הצרעת

יוסף רזניק תגובות: 0

דם קם בבוקר, נוטל ידיים ומצחצח שיניים. כאשר הוא בא להתלבש, הוא מגלה לפתע דבר מפחיד ובלתי נעים: על גופו ישנו כתם או כתמים המזכירים את מחלת הצרעת. למה זה קרה לו? ומה עושים עכשיו?

בעניין זה עוסקת בהרחבה פרשת השבוע שלנו. בעיני התורה, הצרעת אינה מחלה רגילה אלא היא מהווה סימן משמיים למעשים רעים שעשה האדם, ואיתות משמים שעליו לחזור בתשובה.

מדוע באה הצרעת?

ישנן כמה עבירות שהעונש עליהן הוא צרעת, והמרכזית בהן היא לשון הרע - דיבור שלילי על הזולת. חומרתה של עבירה זו רבה, כי היא גורמת לפגיעה, לשנאה ולהרס החברה.

כיצד יודעים שאדם לקה בצרעת?

התורה בפרשיות אלו, ובעקבותיה התורה שבעל פה, קובעות בפרוטרוט את הסימנים לצרעת. באופן כללי הסימנים הם: כתמים לבנים על העור שהשיער שבהם נהפך גם הוא ללבן, או שיער בראש שנהפך לפתע לצהוב. בשונה ממחלות אחרות, הצרעת תוקפת גם בגדים ואפילו בתים: כתם בצבע ירוק כהה או אדום כהה המופיע בבגדי צמר, פשתן או עור, או בקירות הבית, עלול להיות גם הואסימן לצרעת.

כיון שהצרעת היא מחלה רוחנית, מי שמאבחן אותה אינו רופא אלא כהן. מי שראה בעצמו את אחד מסימני הצרעת, צריך ללכת לכהן הבקי בהלכות אלו, והכהן קובע האם זו צרעת או לא. לפעמים גם אין הכרעה ברורה, אלא יש להמתין שבוע ולבדוק פעם נוספת.

מה על המצורע לעשות?

מי שהכהן קבע שהוא מצורע, צריך לצאת אל מחוץ לעיר ולגור שם לבדו עד שיתרפא מעצמו. בכל התקופה הזו הוא נחשב טמא, ועליו להתבונן במעשיו ולחזור בתשובה. הבדידות והניתוק מהחברה היא 'מידה כנגד מידה' לחטא לשון הרע, שגם הוא גורם להפריד בין אנשים.

כאשר סימני הצרעת נעלמים, על המצורע לעבור תהליך של טהרה המתואר בתחילת פרשת 'מצורע', להביא כמה קרבנות לבית המקדש, ולאחר מכן הוא יכול לשוב לביתו. לבגדים ולבתים שאובחנה בהם צרעת יש פחות מזל: את הבגד יש לשרוף, ואת הבית - להרוס כליל.

האם ידוע על מישהו שלקה בצרעת?

כן. מרים הנביאה לקתה בצרעת לאחר שדיברה שלא כראוי על אחיה משה רבנו (במדבר י'ב); המלך עוזיהו לקה בצרעת כאשר ניסה להקריב בבית המקדש למרות שלא היה כהן (דברי הימים ב', כו); גיחזי, משרתו של אלישע הנביא, הצטרע כאשר שיקר ודרש כסף בשמו של הנביא, וגרם בכך לחילול השם (מלכים ב', ה); ועוד.

האם תופעה זו קיימת גם היום?

הצרעת שעליה מדברת התורה, ככל הנראה אינה דומה לשום מחלת עור הידועה בימינו, וגם לא למחלה הקרויה היום 'צרעת' (Lepra). גם הצורך לצאת אל מחוץ למחנה, אינו קשור למניעת הידבקות, שכן במקרים מסוימים מתירים למצורע לבוא בין הבריות. לכן הדעה המקובלת היא שלצרעת של התורה אין שום גורם גופני, אלא זו מחלה רוחנית בלבד.

העדות האחרונה למקרה של צרעת היא מסוף תקופת בית המקדש השני. כיום דיני הצרעת אינם נוהגים, מכיוון שכדי לאבחן אותה יש צורך בכהן מיוחס (=שיש לו מגילת יוחסין המוכיחה שהוא כהן) והכוהנים של היום אינם מיוחסים. יתכן שבדורות שלנו גם איננו ראויים לקבל מהקב'ה מסרים ישירים כל כך. אולם הלקח מעניין זה קיים היום לא פחות מאשר פעם: התורה מצוה אותנו'זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱ-לֹהֶיךָ לְמִרְיָם', כדי שנזכור וניזהר שלא לדבר לשון הרע. ישנם רבים הנוהגים לומר פסוק זה יום יום, לאחר תפילת שחרית.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר