הכפור שבלב

רבני שלום לעם תגובות: 0

הכפור שבלב – גיל מידד

הדרך שלי ליהדות התחילה במקום הכי מוזר, במקום הכי קר עלי אדמות – בקוטב הדרומי. גיליתי שדווקא במקום הכי נידח, שבו אין שום סממן יהודי, בין חוקרים גויים לחלוטין, מתעורר לו הניצוץ היהודי ודוחף אותך בעוצמה בלתי ניתנת לתיאור חזרה אל המקורות היהודיים שלך. גדלתי בלוס אנג'לס, הוריי ירדו לארצות הברית כשהייתי בין שנתיים. גדלתי בבית חילוני לחלוטין, אמנם ידעתי שאני יהודי וישראלי, אבל לא היה לי שום קשר לדת. למדתי בתיכונים מקומיים, גדלתי בחברה הגויית שמסביב והתעריתי בה בהצלחה. התחלתי ללמוד באוניברסיטה והתחלתי להתמחות במחקרים רפואיים. לאחר מספר מחקרים רפואיים מוצלחים שפרסמתי בכתבי העת באוניברסיטה, הציע לי עמית מצוות המחקר האוניברסיטאי להצטרף אליו לתקופת מחקר בת שישה חודשים בקוטב הדרומי, כדי לבדוק דרך טיפול חדשנית באנשים שגרים באזורים קרים במיוחד, ואפשרות לטיפול חדשני בכלי דם. ההצעה הייתה מפתה, היא מומנה על ידי האוניברסיטה והצלחתה הייתה מקדמת את עבודותיי בצעדי ענק, כך שמצאתי את עצמי חלק מצוות מחקר רפואי בין שמונה אנשים – גויים לחלוטין שאין להם אפילו מושג שאני יהודי. נכנסתי במרץ לעבודת המחקר, אפשר לומר שההתקדמות המחקר הייתה בקצב משביע רצון. עד שבאיזשהו שלב הרגשתי שנמאס לי לשהות בתחנת המחקר. בחוץ שורר קור מקפיא של עשרות מעלות מתחת לאפס, כלי התחבורה הנורמטיבי היחיד חוץ ממסוק הוא מזחלות שלג. התחלתי להרגיש אני לבד ובודד, אף אחד לא שומע ומרגיש אותי. כולם מסביבך אכן ידידים, אבל לנושאי עבודה בלבד. חוץ מעבודה, אין לך מה לעשות במקום הנידח הזה. הייתי ישוב בשעות הערב ו'מחפש את עצמי' באינטרנט, עד שנכנסתי 'בטעות' לאתר יהדות. הדבר הראשון שמשך את תשומת ליבי מיד כשנכנסתי לאתר הייתה הכותרת: 'רוצה לדעת שאתה לא לבד בשום מקום בעולם?' הרגשתי כיצד הכותרת הזאת נוגעת בנקודה הכואבת שלי, והתחלתי לקרוא את המאמרים בנושאים אלו שדיברו, על ההשגחה האלוקית. על כך שיהודי אינו בודד בשום מקום בעולם, מהי 'אמונה' בבורא וכיצד אנו רואים את השגחת הבורא בכל שלב בחיים. וכך התחלתי להתחבר ליהדות, התחלתי להתכתב במיילים עם צוות האתר שחיזק אותי ביהדות. תיארתי להם את מצבי, וסיפרתי שאני במשלחת מחקר בקוטב הדרומי והם הבטיחו לשלוח אליי תפילין. אחרי שלשוה שבועות בתחנת מחקר במרחק שלושים ק'מ התקבלו התפילין שלי דרך מישהו מהצוות. התפילין הגיעו אליי, והם הסבירו לי דרך האינטרנט באמצעות המצלמה כיצד להניח אותן. הצטרפתי לשיעורים ביהדות דרך האינטרנט, ולמדתי על תורה ומצוות. הרגשתי פתאום הרגשה מופלאה, עומד יהודי באמצע הקוטב הדרומי ומניח תפילין שמראות על הקשר שלו עם הבורא. הרגשתי שאני כבר לא בודד, ושהתפילין זה וצינור הקשר שלי עם הקב'ה. הייתי מניח את התפילין ומדבר עם האלוקים, והכפר שהיה בתוך הלב שלי החל להיעלם. התפילין היו בשבילי קרש ההצלה, והחזיקו אותי, כך שכשסיימתי את עבודת המחקר וחזרתי לבית – ללוס אנג'לס, ההורים שלי הופתעו לראות עם כיפה. 'התחלת לשמור מצוות?' התעניין אבא שלי. 'איך התקרבת ליהדות?' שאלה אימא. 'בקוטב הדרומי, אלוקים הראה לי שלפעמים אתה צריך להגיע לקצה העולם. רק כדי שתדע שהוא קיים...' עניתי בחיוך. היום אני עובד במחקרים רפואיים באוניברסיטה, שומר מצוות ויודע שלא נשלחתי שלכל שלב בחיים, יש משמעות ייעוד ומטרה...

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר