עולם טוב יותר

הרב אבי בן אבנר תגובות: 0

גדרות התיל שהקיפו את המוסד האימתני ששמו יצא לשמצה, עוררו פחד שהלך וגבר בקרבו של טוני הצעיר. טוני התחיל את חייו במשפחה הרוסה, אביו ברח לחו'ל לפני שנים רבות ואמו עבדה קשה כדי לפרנס את ילדיה. דרכו של טוני הייתה סלולה לרחובות בגיל צעיר מאד, לאחר מספר מעצרים שבהם נתפס בגניבה, החליט השופט להחמיר בעונשו ולשלוח אותו ל'חינוך מיוחד' במוסד לעבריינים צעירים. השער נפתח בקול חריקה צורמני והם הוכנסו למסדרון חשוך, אור קלוש האיר את המסדרון ממנורה ישנה שהיה תלויה בסופו, השוטרים פקדו על הנערים לעמוד בשורה וחיכו בסבלנות לבואו של המפקח על המוסד. רעש צעדים כבדים נשמע מתחילת המסדרון והנערים צפו בבעתה בגורילה אנושית, ראשו היה מגולח לחלוטין ועל פניו היה שפוך חיוך שטני ומאיים, בידיו החזיק אלה גדולה ובגדי העור שלבש רק הגבירו את הפחד בקרבם מהדמות המאיימת. 

'ברוכים הבאים לכל העכברים החדשים' פתח ללא גינונים מיותרים. 'אני ג'ונס, אותי לא תשכחו כל החיים!' הרעים בקולו, תוך כדי נפנוף מאיים באלה שהחזיק בידו. 'אני רואה שאתם עדיין לא הסתגלתם למקום. אז יש לי עבורכם בשורה אחת רעה, ובשורה אחת טובה' אמר וסקר את שורת הנערים.

'הבשורה הרעה היא, שאאכיל אתכם בשנים הקרובות הרבה הרבה חצץ!' פרץ בצחוק רועם. והמשיך: 'והבשורה הטובה היא, שיש מספיק חצץ לכולכם' אמר וקמץ את ידו לאגרוף שהתנפנף באוויר.

הנערים התכווצו כל אחד בפינתו, ג'ונס הצליח להפחיד אותם כהוגן. נאמן להבטחתו ביום הראשון, הוא התנהג עם הילדים ביד קשה והם סבלו ממנו רבות, כל ילד שלא עמד במצופה קיבל עונשים קשים. הנערים כולם ללא יוצא מן הכלל שנאו את כל האחראים, אבל ג'ונס היה השנוא ביותר, נדמה היה שבכל הזדמנות שנקרתה בפניו, חיפש ג'ונס רק להשניא את עצמו יותר ויותר, התנהגותו האכזרית לא הייתה לשם חינוך הילדים אלא להתעלל בהם ברוע ליבו...

כדרכם של נערים, הם השתובבו מדי פעם ועשו מעשים שהכעיסו את המדריכים במוסד. כשג'ונס גילה זאת, העניש את הנערים באכזריות רבה, גם טוני נתפס מספר פעמים, טוני לא יכל לשכוח כאשר ג'ונס תפס אותו אז בידיו החסונות הניף אותו באוויר, ובפנים מזרות אימה אמר לו: 'יש לי בשורה אחת טובה ובשורה אחת רעה..', טוני ידע שגם בלי לשאול ישמע את ההסבר המזוויע לדברים, 'הבשורה הרעה היא שאתה הולך לקבל מכות חזקות ביותר' הבהיר תוך כדי נתינת סטירה מצלצלת, 'והבשורה הטובה היא שאף אבר בגוף שלך לא יישאר מקופח...' וכמו תמיד סיים את דבריו בצחוק רועם.

שנים רבות חלפו, טוני השתנה לבלי היכר ונעשה לנער צייתן וממושמע. הוא השלים במוסד את השכלתו וכאשר יצא מהמוסד החליט שהוא הולך ללמוד באוניברסיטה. השנים הראשונות היו קשות מאד עבורו, הוא עבד במספר עבודות כדי לממן לעצמו את הלימודים הגבוהים, אבל בלימודים הוא כבעל מנת משכל גבוהה ודי מהר התבלט מעל חבריו לשכבת הלימודים וצבר הישגים מרשימים.

חמש עשרה שנים חלפו, טוני הצליח לסיים את לימודיו, עבר את שנות ההתמחות והפך לרופא בכיר בבית החולים. האבחנות שלו היו בדרך כלל מדויקות, ולא אחת אף רופאים בכירים חיכו לאישור ממנו על אבחנותיהם, מומחיותו בניתוחי ראש מסובכים הפכו לשם דבר. ובמקרים רבים הוא היה היחיד שהעז לנתח במצבים שנראו כחסרי סיכוי.

באחד הימים נקרא טוני להתבונן בסריקות הMRI של חולה שהגיע לבית החולים עם כאבים עזים בראשו. טוני התבונן בסריקות ונחרד למה שראה שם, בצעדים איטיים, חושב כיצד לומר את הבשורה הרעה שהוא אמור למסור לפציינט, התקרב לעבר מיטת החולה ונעמד המום. את הייצור ששכב במיטה, הוא לא ישכח כל ימי חייו, היה זה ג'ונס האימתני, האיש שעינה אותו ואת חבריו בכל זמן שהותו במוסד.

ניכר היה שג'ונס לא מזהה אותו. הפעם ג'ונס נראה כילד חסר עשתונות המחכה לגזר דינו מפי הרופאים. 'יש לי בשורה טובה ובשורה רעה בשבילך...' אמר טוני לג'ונס ששכב רופס במיטה.

'אני מעדיף לשמוע קודם את הבשורה הטובה' הצהיר ג'ונס. 'בבקשה' השיב דוקטור טוני, 'הבשורה הטובה היא, שעם הגידול שיש לך במוח ניתן לחיות שלוש שנים מלאות'. ג'ונס נחרד, הוא אמנם הבין כבר את מצבו, אך רק עתה שמע על כך בוודאות.

'ומהי הבשורה הרעה?' שאל בחשש. 'הבשורה הרעה היא, שהגידול שבמוח שלך כבר הגיע לגיל שלוש...' סיים הרופא בצחוק רועם שהיה חיקוי מדויק לצחוק של ג'ונס...

ג'ונס התכווץ על מיטתו באימה, הוא הביט בעיניים פעורות ברופא שמיהר להסתלק מן המקום. 'אדוני הרופא...' קרא בגרון ניחר לעברו של טוני, אבל האחרון לא טרח לסובב את ראשו. מלחמה פנימית עזה התחוללה בתוכו, האם להשיב לג'ונס האכזרי כגמולו כפי שהתנהג איתו בנעוריו. המאבק היה קשה, הוא הסתגר בחדר האחיות למספר דקות, טמן את ראשו בין כפות ידיו ודמעות ירדו מעיניו כאשר נזכר בקשיים הרבים שעבר בילדותו, כנער אומלל הנתון לחסדיו של ג'ונס האכזר. הוא ניסה להרחיק את המחשבות הללו מראשו אך ללא הצלחה. 'יתכן שהגעתי למעמד שלי כרופא, רק כדי להתמודד עם יצר הנקמה שלי לנקום בו על מה שעולל לי בעבר...' והרגיש שמאבק עז ניטש בתוכו.

לאחר מספר דקות, חזר דוקטור טוני למיטתו של ג'ונס, פניו היו רגועות ושלוות והוא היה נראה בטוח בעצמו. ואמר: 'אני מתאר לעצמי שאתה לא מזהה אותי כעת, אבל למרות מה שעשית לי, אני שהעולם הוא גלגל וצריכים להפוך אותו לעולם טוב יותר, לכן אומר לך הפעם שיש לי רק בשורה טובה בשבילך' הודיע 'הבשורה הטובה היא, שישנו ניתוח ניסיוני על פי מחקר שביצעתי שיוכל להציל לך את החיים. ואני חושב שלמרות מה שעוללת לי בעבר, אשקיע מאמצים כדי להציל את חייך...'

***

תמיד עליך לזכור שתפקידך בעולם הוא לרפא את עצמך. ולא רק במחלות הגוף והנפש, אלא בחולי התכונות הרעות שבתוכך. כאשר אנחנו נותנים מעצמנו למען האחרים, אנחנו הופכים את העולם להיות טוב יותר. ההסתכלות המצומצמת שלנו לעיתים נותנת לנו את התחושה, שכביכול אנחנו מנהלים את העולם ו'מגיע לו' שנתנהג עם השני כפי שהוא התנהג איתנו. אבל עלינו לזכור כי אם נתקן בראש ובראשונה את עצמנו נהפוך את העולם למקום טוב יותר לחיות בו...

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר