יוסף רזניק תגובות: 0

במוצאי שבת יתחילו בני עדות אשכנז לומר 'סליחות', ויצטרפו בכך לעדות המזרח שהתחילו בכך כבר מראש חודש אלול.

מה המקור לאמירת סליחות?

כיוון שראש השנה ויום הכיפורים הם ימי דין, ובהם נחתם גורלו של האדם ושל העולם כולו למשך השנה, נהוג בימים שלפניהם להרבות בתשובה ובתפילה. כבר בתקופת הגאונים (חכמי בבל לפני כ-1300 שנה) החל המנהג להשכים בחצות לילה או לפנות בוקר ולומר תחנונים בציבור. כבר אז היו בעניין זה מנהגים שונים, כאשר חלק היו משכימים בעשרת ימי תשובה בלבד, וחלק אחר - החל מראש חודש אלול. בצרפת ובאשכנז (גרמניה) התפתח מנהג להשכים לסליחות ממוצאי השבת שלפני ראש השנה, ואם ראש השנה חל בתחילת השבוע - ממוצאי השבת שלפני כן.

מהן 'י'ג מידות'?

כאשר משה רבנו ביקש מהקב'ה 'הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ', אמר לו הקב'ה שאמנם 'לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי', אך הוא יגלה לו את הגילוי העליון ביותר שהאדם יכול להשיג מדרכיו של הקב'ה. וכך נאמר שם (שמות לד, ו-ז): 'וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: ה' ה' אֵ-ל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם (=סבלן ואינו ממהר לכעוס) וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת, נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים (=זוכר את המעשים הטובים לאלפי דורות), נֹשֵׂא (=סולח על) עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה, וְנַקֵּה (=מנקה את האדם מעוונותיו)'.

בפסוקים אלו מופיעות 13 מידות של רחמים (ויש דעות שונות בשאלה כיצד סופרים אותן), ואנו לומדים מהן שהרחמים והסליחה הם המידות העליונות ביותר בהנהגת ה' בעולם. משום כך תמיד יש מקום לחזור בתשובה ולהתפלל לישועת ה'. ה' גילה למשה רבנו שכאשר אומרים את הפסוקים הללו בציבור, הדבר מעורר את מידת הרחמים. משום כך בקטע המרכזי בכל נוסחי הסליחות, שחוזר על עצמו כמה פעמים ומתחיל במילים 'א-ל מלך יושב על כסא רחמים', מוזכרים הפסוקים הללו. גם בפיוט 'רחמנא אִדְכַּר לַן' מסתיימת כל שורה במילים 'בדיל ויעבור', כלומר: בזכות מידות הרחמים המוזכרות בפסוק 'ויעבור ה' על פניו' וכו'...

מי חיבר את פיוטי הסליחות?

את הפיוטים חיברו פייטנים רבים בתקופת ה'גאונים' וה'ראשונים' (עד לפני כ- 700 שנה). מבין מחברי הפיוטים ידועים בין השאר: רבי יהודה הלוי ('י-ה שמע אביוניך'), רבי יהודה אבן בַּלעם ('בזכרי על משכבי'), רבי דוד אבן בקודה ('למענך א-להי') ועוד.

הספרדים נוהגים לומר כל יום את אותם הפיוטים (עם תוספת בעשרת ימי תשובה), ואילו האשכנזים נוהגים לומר בכל יום פיוטים אחרים. הפיוטים האשכנזיים כתובים בלשון מליצית וקשה, וראוי ללמוד את פירושם לפני שאומרים אותם.

האם אפשר לומר סליחות ביחידות?

אפשר לומר סליחות ביחידות, מלבד י'ג מידות שנאמרות רק בציבור. גם התפילות בשפה הארמית נאמרות רק בציבור.

מדוע צריך לבקש סליחה ולהתוודות כל כך הרבה פעמים? למה לא מספיק פעם או פעמיים?

תהליך התשובה אינו נעשה רק באמירה בפה, אלא בעיקר בלב. עיקר התשובה הוא החרטה על החטא וההתנתקות הפנימית ממנו. הסליחות, והתפילה בכלל, לא נועדו רק לבטא את מה שאנחנו מרגישים, אלא גם ליצור את ההרגשות הנכונות; וכדי להשפיע על הלב אין די באמירה פעם אחת, אלא יש לחזור על הדברים פעמים רבות, כדי שלאט לאט הם יחדרו ללב וישפיעו עליו. וכאשר האדם זוכה לשוב בתשובה אמיתית, הוא זוכה להיחתם לחיים טובים, כפי שנאמר בפיוט 'ונתנה תוקף': 'ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה'.

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר