תוקע בלי מזל

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

שאלה מס' 360

תוקע בלי מזל

לקראת ראש השנה נערכו בבית הכנסת המרכזי לתפילות ולתקיעת השופר וחיפשו השנה בעל תוקע מנוסה, במקום בעל התוקע הוותיק שהפסיק לתקוע השנה בשופר. לאחר חיפושים, הם מצאו את יחיאל שהתפרסם כבעל תוקע מעולה. הגבאים שמעו את התקיעות של יחיאל לפני החג, וסגרו איתו על שכר של 1,000 דולר עבור התקיעות. ראש השנה הגיע, והתקיעות של יחיאל יצאו מאכזבות וגרועות. הוא ניסה להחליף שופרות, אבל התקיעות נשמעו צורמות וקטועות והדבר חזר על עצמו בשני הימים של ראש השנה. בסיום החג ניגש יחיאל לגבאים כדי לקבל את הכסף, אבל הגבאים נתנו לו רק 500 דולר בטענה שעל תקיעות כמו שהוא תקע עבורם, צריך לשלם על זה לאנשים כדי שיסכימו לשמוע את התקיעות... אבל יחיאל התעקש וטען שהוא אכן בעל תוקע מומחה, וכי הם שמעו בעצמם את התקיעות שלו עוד לפני החג – אלא שלציבור בבית הכנסת הזה, לא היה מזל והתקיעות שתקע עבורם לא הצליחו. האם הגבאים צריכים לשלם ליחיאל את מלוא הסכום?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: תלמוד בבלי מסכת 'כתובות' דף ב' עמוד א' בדין 'נסתחפה שדהו'. שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן של'ד סעיף ד' בדין: 'חלה התלמיד, האם משלמים למורה?'. 'נתיבות המשפט' סימן ר'ל סעיף קטן א' בדין: 'קנה והוזל המחיר, האם יכול לבטל?'

תשובה לשאלה 'פיצה בגן החיות' (שאלה מס' 358)

תקציר השאלה השבועית: יקיר הקטן זרק את הפיצה לאגם על מנת להאכיל את הברווזים, אליצור אבא של יקיר וגיסו מיכאל החלו לדון האם יש בכך איסור 'בל תשחית'?

תשובה בקצרה: כיוון שהברווזים מקבלים אוכל מהאחראים עליהם בגן החיות, ויש אחראים שדואגים להם ואכן יש בכך איסור 'בל תשחית' וביזיון אוכלים.

תשובה בהרחבה: המקור לאיסור 'בל תשחית' מופיע בתלמוד (מסכת 'תענית' דף כ' עמוד ב') בדברי רב הונא שאמר 'מאכל הראוי לאדם, אין מאכילים לבהמה' ורש'י ביאר את דבריו בשתי אפשרויות. א') שמי שמאכיל לבהמות אוכל שראוי לבני אדם, מבזה את האוכל ונראה כאילו הוא בועט בטובה שנתן לו הבורא שדאג לו לאוכל. ב') זהו בזבוז של כסף, שהרי לבהמה אפשר לתת משהו זול יותר והתורה חסה על ממונם של ישראל.

להלכה אנו פוסקים כדברי רב הונא, ולכן אסור לתת מאכל אדם לבהמות אבל מדובר רק במאכל שאכן ראוי לאכילה, ולא בשיירי אוכל שהולכים לאשפה ואותם אין בעיה לתת לבהמות כיוון שאינם ראויים עוד לאדם. אבל במקרה שאם לא ייתן לבהמה אוכל שראוי לבני אדם, היא עלולה למות או לחלות ודאי שמותר לתת לה לאכול, גם במקרה שזו טרחה גדולה להשיג מאכלים מיוחדים לבהמה אפשר לתת לה אוכל שראוי לבני אדם. במקרה שבעל החיים שייך לו, ישנם הרבה פוסקים הסוברים שמותר לו לתת מהאוכל שלו באופן קבוע.

ובמקרה שלנו, כיוון שהברווזים של גן החיות מקבלים את האוכל מהאחראים על האכלת החיות בגן, וזה שהילד זרק את האוכל לברווזים נובע מתוך סקרנות וציפייה לראות אותם אוכלים, יש בזה איסור 'בל תשחית' וביזיון אוכלים, אבל כמובן שאפשר לתת להם את מה שנשאר מהאוכל כיוון שאינו ראוי עוד למאכל.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר