השומר שלא שמר

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

השומר שלא שמר

בפרשת השבוע כתוב: 'וַיִּקַּח ה' אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ' (בראשית ב', ט'ו)

אדם הראשון נצטווה בשני דברים: א') לעבוד ולשמור על גן העדן. ב') שלא לאכול מעץ הדעת. אדם הראשון עמד בציווי הראשון, אבל עבר על הציווי השני שלא לאכול מעץ הדעת.

 

חטאו של אדם הראשון שלא עמד בציווי השני, הוביל אותנו לשאלה מעניינת

 

 

אריה, קבלן מפורסם לעבודות סלילה ופיתוח, זכה במכרז גדול מטעם משרד התחבורה לסלילת אחד הכבישים המהירים. כיוון שהעבודה נעשתה במקומות שוממים, וכלי העבודה נאלצו להישאר במקום עבור הפועלים, הביא אריה את יורי – שנודע כשומר גברתן ואמיץ לשמור על הטרקטורים והכלים ההנדסיים שבמקום. באחד הלילות, החליט יורי 'להבריז' מהשמירה לכבוד מסיבת יום ההולדת של הבת שלו. למזלו הרע, נגנב אחד הטרקטורים מאתר הסלילה בדיוק בזמן שבו הלך הביתה. אריה פנה ליורי ואמר: 'יש אמנם ביטוח על הטרקטור, אבל עד שאני יקבל את הכסף מהביטוח, יעברו 45 יום ובינתיים אני מפסיד את כסף לכן אתה תשלם לי על כל הנזקים, וחוץ מזה בכלל לא מגיע לך משכורת על העבודה...'

ואילו יורי טוען: 'על הנזקים של הגנבה נדון בנפרד. אבל מה זה קשור למשכורת? שמרתי לך חודש שלם בכל לילה, חוץ משעתיים שבהן הלכתי הביתה, ומגיע לי כסף על השמירה!'

מה אתם אומרים? מגיע ליורי כסף על העבודה?

 

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ש'א סעיף א' וב'פתחי תשובה' סעיף קטן ב'. סימן ש'ה וב'קצות החושן' סעיף קטן ב'.

תשובה לשאלה 'לעמוד בניסיון' (שאלה מס' 361) תקציר השאלה השבועית: מתי היה בשבוע ניסיון אצל מיסטר יעקובי ומצא במשרדו סכום של אלף דולר. הסכום הושאר על ידי מיסטר יעקובי כדי לנסות את מתי, אבל מתי לקח אותו לעצמו. מתי לא המשיך את העבודה אצל מיסטר יעקובי שכעת תובע ממנו את הכסף בחזרה. אבל מתי טוען - הכסף הוא מציאה ואני לא צריך להחזיר אותו. מה הדין?

תשובה בקצרה: אם מיסטר יעקובי יודע בוודאות שהכסף אצלו, מתי חייב להחזיר לו את הכסף.

תשובה בהרחבה: לפני שנתחיל לדון האם מתי חייב להשיב את הכסף, עלינו לדעת האם היה מותר למר יעקובי לנסות אותו ולהניח לו כסף בצורה שהוא יכול לקחת את הכסף.

האם מותר לעשות פיתיון במקרה ויש חשש שהוא ייפול בפח?

כתבו הפוסקים (שו'ת 'תורה לשמה') שאם יש חשש שהוא לא יעמוד בניסיון, אסור להכניס אותו לניסיון מחשש של 'לפני עוור לא תיתן מכשול' דין זה נלמד מהתלמוד (מסכת 'מועד קטן י'ז) ששפחתו של רבי (רבי יהודה הנשיא, מחבר המשנה) הבחינה באדם שמכה את בנו הגדול, ושמה אותו בנידוי מכיוון שהבן יחזיר לאביו ויעבור על מצוות כיבוד אב, אבל במקרה שלנו שאין ממש איסור בפועל, אלא רק 'התנהגות בלתי הולמת' מצד בעל הבית, מיסטר יעקובי לא עבר על איסור 'לפני עוור לא תיתן מכשול' על שהניח למתי את הכסף.

אדם שמניח חפץ ברשות הרבים יכול לטעון שזה שלו? 

 למעשה עלינו לדעת האם הוא התייאש מהחפץ או לא, ולפי כללי ההלכה אם אין בו סימן הרי שהוא התייאש, גם אם הוא יטען שלא התייאש. אבל אם הביא עדים והוכיח שלא התייאש, הדבר תלוי האם יש לו שליטה על מה שהניח או לא, אם הוא שם את החפץ באמצע הרחוב וודאי שאנשים שעוברים יכולים לקחת את החפץ, הדבר מוגדר 'כזוטו של ים' (מקום שבלתי ניתן לשמור על החפץ שלא ייאבד) שגם אם יעמוד עד מחר ויצעק לפני כולם, שלא התייאש. איננו מתחשבים בדבריו והמציאה הפקר ושייכת למוצא החפץ.

אבל אם הבעלים נמצא בסמוך ויש לו את אפשרות למנוע את לקיחת הכסף, זה לא נחשב כהפקר. ואסור לקחת את הכסף כיוון שהבעלים גילה בדעתו שאינו מפקיר את הכסף. אבל אם זה מונח במקום שבו רוב האנשים אינם מחזירים את האבדות, ישנה מחלוקת הפוסקים האם זה נחשב כייאוש מוחלט, או שעדיין יכול לטעון הבעלים שאינו מתייאש.

בסיפור שלנו

בסיפור שלנו סביר להניח שמיסטר יעקובי העמיד מישהו ליד הכסף, שהרי הוא רק רצה לנסות את העובד, אבל הוא לא רצה שסתם אדם שעובר שם ייקח את הכסף, מכך שידע שהכסף נלקח ע'י העובד, ואם אדם אחר היה לוקח את הכסף, הוא היה מונע זאת ממנו, ואם באמת כך התנהלו הדברים מתי חייב להחזיר את הכסף למיסטר יעקובי. בנוסף חשוב לציין, שבכל מקום שנמצאת אבדה למרות שלפי כללי ההלכה הדבר מוגדר כ'ייאוש בעלים' ישנה מצווה להתנהג לפנים משורת הדין ולהשיב את הכסף לבעליו. (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רנ'ט סעיף ה').

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר