החור שבראש הנוצה

אריק סגל תגובות: 0

החור שבראש הנוצה - אריק סגל

התפקיד של סטף היה משונה מעט, אבל זאת הייתה העבודה שלו: הוא היה עובד ניקיון. אבל לא 'מנקה רגיל' של חדרי מדרגות או משרדים, אלא של זירות פשע.

במשך שנים ארוכות שימש סטף כשוטר שהיה אחראי לבדיקת זירות פשע, אך לאחר שירות של 15 שנים החליט לפרוש, ומונה על ידי מפקדיו לשעבר למנקה של זירות הפשע. סטף היה צריך להגיע לאחר שהשוטרים בחנו את כל הממצאים שבזירה, נטלו את הדגימות אותם העבירו למעבדה הפלילית, והותירו את כל 'הבלגן' בשטח. סטף היה מנקה את הדם במקרים בהם הייתה אלימות, או מפנה גרוטאות וזכוכיות באירועי תאונה. סטף לא אהב במיוחד את עבודתו, אבל מעולם לא התנסה במקצוע אחר, וזקוק היה ככל אדם לפרנסה. הוא המשיך להגיע לזירות הפשע ולנקות אותן לאחר שהשוטרים סיימו את מלאכתם.

באחד הימים קיבל סטף הודעה כי גניבה התקיימה בביתו של ראש העיר, והותירה את המקום שבור ומנותץ. סטף הגיע שעה קלה לאחר שאחרון השוטרים עזב את המקום, והחל לפנות את ההריסות.

תוך כדי הליכתו מן הבית אל המכולה המיוחדת שהייתה מחוברת למכוניתו הבחין בממצא מוזר. בתוך הרי הזבל שנותרו בתוך הבית, שכבה לה נוצה שחורה לבנה, כזו הנמצאת במקומות רבים של לכלוך. סטף לא היה מבחין בה, שכן נוצות של ציפורים נודדות באתרי לכלוך מעולם לא היו נדירות. למעשה בביתו שלו נתקל סטף עצמו כל העת בנוצות אותן היו משליכות היונים שהתעקשו לדגור מעל המרפסת...

גם במקרה הזה דילגה כמעט תשומת להו של 'המנקה' מעל הנוצה הקטנה, אלא שדבר מה משך את תשומת ליבו. הוא הבחין כי בחלקה הימני העליון של הנוצה יש חור קטן, משל חתך אותה אי מי במספריים. גם בכך לא היה דבר מעורר עניין, אלא שסטף נזכר שלאחרונה נפגע הפרקליט הראשי של העיר בתאונת 'פגע וברח' וגם שם שכבה לה לצד הדרך נוצה דומה. בזיכרונו של סטף עלתה הנוצה ההיא בגלל החור הזהה והמשונן שהיה בחלקה הימני העליון, הוא נזכר כי כבר אז שאל את עצמו מי הוא האיש המוזר שחותך נוצות להנאתו.

שני המקרים הדליקו אצל 'המנקה' הוותיק נורה אדומה, והוא החליט לשמור את הנוצה בביתו ולהמתין לאירוע נוסף. אלא שהוא לא היה צריך לחכות הרבה זמן. מזכיר העירייה, הוכה כשיצא מביתו ונכנס למכוניתו וזגוגית חלון המכונית שלו נשברה. סטף שהגיע למקום ניקה את הזכוכיות שנותרו על הרצפה וכמעט שלא הופתע לגלות שעל גג המכונית מונחת נוצה קטנה זהה לשני הנוצות הקודמות.

סטף נטל את הנוצה, ופנה עם שתי הנוצות לחבר וותיק שעבד עדיין במעבדה המשטרתית. 'תוכל לבדוק את טביעת האצבעות שעל שני הנוצות הללו?' ביקש סטף. החבר ניסה לסרב בתואנה כי אין זה בסמכותו לבדוק עבור שוטר שאינו מעורב בבדיקת זירות פשע, אך סטף התעקש והזכיר לו את הימים בהם עבד הוא בבדיקת הזירות. טכנאי המעבדה הסכים לבסוף, וכבר באותו ערב שלח לסטף הודעה מפתיעה: 'טביעות האצבעות שייכות לוולדימיר גריגוריץ...'

גם סטף היה מופתע. את ולדימיר גריגוריץ הכירו כולם. הוא היה סופר ממוצא רוסי שהתגורר בעיר, הוא הצליח בעבר למכור בהצלחה את יצירותיו שעסקו בחיי תושבי העיר. מה לסופר הוותיק ולזירות פשע, ומה אלו הנוצות המשונות? סטף החליט לבקר בביתו של ולדימיר ללא הודעה מוקדמת, עם סיום עבודתו הקיש בדלת הסופר המתקלפת כשהוא תוהה בליבו מדוע לא מצא הסופר לנכון לצבוע אותה. ולדימיר פתח לו את הדלת ואמר: 'חיכיתי לך, לקח לך הרבה זמן להגיע...'

הוא הוזמן להיכנס פנימה, וולדימיר אמר לו: 'למה לקח לך כל כך הרבה זמן להבין שאני עומד מאחורי כל האירועים האחרונים?' סטף לא ענה באופן ישיר על השאלה אלא אמר: 'האם אני מבין נכון שהחור בחלק העליון של הנוצה בא לסמל את חוסר היכולת שלך לכתוב ולהתפרנס?' ולדימיר הניד בראשו: 'נכון מאד! האם אתה יודע מי אשם בכך?' וסטף כבר הבין את התשובה: 'אתה מאשים את העירייה?'

ולדימיר הנהן בראשו לחיוב ואמר: 'עד לא מכבר הייתי מקבל משכורת מהעירייה כדי לפרסם את ספריי. הם התפארו בי ובעובדה שסופר כל כך מצליח מתגורר בעירם ומספר על ההווי המיוחד שלה, בשנה האחרונה, הם החליטו כנראה שחל פיחות במוניטין שלי והם התנערו ממני לחלוטין' סטף הקשיב בשתיקה. הוא הבין כי האיש שלפניו נמצא על הקו הדק שבין היגיון לטירוף, לאחר שהחליט לצאת במסע נקמה כנגד עובדי העירייה שאשמים היו במצבו – לדעתו. אבל ולדימיר קרע את הדממה: 'ידעתי שרק אתה תבין בסוף את שורת הסימנים שהותרתי בזירה, ותנסה לעזור לי'. סטף הבטיח לו כי יעזור לו לאחר שיפנה לעזרה מקצועית וייטול אחריות ויודה למשטרה על המעשים שביצע. אבל בליבו של סטף חלפה המחשבה: 'מדוע איש לא הבחין קודם לכן במצוקתו של הסופר שעבר זמנו, מדוע הוא היה צריך להותיר סימנים כה מדממים רק כדי שמישהו יבחין במצבו המחפיר?'

הוא החליט לקחת את תפקידו בתשומת לב יתירה, ועזר במסירות לוולדימיר הוא הפנה אותו לטיפול רפואי, וניסה לייצב את מצבו הכלכלי, שהרי אם היו מונעים ממנו להגיע למצב שבו הוא נמצא כל המקרים שקרו לאחרונה, יכלו להימנע...

***

בפרשת בחוקותיי מופיעים ברכות וקללות המגיעים כתגובה חיובית או שלילית למעשי בני האדם. חכמים מסבירים שהקב'ה מאותת לאדם על ידי העונשים, טעות היא לחשוב כי האירועים שפוגשים את האדם במרוצת החיים אינם אלא 'מקרה' ועל האדם לפרש אותם כרמזים מאת ה' הרוצה ממנו משהו לחזור בתשובה על מעשיו...

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר