כעס ללא שליטה

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

בפרשת השבוע כתוב: 'אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם' על פסוק זה כתב רבינו חיים בן עטר 'האור החיים הקדוש' 42 פירושים. באחד מהם הוא מבאר שאם האדם יטען לאחר מותו בעולם האמת שעבר עברות משום שנולד עם מידות רעות, יגידו לו שלמרות שכך הוא נולד, הפסוק מגלה לנו: 'ואת מצוותי תשמרו' - שמחובתו לקיים את מצוות התורה.הצעקות שהלכו והתגברו נשמעו היטב בכל הרחוב. הוויכוח התחיל באי הבנה והמשיך בצעקות רמות במיוחד. שרון שהיה טיפוס חם מזג צרח בזעם, ובסערת הוויכוח חברו נתן לו 'כאפה' קטנה על הלחי. כאן הוצת הפתיל של שרון והוא התנפל על חברו והיכה אותו קשות בכל חלקי גופו וגרם לו חבלות חמורות. שרון נעצר בידי המשטרה, וכשהביאה אותו המשטרה להארכת מעצר בבית המשפט שאל אותו השופט מה גרם לו להתנהגות האיומה. שרון הסביר לשופט ש'זה לא הוא' ושברגע שהוא מאבד שליטה, הוא הופך לאדם אחר ואין לו שליטה על מעשיו. האם שרון יכול לפטור את עצמו מהעונש בטענה ש'אין מה לעשות ככה נולדתי'? מה דעתכם?מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: תלמוד בבלי מסכת 'בבא קמא' דף ל'ג עמוד א' במשנה: 'וכן שני אנשים שחבלו זה בזה' וברא'ש פרק ג' סימן י'ג. שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן תכ'א סעיף י'ג ובספר 'מאירת עיניים וב'טורי זהב'.תשובה לשאלה 'ציתותים בע'מ' (שאלה מס' 340)תקציר השאלה השבועית: אלון הציג בפני חבריו מכשיר הקלטה משוכלל שבאמצעותו ניתן להאזין לשיחות של אחרים ללא ידיעתם. עידו טען שמי שמקליט שיחות של אנשים עובר על כמה איסורי תורה, והשניים החליטו לגשת לרב אלעד שיפסוק להם בנושא. מה לדעתכם השיב הרב אלעד?תשובה בקצרה: אסור לאלון להאזין לשיחות של אנשים אחרים בטלפון, ומי שעושה זאת עובר באיסור תורה של 'ואהבת לרעך כמוך' ועל 'חרם דרבנו גרשום' שאסור לחדור לצינעת הפרט ללא רשות.תשובה בהרחבה: מלבד חוסר ההגינות שיש בציתות לשיחות טלפון של אנשים אחרים, עצם ההקשבה לשיחה נחשבת לנזק ממשי, כפי שאסור להציץ לתוך בית של אחרים, שההגדרה ההלכתית לזה היא 'היזק ראייה'. בתלמוד בבלי מסכת 'בבא קמא' למדנו ששותפים שמתגוררים בחצר אחת יכולים לכפות אחד על השני להקים מחיצה בחצר שבה הם מתגוררים, בגלל 'היזק ראייה'. ולכאורה אין שום הבדל בין האזנת סתר לשיחת טלפון לבין 'היזק ראייה' שהרי בשניהם הוא חודר לצינעת הפרט ללא ידיעתו, והדבר מוגדר בתלמוד כנזק ממשי. עם זאת, אנו רואים שחכמים הזכירו בתלמוד רק את המושג 'היזק ראייה' ולא 'היזק שמיעה', ועולה השאלה, אולי רק הסתכלות לתוך הבית נחשבת לנזק ממשי ואילו האזנה לשיחת חברו אינה נחשבת כנזק כזה? בעניין זה כתב 'המאירי' (מגדולי הראשונים) 'שכשיש היזק ראייה הולכים אחרי המנהג ואפשר לשים אפילו מחיצה דקה. אבל לא חוששים לנזק שמיעה, כיוון שהקול יוצא מתוך הבית ועובר דרך המחיצה ואנשים נזהרים בדיבורם'. אם כן אנו רואים מדברי המאירי שבאמת היזק שמיעה דומה מאוד להיזק ראייה, אלא שיש ביניהם הבדל אחד: מנזק שמיעה אפשר להיזהר, ומנזק ראייה אי אפשר להיזהר, ולכן כופים את השותפים להציב מחיצה. ואם כן, במכשיר ציתות שממנו אי אפשר להיזהר, כשהאדם אינו יודע שמאזינים לשיחותיו, היה מקום לבוא ולכפות לסלק את המכשיר כיוון שלא ניתן להיזהר ממנו.בנוסף לזה, התורה לימדה אותנו 'ואהבת לרעך כמוך' וכפי שאדם אינו מעוניין שיאזינו לשיחותיו, אסור לו להאזין לדברי חברו ללא רשות ממנו. התרגום המעשי לדברי התורה הוא משפט חז'ל 'מה ששנוא עליך – אל תעשה לחברך' וכפי שכתב ספר 'החינוך': 'והכוונה במצוות 'ואהבת לרעך כמוך' היא שהאוהב את חברו לא ירמה אותו בממון ולא בדברים, לא יסיג את גבולו ולא יזיק לו בשום אופן וצריך שיתנהג עם חברו כמו שמתנהג עם עצמו וירחיק ממנו כל נזק, ויחוס על כבודו ולא יתכבד בקלונו'. מלבד האיסור המפורש בתורה, ישנה תקנה הנקראת 'חרם דרבנו גרשום' (תקנות שונות שחיבר רבינו גרשום מאור הגולה שחי במדינות אשכנז לפני מאות שנים) שבה אוסר רבנו גרשום לקרוא במכתב של חברו ללא רשות ממנו, ואף אם המכתב עדיין נמצא ברשות חברו, ובוודאי שהוא הדין בהאזנה ללא רשות לשיחות חברו בטלפון. איסור זה קיים, גם אם לא ייגרם לאותו אדם שהקשיבו לשיחותיו שום נזק, ובוודאי שהדבר חמור יותר אם ייגרם כתוצאה מכך לבעלי השיחה נזק ממוני או שיתפרסמו פרטים על חייהם האישיים ויגרם לו מכך נזק. לסיכום: מציצנות, בין אם זה לבית חברו או לשיחותיו או לחפציו האישיים, וכל חדירה לרשותו מלבד שהיא פוגעת מבחינה נפשית בצינעת הפרט והדבר אסור. תכונה זו היא רעה ושורשה ביצרים הרעים של האדם, ויש לה איסור מצד חדירה לפרטיות ובמקרים מסוימים כנזק ממוני.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר