מה קרה בחנוכה?

אריה תומר תגובות: 0

מה בעצם קרה בחנוכה, מתי ואיפה?

המקום הוא ארץ ישראל, התקופה היא ימי בית המקדש השני, (שנת ג' אלפים תקצ'ז – לפני 2,175 שנה). ארץ ישראל איבדה את עצמאותה ונתונה תחת שלטון יווני. מנהיגי העם הם אנשי תורה ורבנים, אך השלטונות היוונים מנסים להחדיר את תרבות יוון להמוני העם.

מהי תרבות יוון?

תרבות יוון העריצה את היופי ואת הכוח הגופני. הספורט התחרותי והמשחקים האולימפיים מקורם ביוון העתיקה. ביוון היו גם פילוסופים ואנשי מדע, אולם זו היתה חברה עובדת אלילים ונטולת גדרי מוסר, שסגדה להנאות הגוף ורדפה אחרי התענוגות.

כיצד ניסו השלטונות היווניים לעשות זאת?

היוונים הבינו שהתורה היא ה'אויב' הגדול ביותר של תרבותם, וכל עוד עם ישראל ישמור מצוות, אין להם סיכוי. לכן הם גזרו גזירות אנטי דתיות, ואסרו לקיים מצוות כמו ברית מילה, קידוש החודש, כשרות ולימוד תורה. הם חיללו את בית המקדש והקריבו בו קרבנות טמאים לאלילים יוונים.

ומה עשו היהודים?

יהודים רבים הסתתרו וברחו כדי להמשיך לשמור מצוות. רבים נתפסו ונהרגו על קידוש השם. אולם היו גם 'מתייוונים' שאימצו לעצמם את התרבות היוונית, נטשו את התורה וחברו לאויבי העם. מאבק תרבותי גדול ניטש בין היהודים הנאמנים לתורה, לבין הבוגדים בעמם.

מי הרים את נס המרד?

היוונים בנו מזבח גדול בעיר מודיעין, ודרשו ממתתיהו הכהן להקריב חזיר לאליל יווני. מתתיהו סירב והרים את נס המרד בקוראו: 'מי לה' אלי!'. רק אלפים בודדים הצטרפו אליו, ובראשם חמשת בניו: יהודה, יוחנן, שמעון, אלעזר ויונתן. על דגלם היה כתוב 'מי כמוך בא-לים ה'' ובראשי תיבות: מכב'י...

כיצד ניצח צבא כה זעיר וחלש את המעצמה היוונית?

המכבים גילו גבורה עילאית בקרבות, אך ללא עזרת ה' לא היה להם סיכוי לגבור על האויב האדיר. זה הנס הגדול שעליו אנו מודים ומהללים עד היום לקב'ה שנתן 'רבים ביד מעטים, וגיבורים ביד חלשים'. בכ'ה כסלו השתלטו החשמונאים מחדש על בית המקדש, טיהרו אותו וחידשו את עבודת הקורבנות שנמשכה עוד כ-200 שנה, עד חורבן הבית. זו לא היתה רק עצמאות מדינית, אלא בעיקר ניצחון רוחני על היוונים שסימלו את הטומאה ואת השחיתות. לכן נקרא החג 'חנוכה' על שם חנוכתו המחודשת של המקדש והמזבח.

אז למה מדליקים נרות?

אחד מעבודות המקדש החשובות היא הדלקת נרות במנורת הזהב. זאת יש לעשות בשמן טהור ושמור. כשהיוונים פלשו למקדש, הם טימאו את כל השמנים, וכאשר החשמונאים שבו וחידשו את עבודת הקודש, הם מצאו רק כד שמן טהור אחד שהיה אמור להספיק ליום אחד בלבד. נעשה נס ופך השמן הזה הספיק לשמונה ימים, עד שהצליחו להפיק שמן חדש וטהור. על שם הנס הזה אנו מדליקים נרות במשך שמונה ימים. אור הנרות מסמל גם את אורה של התורה מול החושך של התרבות היוונית.

אז מה הקשר לסופגניות ולסביבונים?

בימי החנוכה נוהגים לאכול מאכלים עם שמן, לזכר הנס שנעשה בשמן, כמו סופגניות ולביבות. הילדים משחקים בסביבון שעל ארבע צדדיו כתובות האותיות נ' ג' ה' פ' – ראשי תיבות 'נס גדול היה פה'. בתפילת שמונה־עשרה ובברכת המזון אנו מוסיפים תפילת הודאה מיוחדת 'על הניסים' ובתפילת שחרית אומרים את תפילת 'הלל' שהיא שבח והודאה לקב'ה על ניסיו. כמו כן קוראים בספר התורה פסוקים המדברים על חנוכת המשכן במדבר.

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר