יש לך מושג

יוסף רזניק תגובות: 0

לכסיקון מושגי פסח  (א') – יוסף רזניק

פורים - אין זו טעות... אמרו חכמים: 'שלושים יום קודם החג - שואלין ודורשין בהלכות החג'. משום כך לימוד ענייני פסח מתחיל מיד לאחר חג הפורים.

חודש ניסן - למרות שהשנה מתחילה בחודש תשרי, חודש ניסן נחשב לחודש הראשון וממנו מתחיל מניין החודשים, כפי שנאמר בתורה: 'הַחֹדֶשׁ הַזֶּה... רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה'. בתורה הוא נקרא גם 'חודש האביב'.

פרשת הנשיאים - בראש חודש ניסן, בשנה השנייה ליציאת מצרים, הוקם לראשונה המִשְׁכָּן במדבר, ובימים הראשונים להקמתו הביאו 12 נשיאי השבטים בישראל קרבנות מיוחדים, כמתואר בספר במדבר (פרק ח'). משום כך נוהגים רבים לקרוא בתחילת חודש ניסן, בכל יום את פרשת הנשיא של אותו היום.

שבת הגדול - השבת שלפני פסח נקראת 'שבת הגדול'. ישנם כמה טעמים מדוע היא נקראת כך.

חג הפסח - הוא חג שנקבע לזכר יציאת מצרים, שהיא מעין 'יום ההולדת' של עם ישראל. בני ישראל היו עבדים במצרים שנים רבות, עד שריחם עליהם ה' ושלח אליהם את משה רבנו, שהכה את המצרים בעשר מכות והוציא את בני ישראל לחירות. החג הוא בן שבעה ימים, כאשר הראשון והאחרון ('שביעי של פסח') הם ימי שבתון, וביניהם ימי 'חול המועד'.

המילה 'פסח' היא מלשון 'פסיחה' (דילוג). החג נקרא כך משום שבליל היציאה ממצרים, בזמן 'מכת בכורות', ה' הרג את כל הבנים הבכורים במצרים, אך 'דילג' כביכול על בתי ישראל ובכוריהם לא נפגעו. החג נקרא גם 'חג המצות' ו'חג האביב'.

חמץ - אוכל העשוי מבצק שתפח, כמו לחם, פיתות, עוגות ועוגיות, פסטה, פיצה ועוד. כאשר הבצק תופח הוא מקבל טעם חמוץ מעט, ולכן התפיחה נקראת 'החמצה'. כל קמח העשוי מאחד מ'חמשת מיני דגן' (חיטה, שעורה, כוסמת, שיפון ושיבולת שועל), שהתערב במים ושהה כ-18 דקות לפני האפייה, נחשב כחמץ.

החמץ אסור באכילה בפסח באיסור חמור, אסור ליהנות ממנו בשום צורה, ואפילו אסור שהוא יימצא בבית, שנאמר 'שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם'. זמן האיסור מתחיל כבר בערב פסח לפני הצהריים. לאיסור החמץ יש כמה טעמים: אחד מהם הוא כדי לזכור את החיפזון שהיה ביציאת מצרים, שבה לא הספיקו אפילו להמתין לתפיחת הבצק ואפו אותו כמו שהוא. טעם אחר הוא שהתפיחה מרמזת על גאווה והתנשאות.

תערובת חמץ - אסור לאכול ולהשאיר בבית בפסח גם מאכלים שמעורבת בהם כמות קטנה של חמץ. משום כך צריך הכשר לפסח על כל מה שאוכלים במשך החג.

בדיקת חמץ - בלילה שלפני ערב פסח צריך לבדוק את כל פינות הבית לאורו של נר, כדי לראות אם אין חמץ בבית. לפני הבדיקה מברכים: 'ברוך אתה ה'... אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על ביעור חמץ'.

כדי להקל על הבדיקה, נהוג לנקות את הבית בימים שלפני פסח. צריך לנקות היטב את המטבח ואת פינת האוכל, וכן כל מקום שעלול להימצא בו חמץ (למשל חדרי ילדים). מקום שחמץ אינו מגיע לשם במשך השנה, לא צריך לנקותו או לבדקו, ומקום שנוקה היטב - די לו בבדיקה שטחית. בעניין ניקיון של השיש שבמטבח, כיריים, תנור, מיקרוגל וכדומה, ישנם דינים שונים.

  

המשך לכסיקון מושגי פסח (א') – יוסף רזניק

ביעור חמץ - בערב פסח בבוקר, צריך לבעֵר (=לשרוף, או לזרוק לשירותים וכדומה) את כל החמץ שנמצא בבדיקה, ואת כל שאר החמץ שלא הספיקו לאוכלו לפני פסח.

ביטול חמץ - לאחר הביעור יש לבטל את החמץ בלב, כלומר לומר שכל חמץ שנותר ברשותי ולא מצאתי אותו - הרי הוא הפקר, ואני מחשיב אותו כעפר הארץ ואינני רוצה בו כלל. דבר זה מועיל כדי שלא לעבור על 'לא יימצא'.

מכירת חמץ - יש הנוהגים למכור את החמץ שברשותם לגוי, ולקנות אותו בחזרה לאחר החג אם הגוי מסכים לכך. באופן כזה לא עוברים על 'לא יימצא'. אפשר גם לחתום על הרשאה לרב המקומי למכור עבורנו את החמץ. אמנם יש פוסקים הטוענים שהמכירה הנערכת כיום אינה מועילה, ולכן לכתחילה אין למכור חמץ גמור.

חמץ שעבר עליו הפסח - חמץ שהיה ברשותו של יהודי בפסח, אסור באכילה אפילו לאחר פסח. לכן כשקונים חמץ אחרי פסח, יש לוודא שהוא יוצר אחרי החג, או שיוצר לפני החג ונמכר לגוי (לאלו הנוהגים לסמוך על המכירה).

הכשרת כלים - כאשר משתמשים בכלי למאכלי חמץ, נבלע מעט מן החמץ בדפנות הכלי, ולכן אם רוצים להשתמש בו בפסח יש להכשיר אותו. הכשרה זו נעשית באותה דרך שבה משתמשים בכלי: ישנם כלים שמספיק לשטוף אותם במים וסבון, אך כלים אחרים דורשים הגעלה (=טבילה במים רותחים) או ליבון באש. ישנם גם כלים שאי אפשר להכשיר כלל.

קטניות - בארצות אשכנז נהגו שלא לאכול בפסח קטניות, כמו אורז ושעועית. טעם המנהג הוא שאת כל הדגנים והקטניות אורזים באותם מקומות, ומשום כך יש חשש שבתוך הקטניות יתערבו חיטים או שעורים שייהפכו לחמץ בבישול. ברוב קהילות הספרדים לא חששו לעניין זה, אבל גם הם צריכים להקפיד על השגחה טובה לפסח.

שרויה - יש קהילות (בעיקר קהילות חסידיות) שבהן נהוג שלא לשרות את המצה במרק או בנוזל אחר, ולא להשתמש ב'קמח מצה' (קמח העשוי ממצות טחונות). הסיבה לכך היא חשש שאולי נותר במצה קמח שלא נאפה היטב, ועם שרייתו במים הוא יחמיץ. אולם דבר זה הוא חומרה בלבד.

עלייה לרגל - חג הפסח הוא הראשון מבין 'שלושת הרגלים' (פסח, שבועות וסוכות) שבהם היו עולים לירושלים בתקופת בית המקדש. כל היהודים מכל המקומות היו נפגשים בירושלים, מביאים קרבנות ושמחים יחד בשמחת החג. גם כיום נוהגים רבים לקיים 'זכר לעלייה לרגל' ולעלות לירושלים בימי החג.

הביטוי 'שלושה רגלים' זהה לביטוי 'שלוש פעמים'. המילה 'פעם' פירושה צעד של הרֶגל (כמו 'פעמי משיח'), וצעדי הרגל הם משל לכל דבר שחוזר על עצמו שוב ושוב.

קרבן פסח - כשבית המקדש היה קיים, הייתה כל משפחה מביאה בערב פסח קרבן של כבש או גדי: חלק ממנו היה מוקרב על המזבח, והבשר היה נאכל בליל הסדר ביחד עם מצות ומרור.

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר