להבין את הרמז

אריק סגל תגובות: 0

להבין את הרמז - אריק סגל

הפקס צלצל ופלט את ההזמנה הרשמית למערכת העיתון. כשהציע גילי את מועמדותו כעיתונאי במערכת העיתון הנפוץ 'פנסי' שבמדינת קרוליינה, הוא ידע כי יקבל תשובה חיובית מהירה המלווה ברשימת בונוסים שמנה. שמו של גילי כעיתונאי מוכשר הלך לפניו, ורשימת החשיפות והתחקירים שלו הייתה מוכרת לכל עורך ומו'ל במרחב התקשורתי במדינה. התשובה החיובית לא איחרה מלהגיע, וגילי סיכם את תנאיו עם המערכת בתוך זמן קצר. מה שאנשי העיתון לא ידעו הוא שגילי הוא יהודי שומר תורה ומצוות, ששב אל חיק יהדותו רק לפני כשנתיים.

גילי הגיע בשעות הבוקר המוקדמות למקום עבודתו החדש, כשהוא חבוש בכיפה, ופנה הישר אל משרדו של עורך המשנה. הלה הביט בגילי חבוש הכיפה ועטור הציצית, והאנטישמיות שבו התעוררה במהירות. הוא כעס על עצמו שלא בירר מספיק את זהותו של העיתונאי המוערך שהתקבל לעבודה, אך ידע כי כעת לא יוכל להתפטר ממנו לאחר שהחוזה ביניהם כבר נחתם, ובוודאי לא כשהעילה לפיטורים היא מוצאו של גילי. הוא הצליח לכבוש את שנאתו והפנה את גילי לתא קטן בקצה המסדרון, ללא חלונות ואוורור, ואמר לו: 'זהו החדר שלך!'.

גילי ההמום ניסה למחות, אבל סגן העורך אמר: 'זה מה שיש כרגע, אני מצטער'. גילי חרק שיניים, אך לא אמר מילה. הוא סידר את חפציו וניגש שוב לסגן העורך כשהוא מבקש לשמוע מהן המשימות העיתונאיות שאליהן ישלח. סגן העורך הביט בו בקרירות ואמר לו: 'האמת שכעת אין לנו צורך בכיסוי כל שהוא, תנוח בינתיים בחדרך'. גילי התחיל להבין במה מדובר, והשיב: 'אני מצטער לא באתי לכאן כדי לנוח, אני דורש שתשלח אותי למשימה עיתונאית, אחרת איאלץ לפנות לעורך הראשי ולפרסם זאת בתקשורת'. סגן העורך האנטישמי נאנח ואמר: 'תעבור על מדור 'דרושים' ו'מכתבים למערכת' בעיתון, תראה אם יש שם איזו ידיעה מעניינת, או אולי עיתונאי שמחפש עבודה...' גילי הבין את הרמז. סגן העורך שולח אותו למשימה משעממת, כשהוא רומז לו כי כדאי שיחפש עיתונאי אחר שימלא את מקומו, ורצוי שלא יהיה יהודי כמותו. גילי לא נכנע בקלות. הוא הודה לסגן העורך וחזר לשולחנו. בעמוד האחרון של העיתון הופיעה רשימת 'דרושים' ומדור 'מכתבים למערכת'. גילי הוציא לורד והחל לסמן את המודעות השונות. רובן של המודעות הכילו פרטי ביקוש עבודה חסרי עניין, אבל אז נתקל גילי במודעה הקטנה הבאה: 'דרוש שם לתינוק'. הוא רפרף עליה מבלי לשים לב, אבל אז חזר וקרא שוב את המודעה המוזרה: 'דרוש שם לתינוק'. מה זאת אומרת דרוש שם לתינוק, וכי חסרים שמות? הוא משך בכתפיו וחייג למספר הטלפון שהיה רשום במודעה.

בצד השני ענה לו גבר צעיר שגולל בפניו בקצרה סיפור מוזר: האיש, שנקרא הוגו סיפר לעיתונאי כי הוא אזרח אמריקאי המתגורר באזור, וכי לפני שבועיים נולד לו תינוק קטן וחמוד. הסב של אשתו הוא אדם זקן כבן 95 השוהה בבית אבות ואינו מסוגל לדבר, אבל ראשו עדיין צלול. כאשר הגיעו הוגו ורעייתו לסב הזקן וסיפרו לו על הולדת התינוק ועל השם שהם רוצים להעניק לו – 'לוקאס', האדימו פניו של הזקן, והוא נענע בראשו בחזקה לשלילה. הוגו ורעייתו ניסו להרגיע את הזקן אך הוא סימן להם שוב ושוב כי הוא כועס מאוד על השם שבחרו, והם ניסו להציע שמות נוספים. אבל הסבא סירב לשמוע. מאחר שהוא לא היה מסוגל לדבר, לא הצליחו השניים להבין מה הוא רוצה. הוא אמנם הציע בתחילה להתעלם מהסבא, אך אשתו שהייתה קשורה אליו מאוד, סירבה. כעת הם מנסים לגלות באיזה שם מעוניין האיש הקשיש. בסופו של דבר, פרסם הוגו מודעה קטנה בעיתון, מתוך תקווה קלושה כי מישהו שיתוודע אליה, ימצא את הפתרון לסיפור המוזר.

גילי הסקרן ביקש להיפגש עם הסב, והוגו הסכים לבא איתו לבית האבות. כשהגיעו השניים בשעת בוקר מוקדמת הציג הוגו את גילי בפני הקשיש שישב בכיסא גלגלים ונעץ עיניים בזרועו החשופה של גילי. 'על מה הוא מסתכל?' שאל גילי את הוגו שמשך בכתפיו ואמר: 'אין לי מושג. אמרתי לך שהוא מוזר!'. הזקן המשיך להביט בזרועו של גילי ואז הוא העביר את אצבעותיו בעדינות על סימני רצועות התפילין שנותרו בפרק ידו השמאלית, שעליה הניח תפילין רק שעה קודם לכן.

בבת אחת הבין גילי כי הזקן שלפניו אינו אלא יהודי, והוא פנה אל הצעיר שעמד לצדו ושאל בחדות: 'האם אתם יהודים?' הוגו פרץ בצחוק והשיב כי לא רק שהם אינם יהודיים, אלא הם אף מבקרים בכנסייה מעת לעת, ומכאן הרצון שלהם לקרא לתינוק בשם לוקאס – שם נוצרי למהדרין. גילי ביקש ממנו רשות לערוך עליהם עבודת שרשים קטנה שבסיומה התברר לו כי הסב, הינו יהודי ניצול שואה, שלאחר המלחמה התיישב בארצות הברית, התחתן עם יהודייה, ונטמע באוכלוסייה המקומית. ההיטמעות שלו בסביבתו הצליחה כל כך עד שבתו ונכדתו לא ידעו שהם יהודים. כעת בסוף ימיו, שמע הסב כי נולד לו נין יהודי, והרעיון שהוא יקרא בשם 'לוקאס' עורר אצלו תאים רדומים והנקודה היהודית שבו התעוררה. הוא לא היה מסוגל למות בידיעה שנינו ימשיך את השושלת המשפחתית תחת שם נוצרי מובהק. הוגו ורעייתו שמעו את התגלית המפתיעה של העיתונאי והחלו לנסות ולגלות את שורשיהם ולנסות לברר מהי היהדות...

עם בוקר נחתה על שולחנו של עורך המשנה האנטישמי כתבה מרתקת, עם סיפורם המופלא של הסב, הנכד והנכדה, שמצאו את דרכם ליהדות באופן מעורר השתאות. לסגן העורך האנטישמי וטעון הרעל, לא הייתה ברירה, אלא לפרסם את הידיעה בכותרת הראשית של העיתון, ולהודות לגילי על הכתבה המרתקת...

***

בפרשתנו אנו לומדים על ה'נגעים' שמופיעים על גופו של האדם, בביתו, או בבגדיו. חז'ל מלמדים אותנו, כי הנגעים הללו הם 'רמזיו של הקב'ה עם האדם באמצעות הנגעים'. על היהודי מוטלת החובה למצוא את הרמזים הללו, ולהבין את המסרים שה' שולח לו גם במקומות לא שגרתיים, ולא צפויים, כמו נגע בבגדים, ולנסות להבין מה נדרש ממנו לתקן את דרכו ולהתקרב אל הבורא.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר