אהבת הזולת

יוסף רזניק תגובות: 0

 – 
אחת המצוות המפורסמות ביותר בתורה, שעליה אמר רבי עקיבא שהיא 'כלל גדול בתורה', היא מצות 'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ' (ויקרא יט, יח). שלוש מילים אלו מבטאות בתמציתיות את האווירה והיחסים ההדדיים שהתורה רצתה שיתקיימו בתוך עם ישראל. כדאי לנסות לדמיין כמה נפלא היה העולם אילו מצוה זו הייתה מתקיימת כראוי. במצב זה היו גם מתקיימות ממילא כל המצוות שעניינן להיטיב לזולת ולא לפגוע בו.

איך אפשר לאהוב את הזולת כמו את עצמי? זה נשמע בלתי אפשרי...
מצוה זו, כמו הרבה מצוות העוסקות בלב וברגש, אינה מצוה של 'כאן ועכשיו' אלא היא מציבה יעד שעלינו לשאוף אליו. זוהי עבודת חיים, אך לכל התקדמות קטנה בנושא זה יש ערך רב, והיא מעניקה איכות חיים מיוחדת במינה.
כדי לפתח את יכולת האהבה, ראוי להשתדל לשים לב ולהתבונן בדברים הטובים אצל האנשים הסובבים אותנו. יש לדעת שבכל יהודי יש טוב מיוחד שאין כמותו אצל אף אחד אחר, ומי שמתבונן היטב יכול לראות את הטוב הזה. מעבר לכך, זהו גם עניין של תפיסת עולם: כל אדם רגיל מילדותו לראות את עצמו כמרכז העולם, ולהתייחס לכל אדם ולכל דבר רק לפי המקום שהם תופסים בעולם 'שלו' (לדוגמה, לילד קשה לתפוס שלהורים שלו יש גם חיים משלהם שאינם קשורים אליו). אולם כשהאדם מצליח להבין באמת שהעולם שייך לה' והוא זה שנמצא במרכז, הוא כבר לא מרגיש שיש לו יתרון על אחרים, והוא עשוי להרגיש כבוד ואהבה לאחרים לא פחות מאשר לעצמו.
ישנה גם הבנה עמוקה עוד יותר, שעל פיה כל עם ישראל הוא כגוף אחד. כשהאדם מרגיש שהזולת הוא חלק ממנו ממש, הוא יכול להזדהות עמו כמו שהוא מזדהה עם עצמו. דוגמה לכך היא מה שמסופר על הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין זצ'ל, שפעם אחת חשה אשתו כאבים ברגלה, והוא הלך עמה לרופא ואמר לו: 'רגלה של אשתי כואבת לנו'...

מה המשמעות המעשית של המצווה? האם עלי לדאוג לכל אדם ממש כמו שאני דואג לעצמי?
באופן עקרוני, מי שאוהב את חברו משתדל גם לדאוג לו ולעזור לו בכל מה שהוא צריך. משום כך מצות אהבת הזולת כוללת בתוכה גם את המצווה לגמול חסדים, לבקר חולים, לנחם אבלים וכדומה. אמנם בשונה מהאהבה שבלב, שעשויה להתרחב בלי גבול, היכולת המעשית שלנו היא מוגבלת. ולכן כשמדובר בצרכים שדורשים כסף, זמן או תשומת לב, התורה מדריכה את האדם לדאוג תחילה לעצמו ולמשפחתו, אחר כך לקרוביו ולאנשי מקומו ורק אחר כך לכל השאר.
בגמרא מתואר מצב שבו שניים הולכים במדבר, ולאחד מהם יש מים שמספיקים רק לאדם אחד. במצב זה, לפי ההלכה, בעל המים רשאי לשתות מהם לבדו, והוא אינו צריך להקריב את חייו למען חברו. דבר זה נלמד מהפסוק (ויקרא כה, לו) 'וְחֵי אָחִיךָ - עִמָּךְ'; כלומר, עליך לדאוג שאחיך יחיה, אבל רק ביחד אתך ולא במקומך ועל חשבון חייך שלך.

ה' אחד - עם אחד
אי אפשר להפריז בחשיבות האהבה ההדדית והאחדות בתוך עם ישראל. הנביאים אמרו שהאהבה והאחדות מגינות על עם ישראל מפורענות אפילו כשהם עובדים חלילה עבודה זרה. לפני מעמד הר סיני נאמר (שמות יט, ב): 'וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר', ומהמילה 'וַיִּחַן' (בלשון יחיד, ולא 'ויחנו') למדו חכמים שעם ישראל היה אז 'כאיש אחד בלב אחד', ורק כך יכלו לקבל את התורה.

 

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר