אלול!

יוסף רזניק תגובות: 0

חודש אלול הוא לכאורה עוד אחד משניים-עשר חודשי השנה, אבל אלול זה לא ספטמבר. שמו של חודש אלול כבר הפך למושג מקודש, ובלשון הדיבור אף משמיטים ממנו לעיתים את המילה 'חודש' וקוראים לו פשוט: 'אלול!'

מה כל כך מיוחד בחודש אלול, ומה יש בו שכל כך מעורר את הלבבות?

בכל עסק, חנות או מפעל, ישנה פעילות מיוחדת בחודש האחרון של 'שנת הכספים'. בחודש זה נערך מאזן ההכנסות וההוצאות, בודקים האם העסק עומד במטרותיו וקובעים יעדים עסקיים לשנה הבאה. 'מאזן שנתי' כזה קיים גם בחיינו הרוחניים: לקראת ראש השנה, יום הדין שבו הקב'ה קובע את גורלו של כל אחד מאתנו ושל העולם כולו, ישנו חודש שבו אנו עורכים את המאזן הרוחני של השנה שחלפה ומתכוננים לשנה הבאה. זהו חודש אלול.

אבל איך אפשר לתקן בחודש אחד את מה שעשינו במשך שנה שלמה?

כמובן שאי אפשר להיות מושלם תוך חודש אחד, אבל בוודאי אפשר להתחיל להתקדם, ולעשות את הצעדים הראשונים. השם 'אלול' משמעותו בארמית: בדיקה וחיפוש. בחודש זה אנו בודקים ומחפשים: במה התקדמנו השנה? במה נסוגונו לאחור? באלו עניינים נהגנו כשורה ובאלו לא? האם עמדנו במטרות שהצבנו לעצמנו בתחילת השנה? ואם לא - מדוע? מה ביכולתנו לעשות כדי שהשנה הבאה תהיה טובה יותר מהנוכחית? באופן כזה אנחנו יכולים לגבש לעצמנו 'תוכנית הבראה' שאותה ניישם במשך כל השנה הבאה, ובאלול הבא נהיה יהודים טובים יותר.

מדוע חודש אלול נקרא 'חודש הרחמים והסליחות'?

בדיקת העבר ותכנון העתיד אינם נעשים רק ביננו לבין עצמנו אלא ביננו לבין הקב'ה. 'אלול' הוא ראשי תיבות של הפסוק (שיר השירים ו, ג) 'אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי'. פסוק זה מדבר על הקשר ביננו לבין השם, ובאמת, בחודש אלול אנו מחדשים את הקשר עם השם: אנו חוזרים בתשובה על הדברים הלא טובים שעשינו במשך השנה, מקבלים על עצמנו להשתפר ולהתקדם, ומתוך כך השם מרחם וסולח לנו ודן אותנו בראש השנה לחיים טובים וארוכים.

למעשה, ימי הסליחות והרחמים נמשכים מעט אחרי חודש אלול, עד י' בתשרי...

אכן, מראש חודש אלול ועד ליום כיפור יש ארבעים ימים, ומי שזה מזכיר לו את ארבעים הימים שמשה רבנו שהה על הר סיני, אינו טועה. משה אכן עלה להר סיני (בפעם השנייה) בראש חודש אלול, לאחר שבני ישראל חטאו והשתחוו לעגל הזהב במדבר. הוא שהה על ההר ארבעים יום וארבעים לילה והתפלל שה' יסלח לבני ישראל על חטאם, עד שבעשירי בתשרי - יום הכיפורים - ה' סלח לעם ישראל ואמר למשה 'סלחתי כדברך'.

אלו מנהגים ישנם בחודש אלול?

מנהג חשוב ומרכזי הוא אמירת סליחות: בחודש זה קמים בחצות הלילה או השכם בבוקר ואומרים פיוטים של תשובה ושל בקשת סליחה, וכן 'וידוי' שבו אנו מתוודים על העבירות שלנו. הספרדים נוהגים לומר 'סליחות' כל חודש אלול, והאשכנזים מתחילים ממוצאי השבת שלפני ראש השנה (וכאשר ראש השנה חל בתחילת השבוע - ממוצאי השבת שלפני כן).

קטע מרכזי בסליחות שחוזר על עצמו כמה פעמים הוא הפסוקים המבטאים את שלוש עשרה מידות הרחמים של הקב'ה (שמות לד, ו-ז): 'ה' ה' אֵ-ל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם (=סבלן ואינו ממהר לכעוס) וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת, נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים (=זוכר את המעשים הטובים לאלפי דורות), נֹשֵׂא (=סולח על) עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה, וְנַקֵּה (=מנקה את האדם מעוונותיו)'. השם גילה למשה רבנו שכאשר אומרים את הפסוקים הללו בציבור, הדבר מעורר את מידת הרחמים.

מנהג נוסף בחודש אלול הוא תקיעת שופר: האשכנזים נוהגים לתקוע בשופר בכל יום לאחר תפילת שחרית, והספרדים - בזמן הסליחות, בשעת אמירת '13 מידות'. תקיעת השופר באה 'להעיר את האדם משנתו' ולעורר אותו לחזור בתשובה ולא להמשיך לנהוג כמו שנהג עד היום. כמו כן יש בה זעקה כלפי הקב'ה שירחם עלינו, יסלח לעוונותינו וידון אותנו לשנה טובה.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר