יומיים של טירוף

אריה תומר תגובות: 0

סוף סוף סיים עדי את לימודי המשפטים שלו, ועתה עליו למצוא משרד עורכי דין שבו יעשה את הסְטַאז', ההתמחוּת, שזה השלב האחרון לפני הפיכתו לעורך דין מהשורה. מכיוון שעדי סיים את התואר בהצטיינות יתרה, יכול היה להתקבל לעבודה במשרדים המבוקשים ביותר. הוא בדק כמה אפשרויות ולבסוף החליט לעבוד בפירמה 'בריקמן, כהן וזילבר' – משרד פרקליטים ידוע שהיה ממוקם במרומי מגדל משרדים יוקרתי בלב תל אביב.

'אתה מתחיל לעבוד מיום ראשון', אמרה לו המזכירה בטלפון, 'אבל עדיף שתבוא לקבל הדרכה ביום שישי, לפני שמתחיל הבלגאן הגדול'.

עדי לא הבין על איזה בלגאן מדובר, אך הגיע כפי שהתבקש ביום שישי. כשהמזכירה ערכה לו סיור במשרדים רחבי הידיים, יכול היה להתרשם מהפאר וההדר שבכל פינה: שיש וזכוכית מסביב, רהיטים מעץ משובח ומעור אמיתי, פינת אוכל מרווחת למען העובדים הרבים, והעיקר – נוף מרהיב ממעוף הציפור של כל גוש דן. המזכירה הראתה לעדי היכן יישב, הסבירה לו בקצרה מה יהיה תפקידו ואיחלה לו בהצלחה.

אך ביום ראשון בבוקר, כשעדי הגיע לעבודה, המשרד נראה שונה לחלוטין מכפי שנראה ביום שישי, ונדמה היה כאילו פרצה איזו מלחמה. עשרות עובדים סבבו בצעדים מהירים, עסוקים ומבוהלים. פקסים נפלטו, טלפונים צלצלו, שליחים נכנסו ומסרו מעטפות וההמולה היתה עצומה. עדי ישב במקומו, ותוך כמה דקות החלו להנחית עליו מטלות בזו אחר זו: תנסח מכתב, תדבר עם הלקוח, תביא את זה, תיקח את ההוא...

את היום הראשון לעבודתו סיים עדי מותש לחלוטין. הוא עבד שמונה שעות ללא הפוגה, כמעט בלי לאכול או לשתות, ועל הפסקה בכלל אי אפשר היה לדבר. כשחזר הביתה, נפל בעייפות על מיטתו ונרדם מיד. הוא לא ידע שעבודה מעשית בעריכת דין מפרכת כל כך. בלימודים הכול היה נראה פשוט יותר... למחרת, כך קיווה עדי, הוא יתרגל לעומס העבודה ויהיה לו קל יותר.

 בבוקר היום השני הגיע עדי בכוחות מחודשים, יודע לפחות למה לצפות, אבל מה שהיה ביום הראשון היה כאין וכאפס לעומת היום השני. עכשיו, חוץ מהמהומה הכללית, גם שלושת השותפים, עורכי הדין בריקמן, זילבר וכהן, הסתובבו עצבניים, צועקים, יורים הוראות לכל עבר. בצהרים עברה המזכירה ליד שולחנו של עדי וציינה באגביות שהיום כולם נשארים עד מאוחר יותר. עד מתי? לפחות עד אחת-עשרה בלילה...

עדי היה המום. משלמים לו עבור יום עבודה של שמונה שעות, אז באיזו זכות הם משאירים אותו לעבוד עד מאוחר? מה הוא, עֶבד שלהם?! בשעה חמש הוא חשב פשוט לקום וללכת, אך בסופו של דבר החליט להישאר. המזכירה שנתנה לו את ההדרכה ביום שישי – שעכשיו נראה כמשהו שקרה לפני שנים – חלפה לידו ועודדה אותו: 'מחר יהיה קל יותר', אבל עדי כבר החליט. העבודה פה רק נעשית קשה מיום ליום. מחר הוא יגיע רק כדי לנסח מכתב התפטרות ולעזוב בצורה מכובדת את המשרד. הוא יחפש לעצמו מקום אחר, נורמלי, שבו מכבדים את זכויות העובדים ולא רואים בהם עבדים נרצעים...

אך כשהוא הגיע, בבוקר היום השלישי, הפתיעה אותו השלווה ששררה במשרד. לא היה שום זכר להמולה הגדולה של אתמול. כולם חייכו זה לזה, אמרו 'בוקר טוב' והיו נחמדים וסובלניים. 'האם זה היה רק חלום?' שאל עדי את עצמו.

הוא החליט לא להתבייש, ולשאול את המזכירה. עכשיו הוא גם נזכר במה שהיא אמרה לו ביום שישי, על בלגאן כלשהו שהולך להתחיל ביום ראשון.

כשהמזכירה שמעה את שאלתו של הסטאז'ר הצעיר, היא פרצה בצחוק גדול. 'אתה פשוט נפלת על היומיים הכי לחוצים בשנה', הסבירה לו. 'הלקוח הגדול ביותר של המשרד שלנו ניגש מדי שנה למכרז ענק, משהו בסכומי עתק שלמעלה מכל דמיון, ולקראת המכרז הזה יש עבודה מטורפת סביב השעון שמתרכזת כולה ביומיים בלבד. צריך לברר בזמן אמת המוני פרטים שיכולים להשתנות כל רגע. זה לחץ נוראי: לברר מה המתחרים האחרים מציעים, לבדוק את מגמות השוק, לחשוב כל הזמן אם לא צצה איזו בעיה לא צפויה. אתמול בחצות הוגש סוף סוף המכרז, ועכשיו נותר לנו לחכות לתוצאות. אתה צריך להבין שאם זוכים במכרז הזה, יש למשרד עבודה מובטחת למשך כל השנה, ואם חלילה לא זוכים – כל השנה נראית צולעת'.

'אז אנחנו פשוט עובדים יומיים, ובזה קובעים את גורלה של כל השנה?' תמה עדי.

'בדיוק כך', אמרה המזכירה ופתאום חייכה, 'הֵיי, איזה קטע, זה ממש כמו ראש השנה, לא?'

*

אכן, ימי ראש השנה מתקרבים, ואלו יומיים לא קלים שבהם צריך להשקיע מאמץ: אנו שוהים זמן רב בבית הכנסת בתפילה ובתחנונים, יש האומרים את ספר התהילים, וכל היומיים הללו עומדים בסימן הדין והמשפט. אלו ימי חסד, שבהם הקב'ה מאפשר לנו לבקש ולקבל כל מה שנרצה. הבה נזכור כי ביומיים הללו אנו יכולים להשפיע ולבקש על כל השנה – ולא רק על השנה שלנו, אלא של ההורים, של המשפחה, של החברים, של עם ישראל ושל העולם כולו. במשך יומיים נתפלל ונתקרב ונתחזק, ובזכות זה נזכה כולנו לשנה טובה ומתוקה.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר