השליח החכם

הרב אבי בן אבנר תגובות: 0

'אני גוזר עליו גזר דין מוות! בגין הפשע החמור של בזבוז כספי התושבים' הרעים ראש הכפר בקולו והביט בנאשם שעמד כפוף כששני גברתנים אוחזים בו. 'האם יש לנאשם לומר משהו להגנתו?!' שאל ראש הכפר. הלה החוויר לשמע גזר הדין ונפנף נואשות בידיו לאות מחאה. 'לא עשיתי מאומה...' הצהיר הנידון למוות. 'שקר וכזב!' השיב ראש הכפר בכעס 'הרי הודית בפני כולם שהגעת לעיר הבירה עם הכסף, וגם הצהרת בצורה שאינה משתמעת לשני פנים שהכסף לא  נגנב ממך! אם כן להיכן נעלם סכום הכסף שקיבלת? מה עשית בו?!'

'אני לא השתמשתי...' ניסה לומר שוב, אבל לא הצליח לסיים את המשפט. 'זאת החלטתי הסופית! וכפי שאומר תקנון הכפר נותר לך שבוע בלבד עד הוצאת גזר הדין לפועל, בשבוע זה תוכל לעשות ככל העולה על רוחך ובתנאי שאינך עובר על החוק. שני שומרים ילוו אותך במהלך השבוע הקרוב עד לגזר הדין' ראש הכפר סימן בידו ושני הגברתנים אחזו בו בחוזקה וסיננו: 'זה עונשו של מי שגונב את כספם של האחרים...'

המוני הנאספים הריעו לראש הכפר על החלטתו האמיצה, כמעט כולם הפקידו סכום כסף באמתחתו של הנאשם שנועד לקניית מוצרי יסוד מהעיר הגדולה עבורם וכעת הכסף ירד לטמיון, כעסם על השליח היה כה רב והם רק חיכו לרגע שבו יקבל את עונשו. 'לא גנבתי כלום!!' זעק האיש בשארית כוחותיו, אך הגברתנים השתיקו אותו והובילו אותו אל הבקתה בה הוא אמור לבלות את השבוע האחרון לחייו. האיש ניסה להשמיע את טענותיו, אבל השומרים לא אפשרו לו לעשות זאת. הוא התיישב מיואש על הכיסא הבודד שהיה בבקתה ונזכר כיצד נבחר לפני כשנה לבצע את השליחות הגורלית. ואיך שהוא היה בטוח שהוא יעשה את השליחות טוב יותר מכל השליחים שלפניו, אבל הייאוש אחז בו בחוזקה ולא אפשר לו לחשוב על צעדיו הבאים.

בכפר המרוחק ששכן בערבת הנידחות של היבשת האפריקאית, מרחק חודשי רכיבה ממרכז היבשת, נבחר מדי שנה גיבור הכפר לצאת במסע רכיבה מפרך לעיר הבירה, שם היה קונה אריגים, בגדים, שטיחים ושלל חפצי ערך לתושבי הכפר. כל ראש משפחה היה מכין רשימה בה נכתבו המוצרים הדרושים עבורו. ועליו היה לקנות הכול. אפילו קדירות חימר, צלחות, כוסות, כדים ומוצרים רבים שלא ניתן היה להשיג ברחבי הכפר. כסף רב הוטמן באמתחתו של השליח שהוזהר לשמור עליו כראוי. כולם ציפו לחזרתו של השליח, כאשר הוא היה מופיע בכפר רכוב על חמורו ומאחוריו עגלות מלאות בכל ההזמנות הדרושות, היום היה נהפך ליום חג ברחבת הכפר. יומיים שלמים היו נדרשים כדי לחלק לכולם את הזמנותיהם.

מסע שכזה היה לוקח בדרך כלל כחצי שנה, אבל להפתעת כולם השליח הנוכחי לא חזר בזמן המיועד. חודש, ועוד חודש חלף ובכל בוקר היה עולה אל המגדל הגבוה אחד מתושבי הכפר כדי לבשר לכולם שהשליח אינו נראה באופק. לא היה קץ לשמחה כשסוף סוף לאחר שנה שלמה, התבשרו התושבים כי האיש נראה באופק.

יום לאחר מכן הוא נכנס בשערי הכפר. כולם הקיפו אותו בשמחה ושאלו: 'איך היה המסע לעיר הבירה?!' הם הקיפו אותו מכל עבר מחכים להזמנותיהם. 'היכן כל הדברים שלנו?' שאלו אותו. 'חזרתי לבד, אין שום דבר מאחוריי' השיב בחיוך.

'האם שדדו אותך בדרך?!' שאלו התושבים בחשש. 'לא!' הייתה התשובה ואנשי הכפר שהתאכזבו כל כך מבואו דרשו בזעם להעמיד אותו למשפט על גניבת כספם. המשפט התקיים בנוכחות כל תושבי הכפר ונחרץ עליו גזר דין מוות.

בשבוע האחרון שנותר לו לחיות עבד האיש ללא הפסקה. בלילות ובימים הוא נראה במרוץ ללא הפסקה מסביב לבקתה ולחווה המרכזית של הכפר, השומרים התפלאו על מעשיו. הוא היה נראה כאחוז תזזית אבל הם לא דיברו מילה ונתנו לו לעשות כרצונו. וכאשר הגיע יום גזר הדין, יצא ראש הכפר מביתו לעבר הכיכר המרכזית והופתע לגלות מחוץ לביתו גליל של אריג אדום, ממש כפי שהזמין מעיר הבירה. הוא הרים אותו בתמיהה, והבחין בקדירת החימר שניצבה מחוץ לביתו. 'השליח הביא עמו את החפצים מעיר הבירה!' חלף הרהור מהיר בראשו והוא החל לצעוד בזריזות לכיוון הבקתה בניסיון להבין את המתרחש.

'עתה אני מאמין כי אתה חף מפשע!' הצהיר כשנכנס אל הבקתה. 'אבל אני רוצה שתסביר לי מה התרחש כאן! היכן החבאת את המוצרים שהבאת מעיר הבירה, וכיצד הבאת לי את כל מה שהזמנתי?!' שאל ראש הכפר תוך שהוא מראה לסובבים את האריג שבידיו.

'ייצרתי אותם בעצמי' הסביר השליח. 'גזזתי צמר מהכבשים שבכפר, כדי לרקום את האריג. השתמשתי באדמה הבוצית שיש לנו ליד הנחל, כדי לייצר את קערת החימר. ראיתי כיצד בכל שנה אנו עושים את המסע המפרך אל עיר הבירה, וחשבתי לעצמי שיהיה הרבה יותר קל וטוב, אם נייצר את הדברים בכפר...' אמר והביט סביבו. 'בכסף הרב שלקחתי איתי, שילמתי למורים כדי שילמדו אותי את מלאכת האריגה ואת מלאכת הקדרות, כיום אני יודע אותם לבד ואני רוצה ללמד אתכם כיצד לעשות זאת...' צהלות של שמחה פרצו מגרונם של תושבי הכפר, והאיש שנגזר דינו למוות, נישא על כפיים לעבר הכיכר המרכזית בידי הנוכחים המאושרים...

***

נער יקר. החיים לפניך, קיבלת חכמה וכלים להשתמש בהם. אם תנצל את מה שקיבלת מתוך מטרה להביא טוב לעולם, ללמוד כדי ללמד, להפוך אותך ואת העולם שסביבך לטוב יותר...

חכמה אדירה טמונה באדם, אבל האדם משתמש רק באחוזים קטנים ממנה. נצל את הזמן שאתה מסוגל ללמוד, כדי שהחכמה תאיר את החיים שלפניך...

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר