צדקה וגמילות חסדים

יוסף רזניק תגובות: 0

להיות מלצר בגיל 99

בפרשיות שאנו קוראים בשבתות האחרונות אנו לומדים על הכנסת האורחים המיוחדת של אברהם אבינו. אברהם כבר זקן וחולה, אך למרות זאת הוא ישב בפתח אוהלו בציפייה לאורחים, ומיד כשראה אנשים הולכים בדרך - הזמין אותם אליו, הכין להם סעודת מלכים, ושירת אותם בעצמו למרות שהיו לו משרתים רבים.

מידת החסד המופלאה הזו 'עברה בירושה' לכל צאצאיו של אברהם. אחד הדברים המאפיינים ביותר את עם ישראל הוא החסד והנתינה, כפי שאמרו חכמים (מסכת יבמות דף עט,א): 'שלושה סימנים יש באומה זו (עם ישראל): רחמנים וביישנים וגומלי חסדים'. גמילות חסדים היא משלושת הדברים שהעולם עומד עליהם, ועל ידי הנתינה זוכים להידמות לקב'ה, שגם הוא נותן וגומל חסדים בלי גבול עם כל בריותיו.

מה ההבדל בין צדקה לגמילות חסדים?

צדקה היא נתינת כסף או מזון וכדומה לנצרכים, והיא נלמדת מהפסוק (דברים טו, ז-ח): 'כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן... פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ'. ישנה גם מצווה מיוחדת להלוות כסף ללא ריבית למי שזקוק לכך, והדבר חשוב אף יותר מצדקה, כי ההלוואה עשויה לעזור לאדם 'לעמוד על רגליו' ולהתאושש מבחינה כלכלית כך שלא יזדקק לצדקה.

גמילות חסדים היא הגדרה רחבה יותר, וכוללת כל דבר שמיטיב עם הזולת; היא נלמדת מהפסוק המפורסם (ויקרא יט, יח): 'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ'. דוגמאות לגמילות חסדים הן ביקור חולים, הכנסת אורחים (ובכלל זה - לקיחת 'טרמפיסטים'), שימוח חתן וכלה, ניחום אבלים, ליווי המת וטיפול בקבורתו (דבר זה נקרא 'חסד של אמת', כי המת אינו יכול להחזיר טובה). גם נתינת עצה טובה או מחמאה והקשבה לחבר שמספר על בעיותיו, הן גמילות חסדים. במקומות רבים נהוג שאנשים קונים חפצים שימושיים (כגון כלי עבודה, מכשירים רפואיים ואפילו מוצצים לתינוקות) על מנת להשאיל אותם לכל המעוניין, והדבר נקרא בקיצור 'גמ'ח' (=גמילות חסדים). לגמילות חסדים אין שיעור מחייב, וכל המרבה הרי זה משובח.

כמה צדקה צריך לתת?

לדעת חלק מן הפוסקים, יש חיוב לתת 'מַעשֵר כספים', כלומר לפחות עשירית מכל ההכנסות, ויש דינים שונים כיצד מחשבים את המעשר הזה. לדעת פוסקים אחרים אין זה חיוב גמור אלא מנהג טוב בלבד, וכל אדם רשאי לתת לפי שיקול דעתו. בכל מקרה אין לתת סכומים שיהפכו את הנותן עצמו לעני. אמנם, כאשר האדם נותן צדקה כראוי, הקב'ה ממלא את חסרונו והוא אינו מפסיד מכך, ועל כך אמרו חכמים 'עשֵׂר בשביל שתתעשֵׁר'.

למי יש לתת צדקה וכיצד?

בנתינת הצדקה יש לתת תחילה לאנשים הקרובים אלינו: אם יש לאדם קרוב משפחה נצרך, הוא קודם לכל אדם אחר. השכנים ואנשי הקהילה קודמים לשאר בני העיר. עניי העיר קודמים לעניי עיר אחרת, וכן הלאה. מובן שיש לתת צדקה רק למי שהוא נצרך באמת, ולא לרמאי; לכן אם אדם לא מוכר מבקש צדקה יש לתת לו סכום מועט, ואת עיקר הצדקה יש לתת למי שידוע לנו שהוא נצרך, או לקופת צדקה שהאחראים עליה הם אנשים ישרים והגונים. כבר כתב הרמב'ם: 'מעולם לא ראינו ולא שמענו קהל מישראל שאין להם קופה של צדקה'.

בנתינה לקופת צדקה יש מעלה נוספת, שהנותן והמקבל אינם יודעים זה על זה, וכך העני אינו מתבייש. אולם אם נותנים לאדם באופן ישיר, חשוב לעשות זאת בסבר פנים יפות, ולומר לו מילות עידוד, שלעתים הן חשובות לא פחות מהנתינה הכספית.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר