יוסף רזניק

רבני שלום לעם תגובות: 0

'לא תשנא' ותוכחה (ב') – יוסף רזניק

מצות 'הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ' אינה רק על פגיעה שאדם נפגע מחברו, אלא בכל מצב שאדם רואה את חברו חוטא או הולך בדרך לא טובה. מי שמוכיח את חברו או אנשים רבים, ומחזק אותם בהתנהגות טובה או בקיום מצוות, עושה עמם חסד גדול, ומקבל שכר כנגד כל המעשים הטובים שנעשו מכוחו. אמנם, גם בעניין זה יש להקפיד שהתוכחה תיאמר באופן שיכול להתקבל. משום כך צריך שהתוכחה תבוא מתוך אהבה, ותיאמר בנחת ובלשון רכה, באופן שהשומע ירגיש בנוח ולא יתבייש. ישנם גם מקרים שבהם עדיף שלא להוכיח כלל, משום שברור שהשומע לא יקבל את התוכחה, והוא אף עלול להפוך משוגג למזיד.

קודם לתקן את עצמנו

כאשר אדם בא להוכיח את חברו, עליו לבדוק תחילה שהוא עצמו מתוקן בעניין שעליו הוא בא להוכיח. אמרו חכמים: 'קְשׁוֹט עצמך תחילה ואחר כך קשוט אחרים' ('לקשוט' פירושו לְאַמֵּת, כלומר להטות את עצמנו לדרך האמת). אמנם אם האדם אומר בפירוש שגם הוא עצמו לקוי בעניין זה, והוא מציע לחברו 'להתחזק ביחד', נראה שהדבר טוב וראוי.

כוחה של דמעה

אמרו חכמים: 'כל אדם שיש בו יראת שמים - דבריו נשמעים'. ובאמת אפשר לראות פעמים רבות, שמשפט אחד מפיו של צדיק יכול להשפיע על האדם לטובה יותר משיחות ארוכות של אנשים אחרים. מסופר על רבי ישראל מאיר, ה'חפץ חיים', שגילה שאחד מתלמידיו מתחיל לפרוק עול ומזלזל באיסורי שבת. הוא הזמין את התלמיד לשיחה, ולאחר דקות ספורות התלמיד יצא מהחדר כאדם אחר, ושינה את דרכיו לגמרי. לאחר שנים הוא נשאל - מה אמר לו ה'חפץ חיים' שהשפיע עליו כל כך?

'הוא לא אמר לי מאומה', השיב. 'הוא רק אחז בידי, ואמר בבכי 'שבת! שבת!'. דמעה אחת מעינו נפלה על ידי, והרגשתי שהיד נצרבת כולה. עד היום הזה אני מרגיש את השפעתה של אותה דמעה אחת'.

הארות יתקבלו בברכה

על אף שתוכחה אינה תמיד דבר נעים, ראוי לאדם לשמוח כשמוכיחים אותו, משום שכך הוא יכול להשתפר ולהתקדם. לעתים אנשים אחרים יכולים לעזור לאדם להבחין בנקודות הטעונות שיפור שהוא עצמו לא שם לב אליהן. 'אהבת התוכחות' היא אחת המידות שהתורה נקנית בהן (פרקי אבות ו',ז'), ושנאת התוכחות היא מהדברים המעכבים את האדם מלחזור בתשובה.

כיצד יש להתייחס לאדם שהוכיחו אותו והוא לא חזר בו?

עניין היחס לחוטאים במזיד שאינם חוזרים בתשובה, הוא נושא מורכב ויש בו כמה צדדים. מצד אחד, יש לדעת שהיהדות אינה כמו הנצרות, שגורסת 'אהבה לכולם תמיד'. הקב'ה ברא את מידת השנאה כדי שנחוש סלידה וריחוק ממעשים רעים ומאנשים רעים, וכך נשמור על עצמנו מללכת בדרכם.

מצד אחר, יש מקום רב מאוד ללימוד זכות ולאהבת כל יהודי מצד נשמתו הטהורה. דבר זה נכון במיוחד בימינו, שרבים לא זכו כלל לקבל חינוך תורני, ולכן אינם נחשבים מזידים אלא שוגגים. אמנם, כאשר מדובר ברשעים המחטיאים את הרבים במזיד, או באלו שמלשינים לאומות העולם ופועלים נגד עם ישראל, אין ללמד עליהם זכות ומצות 'לא תשנא' אינה חלה עליהם.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר