לתת מכל הלב

אריק סגל תגובות: 0

כאשר החליט גבאי בית הכנסת לצאת למסע התרמה עבור עניי העיירה, הזהירו אותו מקורביו כי לביתו של טוביה הגביר לא ייגש. המקורבים ובני הבית הסבירו לו, כי כגודל עשרו של טוביה כך גודל קמצנותו. מעולם לא העניק האיש פרוטה לעני, וגם עסקנים חשובים שביקרו אצלו לא חילצו ממנו סכום שעלה על רובלים בודדים.

למחרת יצא הגבאי למגבית המיוחדת לקראת ימי החורף הקשים ואת הביקור הראשון בחר לפתוח דווקא בביתו של טוביה. היה זה יום חורף סוער, קר וגשום. הגבאי נקש על הדלת ובתשובה להזמנת המשרת להיכנס לבית, ביקש להמתין לבעל הבית על מפתן הדלת. המשרת משך בכתפיו ומיהר לקרא לאדוניו.

דקות ספורות לאחר מכן הגיע בזריזות טוביה העשיר כשלגופו חלוק משי דק. בכבוד והכנעה הזמין את הגבאי להיכנס לסלון המפואר. אלא שהגבאי כאילו לא שם לב להזמנה והחל לשוחח עם טוביה על ביקורו המפורסם של הקיסר באוסטריה באותם ימים.

'היה ביקור יפה', גמגם טוביה כששיניו נוקשות מהקור הנורא.

הגבאי הסכים עמו בהתלהבות, והוסיף את חוות דעתו בעניין. מכאן פנה הגבאי לשיחה על המצב המדיני הסבוך. טוביה העשיר לא ידע את נפשו. ממתי מתעניין הגבאי בנושאי חולין ואף משוחח עליהם בהתלהבות?! הוא ניסה לרמוז לגבאי שוב כי בחוץ משתוללת סופה ואפשר להמשיך את השיחה המעניינת בסלון החם, אך הגבאי היה נתון בלהט השיחה והחל להרצות את משנתו הפוליטית כשהוא מעודד את טוביה להביע את דעתו הוא. מחמת כבודו של הגבאי, נאלץ טוביה לשתף פעולה אלא שהמילים יצאו מפיו בקושי רב. הגשם שכבר הפך לברד רעשני היכה על גופו של טוביה שהיה מכוסה בחלוק הדק והוא חש שהוא מאבד תחושה בידיו ורגליו.

הגבאי הביט בטוביה הרועד ואמר: 'אני מתרשם שפוליטיקה לא מעניינת אותך, מה שלום בנך שאול המתגורר בעיר הסמוכה, ומה שלום הורי אשתו? האם הם כבר עברו למינסק?' טוביה גמגם משהו ובדמעות שקפאו על לחיו ביקש מהגבאי גלויות להיכנס לתוך הבית.

'להיכנס לבית?', אמר הגבאי, 'בשמחה. מדוע לא אמרת קודם?'. הגבאי נכנס לבית והתיישב ליד השולחן הרחב בסלון. השינוי היה עצום. התנור הגדול בער בפינה ואווירה נעימה וחמימה שררה בחדר. טוביה התיישב על כסאו באנחה, כשנשימתו חוזרת אט אט לסדרה והקשיב לגבאי שהסביר לו במילים קצרות, כי הוא נתון כעת בעיצומה של מגבית למען עניי העיירה לקראת החורף הקשה בו הם נתונים.

מבלי לומר מילה אחת הוציא טוביה את ארנקו והעניק לגבאי סכום של אלפיים רובלים. הגבאי הודה לו ועזב את הבית. כששב הגבאי אל חדרו המתינו לו מקורביו שהתקשו להאמין למראה הסכום אותו חילץ מטוביה הגביר.

'האם הגבאי חולל נס גלוי?' שאלו.

'כלל וכלל לא', ענה. 'כאשר שוחחתי עם הגביר מחוץ לביתו, חש הוא בפעם הראשונה בחייו, מהו קור, וממה סובלים העניים שסובלים ממחסור בעצי הסקה. התחושה הטבעית שהייתה מנת חלקו של העשיר הביאה אותו, לראשונה בחייו, לתרום מכיסו עם כל הלב למען הזולת'.

***

בפרשת השבוע חוזר הפסוק ומדבר על תרומה הנובעת מהלב: 'קחו מאתכם תרומה, כל נדיב לבו יביאה', וגם 'מאת כל איש אשר ידבנו ליבו, תקחו את תרומתי'. מדוע מדגישה התורה שוב ושוב את נדיבות הלב? מה מיוחד כל כך בתרומה הנובעת מן הלב?

כאשר אדם מתנדב או תורם למען הזולת עשוי הוא לבצע זאת מסיבות ואינטרסים שונים כמו כבוד, פרסום, או אפילו אי נעימות מן המבקש. רק כאשר אדם חש את סבלו של הזולת, את מחסורו ואת כאבו, הוא תורם ומסייע מכל ליבו. הוא חש חיבור אל המטרה אליה הוא תורם, והוא  מתמלא ברצון לסייע לסובל מתוך שמחה ונדיבות לב. 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר