לא לוקחים כסף לקבר!

דוד קליינר תגובות: 0

רכב שרד יוקרתי גלש במורד הרחוב אל עבר בית הכנסת הגדול, ונעצר מול הפתח. משרֵת הדור-בגדים ניגש אל הדלת הקדמית ופתח אותה לרווחה. מהרכב יצא אדם מבוגר, שלפי מראהו ניכר כי היה עשיר מופלג. היה זה יעקב בלומן, אחד מעשירי הקהילה שעסקיו היו חובקי עולם.

אך ככל שיעקב בלומן היה עשיר, כך היה גם קמצן. הוא מעולם לא תרם, ולו דולר שחוק אחד, לתמיכה במשפחות נזקקות או לטובת בית הכנסת של הקהילה.

התפילה הסתיימה, ותוך כדי חליצת הטלית והתפילין, שוחח מיסטר בלומן עם ידידו הוותיק, ד'ר מרטין, שהיה רופא ילדים ידוע.

'מה שלום הילדים?' התעניין ד'ר מרטין.

'הם כבר לא ילדים, אתה יודע...' צחק מיסטר בלומן. שלושת ילדיו, שכולם היו מנהלים בעסקים שהוא הקים, כבר עברו את גיל הארבעים, ולכל אחד הייתה משפחה משלו. 'בשבוע הבא כולם באים אלינו, לחגוג את חתונת הזהב שלי ושל אשתי'.

'אני שמח לשמוע שהם מסתדרים ביניהם', אמר ד'ר מרטין. 'אני מקווה רק שדאגת שהם יסתדרו ביניהם גם כשאתה לא תהיה פה...'

'למה אתה מתכוון?' שאל מיסטר בלומן.

'לא שמעת על שני הבנים של סטיבי גולדברגר? לאחר שהוא נפטר החל שם מאבק ירושה מכוער. עורכי הדין של שני הבנים מתפרנסים יפה, ושני הבנים עצמם כבר לא מדברים ביניהם כמה חודשים'.

'לא', אמר מיסטר בלומן בזעזוע, 'אצלי זה לא יקרה. הילדים שלי אוהבים זה את זה והם לעולם לא יריבו'.

'כולם אוהבים את כולם, עד שזה מגיע לכסף', אמר ד'ר מרטין. 'אם אתה רוצה להבטיח שהילדים שלך ימשיכו לחיות בשלום, תכתוב צוואה מסודרת ובה תוריש לכל אחד את חלקו, בלי שום בעיות'.

'אתה יודע מה? אתה צודק', אמר מיסטר בלומן לידידו הוותיק. 'עוד היום אזמין את עורך הדין שלי למשרדי, ואכתיב לו צוואה מסודרת'.

לאחר חודש נפגשו שוב שני הידידים.

'תודה רבה על העצה,' אמר מיסטר בלומן לד'ר מרטין. 'עשיתי כדברך, והפקדתי אצל עורך הדין שלי צוואה חתומה כדת וכדין. אגב, הייתי רוצה שתציץ בה ותראה אם היא בסדר'.

ד'ר מרטין נענה לבקשה וקרא בעיון את שני הדפים, וכשסיים הרים מבט שובב אל ידידו הוותיק. 'אני רואה שחילקת יפה את הרכוש בין אשתך לבין שלושת בניך, אבל למישהו אחד שכחת לדאוג - לעצמך'.

'לעצמי?' תהה מיסטר בלומן, 'מה אני יכול לקחת איתי לקבר? לשם מגיעים בלי שום דבר'.

'דבר אחד אתה יכול לקחת איתך - מצוות ומעשים טובים שיֵיעשו בכסף שלך,' אמר ד'ר מרטין. 'שמעתי על מישהו שכתב בצוואה שבחלק מכספו יקימו קרן צדקה שממנה יעזרו ליתומים ולאלמנות. הזכויות של המצוות הללו יפעלו לעילוי נשמתך בעולם הבא'.

'שמע, ידידי, אתה צודק מאה אחוז', אמר מיסטר בלומן. 'אני אזמין את עורך הדין כבר היום, ואכתיב לו צוואה חדשה, ובה אצווה על הבנים שלי להקים קרן על שמי, שתסייע למשפחות עניות'.

פניו של ד'ר מרטין התכרכמו. 'יש בעיה', אמר בעצב.

'מה הבעיה?' תמה מיסטר בלומן.

'הבעיה היא שאחרי ה'מאה ועשרים' שלך, עורך הדין יוציא את הצוואה הראשונה ואחר כך את הצוואה השנייה, ואז יתחיל בלגאן שלם. איזו צוואה נכונה? הבנים יגידו שזה לא הגיוני. מדוע הצוואה שונתה לאחר חודש? ובכלל - לא מתאים לאבא שלנו להקים קרן צדקה. סיפור כזה יכול להתגלגל לבתי המשפט ולהימשך שנים. אני יודע כמה אתה שונא להמתין בתור כשאתה מגיע למשרד או לפגישה כלשהי. תאר לך שאתה עומד בשערי גן עדן, ולא מכניסים אותך פנימה עד שההליכים המשפטיים כאן, בעולם הזה, יסתיימו, ואיזה שופט זוטר יחליט אם להקים את קרן הצדקה שלך או לא...'

'נו, אז מה אני יכול לעשות?' שאל מיסטר בלומן כשהוא אובד עצות לחלוטין.

'הפתרון היחיד שאני חושב עליו', אמר ד'ר מרטין, 'זה שתקים את הקרן כבר עכשיו, כשאתה בחיים. היום אתה בעל הבית ואף אחד לא יאמר לך איך לנהוג! שום שופט ושום עורך דין לא יכתיבו לך מה לעשות עם הכסף שעבדת עליו כל כך קשה. אתה תחליט על ייעודו של הכסף - ולא אף אחד אחר!'

חכמתו של הידיד הטוב, שהוביל את מיסטר בלומן לקבל בעצמו את ההחלטה, הובילה להקמת קרן הצדקה הגדולה, שסייעה במשך שנים רבות לעניים ולמשפחות נזקקות.

*******

יש אנשים שהקמצנות מעבירה אותם על דעתם, וצריך לתמרן אותם באלגנטיות כדי שהם יקלטו שהרכוש היחיד שיישאר להם אחרי מותם זה הכסף שבו עשו צדקה ומעשים טובים. אבל את הלקח הזה עלינו לזכור כל יום וכל שעה: אנחנו אורחים בעולם הזה למשך זמן קצר של שבעים-שמונים שנה. מכל הבילויים וההנאות לא יישאר לנו שום דבר. רק מצוות ומעשים טובים שנצבור, יעמדו לזכותנו לנצח נצחים, ויעשו אותנו מאושרים גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.

 


תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר