מושגי פסח

יוסף רזניק תגובות: 0

מצות יד - המצות העגולות הנאפות בעבודת יד ולא במכונה. לדעת רוב הפוסקים אין הבדל מבחינה הלכתית בין המצות השונות, אך יש שמקפידים לברך בליל הסדר דווקא על מצות יד, ויש קהילות (בעיקר קהילות חסידיות) שאינן אוכלות מצות מכונה כלל.

מים שלנו - המים שמשתמשים בהם לאפיית המצות צריכים להיות 'מים שלנו' (מלשון לינה ולא מלשון שייכות), כלומר מים שנשאבו מבעוד יום ולָנוּ בתוך כלי במשך כל הלילה. דבר זה נועד להבטיח שהמים יהיו קרירים, כי מים פושרים מזרזים את חימוץ הבצק.

מצה עשירה - המצה הרגילה קרויה 'לחם עוני', כי היא מכילה לחם ומים בלבד, ובעבר זה היה מאכלם של אנשים עניים. 'מצה עשירה' היא מאפה של קמח עם 'מי פירות' (יין, שמן, דבש, מיץ פירות וכדומה). ישנו כלל הלכתי האומר ש'מי פירות אינם מחמיצים', ולפי זה התירו חלק מהפוסקים לאכול בפסח עוגיות של 'מצה עשירה'. אולם פוסקים אחרים (האשכנזים וחלק מהספרדים) אסרו זאת, משום שקשה לוודא שלא התערבו מעט מים במי הפירות.

מרור - בליל הסדר מצווה לאכול מרור (ירק מר), כזכר לשעבוד הקשה במצרים. בימינו נוהגים בדרך כלל לאכול עלי חסה, שבתחילת גידולם הם מרים.

הסבה - הטיה והישענות על צד שמאל, באופן שמבטא חשיבות ונוחות. בשעת אכילת המצה, הסעודה ושתיית ארבע הכוסות יש להסב, כדי לבטא את העובדה שאנו בני חורין.

אפיקומן - כשבית המקדש היה קיים, היו אוכלים את בשרו של קרבן הפסח בסוף הסעודה של ליל הסדר. כיום נוהגים לאכול בסוף הסעודה 'כזית' מצה, זכר לקרבן הפסח, וזהו ה'אפיקומן'. לאחר האפיקומן לא אוכלים מאומה, מלבד שתיית יין או מים, כדי שטעמו יישאר בפה. יש לסיים את אכילת האפיקומן לא יאוחר מחצות הלילה (בערך 12:40). במשפחות רבות נהוג שהילדים 'גונבים' את האפיקומן ומחזירים אותו תמורת מתנה, וטעם המנהג הוא כדי להשאיר את הילדים ערים עד סוף ה'סדר'.

הלל - לאחר ברכת המזון אומרים 'הלל' - פרקי תהלים של הודאה לה' על ניסי יציאת מצרים. זו הפעם היחידה במשך השנה שקוראים את ההלל בלילה. יש שנוהגים לקרוא את ההלל גם בתפילת ערבית.

ספירת העומר - בתקופת בית המקדש, היו מביאים ביום השני של חג הפסח קרבן מִנחָה מהשעורים הראשונות שנקצרו באותה שנה. לאחר מכן היו סופרים שבעה שבועות - 49 יום, וביום החמישים היו מביאים קרבן גם מהחיטים. היום החמישים, שחל בו' בסיון, הוא 'חג השבועות'. בימינו אין אפשרות להביא את הקרבנות, אבל עדיין סופרים את הימים והשבועות ממוצאי היום הראשון של פסח עד ערב שבועות, וזוהי מצוות 'ספירת העומר'.

שביעי של פסח - היום האחרון של החג. ביום זה אירעה 'קריעת ים סוף', ולכן קוראים בו בבית הכנסת את שירת הים. בכמה חצרות חסידיות נהוג לקיים לקראת סוף היום 'סעודת משיח' - סעודה המבטאת את הציפייה לגאולה העתידית, שתהיה דומה לגאולת מצרים.

מימונה - חג עממי שנהגו לקיים כמה מעדות המזרח ביום שלאחר פסח. ביום זה נהוג שהמשפחות השונות מבקרות ומתארחות זו אצל זו, ומתכבדות במאכלים מתוקים. על מהותו של החג ישנם כמה הסברים. לפי אחד מהם, המילה 'מימונה' באה מהמילה 'אמונה', והחג מבטא אמונה וציפייה לגאולה העתידית. 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר