ל'ג בעומר

רבני שלום לעם תגובות: 0

מה המקור למדורות שעושים בל'ג בעומר ומה מיוחד ביום הזה?

 

יום ל'ג בעומר: הוא יום ההילולא שבו אנו שמחים לכבודו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, התנא שחי מיד לאחר חורבן בית שני, נחשב לעמוד התווך של תורת הקבלה. מלבד אמרותיו הפזורות ברחבי התלמוד, הוא חיבר את ספר 'הזוהר' הקדוש וספר 'האדרות' וגילה בעולם אור גדול -היא תורת הקבלה. ביום פטירתו – ל'ג בעומר, כינס רבי שמעון את תלמידיו וגילה להם סודות גדוליםשלמד מפי אליהו הנביא וצדיקי הדורות. רבי שמעון אף אמר ש'בזכות הלימוד בספר הזוהר נזכה לגאולה השלימה'.

יום ל'ג בעומר: חותם את ימי הצער והאבל על מותם של עשרים וארבע אלף תלמידי רבי עקיבא, שמתו במגיפה בעוון שנאת חינם שהייתה ביניהם ונותרו חמישה תלמידים בלבד כשהגדול שבהם הוא רבי שמעון בר יוחאי. ביום ל'ג בעומר נהגו עם ישראל במשך דורות, לעלות ולפקוד את קבר הצדיק, להדליק נרות ואבוקות לכבודו של הצדיק ולקבל שמחה והארה למשך כל השנה. פקידת קברי הצדיקים בזמנים מסוימים מביאה להתקשרות עם נשמת הצדיק, מפני ש'צדיקים במיתתם קרויים חיים' והם פועלים עבור החיים במיתתם, יותר מבחייהם. כאשר בכל שנה ביום פטירתם הוא יום היארצייט באים חלקי הנפש של אותו צדיק למקום הקבר, ומשפיעים בנוכחותם ובירידת נשמתו של הצדיק על השראת שכינה במקום הקבר. וכבר גילה רבינו האריז'ל שביום פטירתו של רשב'י מתאספות כל נשמות הצדיקים בגן עדן ובאים למקום קבורתו באתר מירון, זמן זה הוא מסוגל מאד, וישנם הרבה סיפורי ניסים לישועת הכלל והפרט. בזכות תפילת הצדיקים שנתקבלה ביום ל'ג בעומר במירון. מדהים לראות כיצד מאות אלפי אנשים מכל העולם ומכל העדות והחוגים, עולים לשמוח יחדיו על קברו של רשב'י בשמחה של מצווה. התלהבות זו מעוררת התפעלות עד כמה גדול כוחו של הצדיק שחי לפני כאלפיים שנה ובכל זאת מאות אלפי אנשים מרגישים קשר מיוחד לבוא ולפקוד את קברו. גם מי שלא עולה לקברו של רשב'י, משתתף במדורות ובשמחה שעושים לכבודו בכל רחבי העולם, יכול לנצל את היום המיוחד של ל'גבעומר שהוא יום מסוגל לתפילות ולבקשות. ביום זה כדאי ללמוד את תורת רשב'י כפי שאמרו חז'ל שעל ידי לימוד התורה של האדם ובפרט אם הוא לומד את תורתו של הצדיק, הדבר מעורר התקשרות בינו לבין נשמת הצדיק ומסוגל לישועות גדולות בזכותו של הצדיק.

 

מה העניין בספירת העומר והאם היא נוהגת כיום כשבית המקדש נחרב ואין את קורבן העומר?

 

כשבית המקדש היה קיים, היו מביאים מנחת שעורים יום לאחר הפסח. התורה ציוותה לספור מיום הבאת המנחה ארבעים ותשעה ימים עד יום החמישים שהוא חג השבועות, שבו מביאים את קרבן שתי הלחם. כעת כשנחרב בית המקדש נצטווינו לספור את אותה הספירה ובה אנו מקיימים את הפסוק: 'ונשלמה פרים שפתינו' וממשיכים את ההארה מימי הספירה שנעשתה בהם עבוה מיוחדת בזמן שבית המקדש היה קיים. הספירה מסמלת את הציפייה ליום מתן תורה – חג השבועות. עם ישראל יצאו ממצרים ונדרשו להתכונן לקבלת התורה בהר סיני ביום החמישים מיום יציאתם. כפי שחתן וכלה סופרים את הימים ליום חתונתם, כך עם ישראל ספרו את הימים לקבלת התורה. הספירה יש לה משמעות רחבה, והיא מעניקה חשיבות, כשאדם מעריך את שטרות הכסף שבידיו – הוא סופר אותם, אדם שיודע להעריך את הימים שבין פסח לשבועות עד כמה הם ימים מסוגלים להכנה נכונה לקבלת התורה, סופר אותם, ממלא את הימים הללו ומנצל אותם כראוי.

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר