עבודה בעיניים

רבני שלום לעם תגובות: 0

ההצלחה של רונן הייתה בעיקר בזכות 'חוש הריח' המפותח שלו, החוש שהוביל אותו תמיד למקומות הנכונים. הוא ידע היכן ניתן למצוא חפצים או כתבי- יד ישנים שעשויים להניב לו רווח נאה, כסוחר עתיקות מצליח הפעיל רונן רשת ענפה של 'מקורות' שדיווחו היכן יכולים להימצא חפצים 'מעניינים' עבורו.

באחד הימים קיבל רונן הודעה ממקור מוסמך, שבברצלונה שבספרד נמצא יהודי זקן שברשותו מסמכים עתיקים מאוד השווים בדיקה. רונן לא התמהמה ועל המקום הזמין טיסה לספרד. הוא נחת בברצלונה ומיהר לקבוע פגישה בביתו של הזקן, כדי לראות מקרוב את המסמכים העתיקים. הזקן קיבל אותו בחום ומשהזדהה בפניו כסוחר עתיקות מוכר, ליווה אותו לחדרון קטן שעמד בקומה השנייה - היו שם עשרות פריטים יקרי ערך ורונן התחבט באיזה מהם לבחור. לבסוף הוא בחר בשני חפצים: כתר-תורה עתיק מלפני כארבע מאות שנה, ומזוזה מפוארת, גם היא מאותה תקופה. הוא שילם לזקן מאה אלף דולר במזומן, ונפרד ממנו כשהחפצים היקרים בידיו.

כשהגיע חזרה לארץ, הוא פרסם כי יש לו להציע עתיקות - חדשות במחירים בלעדיים וכבר למחרת הגיע לקוח. 'אבי מתעניין בעתיקות והוא שלח אותי לראות מה יש לך להציע...', רונן הצביע לו על ארון שבו ניצבו חנוכיות וסיפר לו את סיפורם של החנוכיות שעמדו בתצוגה. הלקוח לא התלהב, הוא הסתובב איתו ליד ארונות התצוגה וכשהגיע למזוזה נעצר: 'ממתי המזוזה הזאת?' שאל בהתעניינות.

 'את המזוזה הזאת רכשתי רק אתמול. היא עתיקה מאד והיא הייתה קבועה בשער בית הכנסת הגדול בברצלונה כמאה שנה לאחר הגירוש. מחירה הוא עשרים וחמשה אלף דולר. וזו מציאה של ממש! יחד עם זה קניתי גם כתר- תורה מאותה תקופה אך המחיר שלו יקר בהרבה: מאה וחמישים אלף דולר'.

'הכתר יקר מאד!', קטע אותו הלקוח, 'אבל המזוזה בהחלט מוצאת חן בעיני, תן לי לברר הלילה האם אני מעוניין לקנות אותה ומחר אחזיר לך תשובה'.

למחרת הוא הגיע שוב: 'סיפרתי לאבא שלי על המזוזה והוא דווקא התלהב, רק שהמחיר קצת נראה לו מוגזם. אולי תעשה לנו איזו הנחה?!' רונן חשב כמה שניות והסכים להתפשר ולהנמיך את המחיר בשלוש מאות דולר. 'אחזיר תשובה בערב' הפטיר הלקוח ויצא מהמקום.

בערב חזר הלקוח בשלישית והפעם עם תשובה: 'אבא שלי מסכים. רק שלפני שהוא משלם הוא רוצה לראות את זה...'

'אין בעיה' ענה לו רונן, 'שיבוא לכאן ואני יראה לו את זה בשמחה'.

'תבין', ניסה הלקוח להסביר, 'אבא שלי זקן מאד, בקושי הוא יוצא מהבית. אני לוקח את זה לשעה, מראה לו, ומחזיר את זה לכאן' אבל רונן לא הסכים בשום אופן: 'מהבית הזה לא יוצא שום דבר בלי השגחתי האישית', אמר בתקיפות וחשדות החלו לעלות במוחו לגבי הלקוח המפוקפק שלפניו.

למחרת בערב חזר שוב הלקוח התימהוני, בדיוק כאשר רונן היה באמצע להסביר ללקוח על מגילת אסתר עתיקה מהמאה השמונה עשרה. 'הבאתי את אבא שלי עד לכאן והוא מחכה לך למטה כדי שתראה לו את המזוזה' אמר כשהוא מתנשף.

רונן לא התרגש: 'אני מאד מעריך את מאמציך, אך אמרתי לך כבר, אני לא מוכן שיוציאו שום דבר מהבית הזה. תעשה עוד מאמץ קטן ותעלה אותו למעלה!'
'אתה יודע מה?', הציע הלקוח, 'בא נרד ביחד ונראה לו את המזוזה, זה לא אמור להוות שום בעיה'.

'אני לא יכול לרדת. אתה הרי רואה שיש לי פה עוד לקוח שמחכה לי...' אמר רונן באדיבות. אבל הלה התחנן שירד אתו למטה, 'בא נראה את זה לאבא שלי, הוא רואה את זה ואנחנו קונים את זה מיד במחיר המלא'. רונן שראה שהוא לא יגמור עם הלקוח הטרחן, החליט לרדת למטה. הוא התנצל בפני הלקוח שהמתין להמשך ההסברים על המגילה העתיקה והוציא את המזוזה מהארון, החזיק אותה קרוב אליו ולא הוריד עין מהלקוח החשוד.

למטה הוא מצא את האבא, שדווקא לא היה נראה זקן במיוחד. האבא התרגש לראות אותו וביקש להחזיק את המזוזה ולבחון אותה מקרוב, הוא נתן לו להחזיק את המזוזה והיה מוכן לכל תרחיש. הזקן בדק אותה מכל הצדדים ברוגע מורט עצבים, וכעבור מספר דקות הניף את ידו בביטול: 'תשמע למה שזקנים אומרים לך. המזוזה הזאת היא גג מלפני שמונים שנה. אני לא הייתי משלם עליו יותר מאלפיים דולר. אני מצטער מאד, וסליחה על הטרחה'. הם נפרדו ממנו, והוא שיחרר אנחת רווחה. 'סוף- סוף התפטרתי מהם...' הוא עלה במדרגות כשהוא בודק שוב ושוב שאכן המזוזה בידיו, כשנזכר שלמעלה מחכה לו לקוח.

כשהגיע למעלה הלקוח כבר לא היה שם. כשהביט על הוויטרינה חשכו עיניו: הכתר העתיק והיקר נעלם...

***

יצר הרע מחפש להכשיל אותנו, כל הזמן. בשביל זה הוא יסיח את דעתנו וימקד את תשומת ליבנו בדברים שוליים הוא ידפוק אותנו במקומות הכי חשובים והכי רגישים.

תיזהר ממנו. הוא עובד עליך בעיניים...                              

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר