הצלם שלא צילם

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

שאלה מס' 369

הצלם שלא צילם

מאות אנשים השתתפו בכנס הגדול ומילאו את האולם היוקרתי. בכנס היו אמורים להשתתף חמש מאות איש, בשתי קבוצות שונות, אחת אחרי השנייה. עקב תקלה בלתי צפויה, הגיעו שני הקבוצות באותה שעה לכנס והאולם שהיה בעל קיבולת של מאתיים וחמישים איש, היה דחוס בצורה נוראית. שייקה, מנהל עמותת 'מפעל חיים' שארגן את הכנס, הזמין את אוריאל הצלם בכנס, וידאג להביא לכל אחד מהמשתתפים מגנט עם תמונה למזכרת, הוא 'סגר' איתו על 2,000 ₪ עבור שעות העבודה והדפסה של חמש מאות צילומי מגנט. אבל כתוצאה מהצפיפות לא הייתה לאוריאל אפשרות צילום נוחה, ובקושי יכל לעבוד עם המחשב כדי להדפיס את המגנטים, ולכן הוא הצליח בקושי להוציא 150 מגנטים. בסוף האירוע כששייקה עמד על התוצאה של הצילומים, הוא היה מוכן לשלם רק לפי מספר המגנטים שהצליח אוריאל להוציא. אבל אוריאל טוען: 'אני בזבזתי שעות עבודה לעמוד ולצלם, אתם הבטחתם שאני אקבל את כל התנאים כדי לעבוד בצורה מסודרת ולהוציא את כל המגנטים, כתוצאה מתקלה אצלכם נוצרה צפיפות ולא התאפשר לי לעבוד בצורה נורמלית, ולכן מגיע לי את כל הסכום שסיכמתם אתי עליו מראש...'

מה אתם אומרים? האם שייקה צריך לשלם לאוריאל על כל חמש מאות המגנטים?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: תלמוד בבלי מסכת 'בבא מציעא' דף ע'ז עמוד א' במילים: 'אמר רבא, האי מאן דאגר אגורי'. שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן של'ד סעיף א' בדין של 'שכר פועל וקרה אונס, מי מפסיד?' האם המקרה הזה דומה למקרה שלנו? 'נתיבות המשפט' סימן של'ה סעיף קטן ג'.

תשובה לשאלה 'מחבל במסעדה' (שאלה מס' 367)

תקציר השאלה השבועית: עמיחי נכנס למסעדה ואוריה היה בטוח שהוא מחבל, הוא צעק 'מחבל' וכל הסועדים נמלטו מהמסעדה. כתוצאה מהבלגן תקפו את עמיחי ונקרעה לו החולצה, כעת הוא תובע את אוריה או את אלה שקרעו לו את החולצה, לשלם עליה. לתביעה הצטרף בעל המסעדה שחייב אותו לשלם את הנזק של הסועדים שברחו בגללו. האם אוריה צריך לשלם את הנזק?

תשובה בקצרה: אם לפי המצב הביטחוני החשד היה מוצדק, ולא הייתה אפשרות למנוע את הסכנה בלי לצעוק 'מחבל' ולתפוס אותו ובגלל זה נגרם לעמיחי נזק, הוא פטור. אבל אם לא הייתה לזה סיבה טובה ומוצדקת וזה קרה רק בגלל עצבים רופפים, מי שהזיק לחולצה של עמיחי חייב לשלם אבל אוריה פטור מתשלום.

תשובה בהרחבה: בתורה נאמר 'לא תעמוד על דם רעיך' ומכאן למדו חז'ל שאדם שרואה צרה שבאה על חברו, מצווה להציל אותו מהצרה או הנזק ולכן כשרואים מישהו רודף אחרי אדם כדי להרוג אותו, הוא נקרא בהגדרה ההלכתית 'רודף' ומצוה להציל את הנרדף, וכך נפסק להלכה. (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן תכ'ו סעיף א') ובוודאי שמותר לגרום נזק לרכוש של הרודף כדי להציל את הנרדף. אבל זה רק כשאנחנו יודעים בוודאות שמדובר ב'רודף' או כשמרגישים סכנה ממשית, אבל בוודאי שלא כל אחד יכול להחליט מי נחשב 'רודף', ואם מדובר באדם עם עצבים רופפים, הוא לא יכול לעורר מהומה לחינם.

מה הדין לגבי אדם שהזיק באונס?

במצב הנתון כיום, שישנם מחבלים שמסתובבים עם כוונה לעשות פיגועים צריך לפעול מיד לנטרול הסכנה, ואין זמן לברר האם יש כאן מפגע אמיתי. ולכן  אם טעה באומדן המצב והזיק לעמיחי לחינם, צריך להחשיב אותו כמזיק באונס. ולגבי 'מזיק באונס' האם הוא חייב בתשלום - דעת הרמב'ן שאדם מועד לעולם וחייב לשלם את הנזק, ודעת ה'תוספות' שאם הוא הזיק באונס הוא פטור מתשלום. בנידון זה נחלקו הפוסקים כיצד לפסוק את ההלכה, ולכן קשה לחייב 'מזיק באונס' בתשלום הנזק. ולכן, אם טעה וגרם לנזקים הוא לא יצטרך לשלם עליהם אבל היות שאנו מתחשבים במצב הביטחוני שגרם לכך אבל כמובן כל זה מדובר כשיש סיבה לקום ולפעול, אבל אם אלו סתם דמיונות שנבעו מהפחדים שלו, אוריה חייב לשלם את הנזק.

בסיפור שלנו

אוריה צעק במסעדה 'מחבל' וכולם ברחו - אם הצעקה נבעה מהפחדים שלו, והוא רק צעק ולא השתתף בהסתערות על עמיחי, הוא פטור מלשלם לעמיחי ולבעל המסעדה כיוון שזה לא נזק שנעשה בידיים, הוא רק 'גרם' לאחרים שיגרמו נזק (לבעל המסעדה, ולעמיחי) בגלל הצעקות שלו, והוא נקרא 'מזיק בגרמא' (נזק שנגרם לא באופן ישיר) ופטור מלשלם. ואפילו אם היה ברור שכתוצאה מצעקותיו של אוריה ייגרם לעמיחי נזק, כיון שאוריה צעק בטעות הוא ייחשב כ'שוגג' ויש דעות שפוטרות 'מזיק בגרמא' מתשלום בזמן שהנזק נגרם בטעות. ('שפתי כהן' סימן שפ'ו סעיף קטן ו') אבל הנוכחים במסעדה ששמעו את צעקותיו של אוריה, התנפלו על עמיחי וקרעו לו את החולצה הם הזיקו בידיים, אבל בכל זאת נחשיב אותם כ'מזיק באונס'. ולכן תלוי אם לפי הצעקות היה נדמה להם שעמיחי הוא מחבל חמוש, הם פטורים במקרה שלא יכלו לברר האם הוא באמת מחבל. אבל היה להם אפשרות סבירה שמדובר בסתם צעקות חייבים לשלם על הנזקים. ולגבי הנזק שנגרם לבעל המסעדה - הנזק הוא 'גרמא' ולכן אוריה פטור מלשלם לו על הנזקים שנגרמו.

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר