ברוך... שלא עשני אשה' - כי האשה אינה חייבת בחלק מהמצוות. והנשים מברכות: 'ברוך שעשני כרצונו'.

'ברוך... המעביר שינה מעיני ותנומה מעפעפיי...' - על שקמנו מהשינה.

המנהג הקדום היה לברך את הברכות הללו בסמוך למעשים המתוארים בהן (למשל: לברך 'מלביש ערומים' מיד לאחר לבישת הבגדים), אולם היום נהוג לברך את כולן יחד בבית הכנסת.

עם זאת, יצוין כי על פי חכמי הסוד ותורת הקבלה, לברכות הללו יש משמעות נוספת, רוחנית וסמלית. 'פוקח עיוורים', למשל, היא ברכה על ההשגות והידיעות הרוחניות שהאדם זכה להן, 'מתיר אסורים' זו ברכה על היכולת להשתחרר מכבלי היצר הרע, 'אוזר ישראל בגבורה' על שהקב'ה שומר כל יהודי לבל ייפול מבחינה רוחנית וכן הלאה, ואמרו חכמי הנסתר כי מכלול הברכות הללו פורט על כל המיתרים הרוחניים של האדם ומודה על כל הטוב הרוחני שהוא מקבל מהקב'ה.

בנוסף לברכות אלו, אנו מברכים במסגרת ברכות השחר גם על המצוות שאנו זוכים לקיים כל יום: על לימוד התורה, על עטיפת הציצית ועל הנחת התפילין.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

מתוך העלון

<iframe src=https://yonlen.tiiny.site/>

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר