יש לי מושג

יוסף רזניק תגובות: 0

שבת (ט'ו) - מלאכות שבת (ט') 

מהי מלאכת 'מוציא מרשות לרשות'?

מלאכת 'הוצאה' היא האחרונה מבין 39 המלאכות. היא כוללת הוצאה של חפצים מ'רשות היחיד' ל'רשות הרבים' ולהיפך, וכן טלטול של חפצים למרחק ארבע אמות (כשני מטרים) ברשות הרבים עצמה. בקשר למלאכה זו מוגדרות גם שתי 'רשויות' נוספות: 'כרמלית' ו'מקום פְּטוֹר'.

מהן 'רשות היחיד' ו'רשות הרבים'?

'רשות היחיד' היא מקום המוקף במחיצות, כגון בית או חצר, גם אם הם שייכים ליותר מאדם אחד. גם בור עמוק או גגו של חפץ גדול (כגון מכונית), עשויים להיחשב כרשות היחיד.

'רשות הרבים' היא כשמה - מקום שהרבים יכולים ללכת בו. מקום פתוח שאינו מוקף במחיצות ורוחבו לפחות 16 אמה (כשמונה מטרים), נחשב כרשות הרבים. לפי חלק מהפוסקים הראשונים, רשות הרבים היא רק דרך שעוברים בה לפחות 600 אלף בני אדם ביום. המקור לדעה זו הוא ההשוואה למחנה ישראל במדבר, שהיו בו 600 אלף איש. לפי דעה זו, רחובות רגילים בימינו אינם רשות הרבים אלא 'כרמלית'.

מהי 'כרמלית'?

'כרמלית' היא רשות שהגדירו חכמים, והיא מעין מצב ביניים בין רשות היחיד לרשות הרבים: מקום שאינו רשות היחיד, אבל גם הרבים אינם הולכים בו, כגון ים ושדות זרועים, נחשבים ככרמלית. בעניין פירוש השם 'כרמלית' יש כמה דעות.

אל הכרמלית וממנה אסור מדברי חכמים להכניס ולהוציא חפצים, הן מרשות היחיד והן מרשות הרבים. כמו כן אסור מדברי חכמים לטלטל בה חפצים יותר מארבע אמות.

מהו 'מקום פְּטוֹר'?

'מקום פטור' מוגדר כמקום שאין לו חשיבות משל עצמו. דוגמה לכך היא ראשו של עמוד, שאורכו ורוחבו פחותים מארבעה טפחים (כ-32 ס'מ). למקום פטור מותר להעביר חפצים מכל הרשויות האחרות, וכן מותר להוציא ממנו אליהן.

האם מותר לטלטל חפצים ברחובות הערים בימינו?

ביישובים המוקפים בגדר שאין בה פרצות, מותר לכל הדעות להוציא, להכניס ולטלטל חפצים, משום שהגדר הופכת את היישוב כולו ל'רשות היחיד'. הערים בארץ כמובן אינן מוקפות בגדר, אולם ברוב הערים והיישובים דואגת הרבנות המקומית להקמת מערכת של עמודים המקיפים את כל העיר שביניהם מתוח חוט. חכמים קבעו ש'צורת הפתח' (כל מבנה שהוא בצורת האות ח') יכולה להיחשב כמחיצה, ולכן העמודים ביחד עם החוט שמעליהם נחשבים כמחיצה המקיפה את כל העיר והופכת אותה ל'רשות היחיד'.

אמנם, כיון ש'צורת הפתח' היא מחיצה רק מדברי חכמים, היא אינה מועילה במקרה שיש בעיר רשות הרבים גמורה, שהיא מן התורה. משום כך הדבר מועיל רק לפי הדעה שרחובות רגילים אינם נחשבים רשות הרבים. בפועל, רוב הציבור בארץ נוהג להקל כמו הדעה הזו, ולטלטל חפצים במקום שיש 'צורת הפתח'.

העמודים והחוט המקיפים את העיר נקראים בפי רבים 'עירוב', אולם זו אינה המשמעות המקורית של המילה.

מהו 'עירוב'?

בתוך רשות היחיד, מותר מן התורה לטלטל חפצים ללא הגבלה. אמנם חכמים קבעו שלא להכניס ולהוציא מן הבית לחצר המשותפת לכמה משפחות (וכן לחדר מדרגות), משום שהדבר דומה להוצאה לרשות הרבים. יחד עם זאת, קבעו חכמים שאפשר לעשות מעין שותפות בין השכנים, על ידי כך שכל אחד מהם נותן לפני שבת דבר מאכל כלשהו, ומניחים את כל המאכלים באחד הבתים שבחצר או הדירות שבבניין. דבר זה נקרא 'עירוב חצרות', ובאופן כזה מותר לטלטל בחצר או בבניין ללא הגבלה. כיום נהוג שהרבנות המקומית לוקחת מאכל ומַקְנָה מעט ממנו לכל אנשי העיר, ועל ידי כך יוצרת שיתוף של כל אנשי העיר.

 

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר