סיפור צעיר

רבני שלום לעם תגובות: 0

אֶת אָחִי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ

הַחֹם מֵעִיק בַּחוּץ, הַזֵּעָה נִגֶּרֶת וְשׁוֹטֶפֶת אֶת מִצְחוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, רַגְלָיו כּוֹאֲבוֹת מִמַּאֲמַץ הַהֲלִיכָה. לַשְּׁכוּנָה הַיֻּקְרָתִית שֶׁבָּהּ הוּא מְהַלֵּךְ כָּעֵת לֹא מַגִּיעַ אַף לֹא אוֹטוֹבּוּס אֶחָד, תּוֹשָׁבֵי הַמָּקוֹם מְצֻיָּדִים בְּרֶכֶב לְכָל נֶפֶשׁ.

אִלּוּלֵא שֶׁהִגִּיעוּ מַיִם עַד נֶפֶשׁ לֹא הָיָה מְשׁוֹטֵט כָּאן כָּעֵת. לֹא שֶׁמִּתְנַכֵּר הוּא חָלִילָה לְאָחִיו בְּשָֹרוֹ, אֶלָּא שֶׁהַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן אָחִיו בְּשָֹרוֹ מִתְנַכֵּר אֵלָיו, כָּל מִפְגָּשׁ בֵּינֵיהֶם מְלֻוֶּה בְּוִכּוּחִים סוֹעֲרִים וּמִסְתַּיֵּם בְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּסִדְרָה שֶׁל נְאָצוֹת אִנְטִילִיגֶנְטִיּוֹת מִצִּדּוֹ שֶׁל הָאָח הַ'נָּאוֹר' הַדּוֹגֵל בְּשִׁיטַת 'עֲשֵֹה זֹאת בְּעַצְמְךָ' וְ'אַל תִּהְיֶה פָּרָזִיט'.

כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁאִם לֹא שֶׁבָּאוּ מַיִם עַד נֶפֶשׁ הוּא לֹא הָיָה מָצוּי שָׁם כָּעֵת, אוּלָם מָה יַעֲשֶֹה וְאָכֵן בָּאוּ מַיִם עַד נֶפֶשׁ?! אֵצֶל אַחַד הַיְלָדִים הִתְגַּלּוּ בְּעָיוֹת רְפוּאִיּוֹת, וְהַמֻּמְחִים הִמְלִיצוּ עַל נִתּוּחַ בְּבֵית חוֹלִים מְפֻרְסָם בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית, אֶלָּא שֶׁעֲלוּת הַנִּתּוּחַ וְכָל הַהוֹצָאוֹת הַנִּלְווֹת גְּבוֹהִים מְאֹד. אִם בְּחַיֵּי הַיּוֹם-יוֹם הוּא עוֹד מִסְתַּדֵּר אֵיכְשֶׁהוּ וְגוֹמֵר אֶת הַחֹדֶשׁ, הֲרֵי שֶׁעַכְשָׁו הוּא מְגָרֵד אֶת רֹאשׁוֹ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן לְהַתְחִיל לְגַיֵּס אֶת הַסְּכוּם הָאַגָּדִי הַזֶּה. הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לוֹ בְּרֵרָה, חַיָּב הוּא לְהִזְדַּקֵּק לְעֶזְרָתָם שֶׁל אֲחֵרִים.

וְאִם בְּבַקָּשַׁת עֶזְרָה אָנוּ עוֹסְקִים, לְמִי יִפְנֶה אָדָם אִם לֹא לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ עַצְמוֹ וּבְשָֹרוֹ, וּבִפְרָט אִם מְדֻבָּר בְּאָחִיו שֶׁהוּא בַּעַל אֶמְצָעִים, וְיֵשׁ בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לַעֲזֹר. זֹאת הִיא הַסִּבָּה שֶׁיַּעֲקֹב מְשָׂרֵךְ כָּעֵת אֶת רַגְלָיו בְּמַעֲלֵה הָהָר, שָׁם עַל הַפִּסְגָּה הַמִּתְנַשֵּׂאת שׁוֹכֵן בֵּית אָחִיו הַמְפֹאָר.

קַבָּלַת הַפָּנִים הַצּוֹנֶנֶת שֶׁלָּהּ הוּא זוֹכֶה בְּהִכָּנְסוֹ אֶל הַבַּיִת לֹא מוֹנַעַת בַּעֲדוֹ מִלְּבַקֵּשׁ אֶת אֲשֶׁר רָצָה, שֶׁהֲרֵי הוּא לֹא צִפָּה מִמֶּנּוּ מֵעוֹלָם לְקַבָּלַת פָּנִים חַמָּה וּלְבָבִית. בְּקוֹל לֹא לוֹ מַצִּיג הוּא בִּפְנֵי אָחִיו אֶת הַמַּטָּרָה שֶׁלִּשְׁמָהּ בָּא, בְּתוֹךְ כְּדֵי שֶׁהוּא מְתָאֵר בְּפָנָיו אֶת קְשָׁיָיו הַכַּלְכָּלִיִּים עֵקֶב הַהוֹצָאוֹת הָרְפוּאִיּוֹת הַבִּלְתִּי צְפוּיוֹת, וּבְפִיו הַבַּקָּשָׁה פְּשׁוּטָה וּבְרוּרָה כִּי יוֹאִיל נָא אָחִיו לִתְמֹךְ וְלַעֲזֹר מְעַט וְלוּ בְּהַלְוָאָה לִטְוָח אָרֹךְ בְּתַשְׁלוּמִים נוֹחִים לְלֹא רִבִּית.

אוּלָם הָאָח כְּמוֹ הָיָה לִבּוֹ אֶבֶן תַּחַת בָּשָֹר, מַפְנֶה אֶת רֹאשׁוֹ וּמְסַנֵּן מִשְׁפָּט נוֹקֵב וְחוֹדֵר לֵב: 'לָרֶגַע הַזֶּה חִכִּיתִי תָּמִיד, לָרֶגַע שֶׁבּוֹ תִּתְגַּלֵּם נִבְזוּתְךָ וְתָבוֹא לְבַקֵּשׁ בְּפָרָזִיטִיּוּת 'נְדָבָה', אוֹ אֵיךְ שֶׁאַתָּה קוֹרֵא לָזֶה הַלְוָאָה בִּתְנָאִים נוֹחִים. אִם הִגַּעְתָּ לִשְׁפַל מַדְרֵגָה שֶׁכָּזוֹ שׁוּב אֵינְךָ אָחִי'.

בְּלֵב שָׁבוּר יָצָא יַעֲקֹב אֶת בֵּית אָחִיו, צָמֵא כְּשֶׁהָיָה, אַף לִלְגִימַת מַיִם קְטַנָּה לֹא זָכָה שָׁם. הַיְרִידָה קָשְׁתָה עָלָיו פִּי כַּמָּה מֵהָעֲלִיָּה, כְּשֶׁעוֹד הָיְתָה לוֹ תִּקְוָה קַלָּה. 'שׁוּב אֵינְךָ אָחִי', הִדְהֲדוּ הַמִּלִּים הַקָּשׁוֹת בְּאָזְנָיו, וְגָרְמוּ לוֹ לִשְׁכֹּחַ אֶת שְׁאָר צָרוֹתָיו.

אַךְ הִגִּיעַ לִירוּשָׁלַיִם, טֶרֶם פָּנָה אֶל בֵּיתוֹ, מִהֵר תְּחִלָּה אֶל בֵּית אָבִיו הַיָּשִׁישׁ וְהֶחָכָם וְסִפֵּר לוֹ אֶת שֶׁאֵרַע, וַדַּאי יֵדַע בְּחָכְמָתוֹ לִמְצֹא פִּתְרוֹן לַדְּבָרִים, אֵין סָפֵק כִּי אֵצֶל אַבָּא יִתְבַּהֲרוּ הַדְּבָרִים וְיִמְצָא מַרְגּוֹעַ לְנַפְשׁוֹ.

הָאָב הַיָּשִׁישׁ שָׁמַע בִּכְאֵב אֶת הַדְּבָרִים כַּהֲוָיָתָם וְנֶאֱנַח עֲמֻקּוֹת. מִזְּמַן יָדַע כִּי דֵּעוֹתָיו שֶׁל בְּנוֹ אֵינָם בְּדִיּוּק עוֹשִׂים טוֹב לַסְּבִיבָה, אַךְ לֹא הֶעֱלָה עַל דַּעְתּוֹ כִּי בְּכֹחוֹ לְהַגִּיעַ לְשִׁפְלוּת שֶׁכָּזוֹ, לְהִתְנַכֵּר לְאָחִיו עַצְמוֹ וּבְשָֹרוֹ עַד כְּדֵי נִתּוּק מֻחְלָט.

בְּמִלִּים שְׁקוּלוֹת וּמְדוּדוֹת נִחֵם אֶת בְּנוֹ יַעֲקֹב וּבִקְּשׁוֹ לְיַחֵל אֶל הַטּוֹב בִּתְפִלָּה וּבֶאֱמוּנָה. 'וּבְקֶשֶׁר לְאָחִיךָ', הִמְשִׁיךְ, 'תֵּן לִי לְטַפֵּל בָּעִנְיָן'.

כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ בְּאַחַת הַשְּׁכוּנוֹת הַיְשָׁנוֹת בִּירוּשָׁלַיִם, נִרְאֲתָה מְכוֹנִית מְפֹאֶרֶת, שֶׁלֹּא נִרְאֲתָה מֵעוֹלָם בַּאֲזוֹרִים אֵלּוּ. מֵהַמְּכוֹנִית הַהֲדוּרָה שֶׁחָנְתָה בְּאַחַת הַסִּמְטָאוֹת יָצָא אָדָם מְהֻדָּר לְמַרְאֶה, בְּגָדָיו וְהָאֲבִיזָרִים הַנִּלְוִים אֵלָיו הֵעִידוּ כִּי מְדֻבָּר בְּאָדָם עָשִׁיר.

הָאִישׁ צָעַד בְּבִטְחָה עַל מַרְצְפוֹת הָאֶבֶן. הַמִּתְבּוֹנֵן מִן הַצַּד יָכֹל לְהַבְחִין כִּי מַכִּיר הוּא אֶת הָאֵזוֹר מִיָּמִים יָמִימָה. בִּצְעָדִים מְהִירִים טִפֵּס אֶל הַקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה בַּמַּדְרֵגוֹת הַצָּרוֹת, דָּפַק דְּפִיקָה חֲלוּשָׁה עַל הַדֶּלֶת, וּמֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת עָנָה קוֹל שׁוֹאֵל: 'מִי שָׁם?'

הָאִישׁ מֵשִׁיב: 'אַבָּא, זֶה אֲנִי שִׁמְעוֹן, פְּתַח לִי!'

בִּמְקוֹם שִׁקְשׁוּק הַמַּפְתְּחוֹת הָרָגִיל, שׁוֹמֵעַ שִׁמְעוֹן אֶת אָבִיו שׁוֹאֵל שֵׁנִית: 'מִי שָׁם?'

שִׁמְעוֹן הִתְפַּלֵּא עַל הַשְּׁאֵלָה הַחוֹזֶרֶת שֶׁכֵּן מֵאָז וּמֵעוֹלָם יָדוּעַ הָיָה אָבִיו כְּחַד שְׁמִיעָה, אַךְ מִהֵר לְהָשִׁיב שֵׁנִית: 'אַבָּא, זֶה אֲנִי, שִׁמְעוֹן'.

לְתַדְהֵמָתוֹ, נִשְׁמַעַת הַשְּׁאֵלָה בַּשְּׁלִישִׁית: 'מִי שָׁם?' וְהַפַּעַם נִלְוֶה אֵלֶיהָ צְלִיל נוֹקֵב שֶׁל סִימָנֵי שְׁאֵלָה רַבִּים.

שִׁמְעוֹן שֶׁבַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁבָּהּ רָאָה אֶת אָבִיו, רָאָהוּ כְּאָדָם בָּרִיא וְשֶׁדַּעְתּוֹ צְלוּלָה, הֵחֵל לַחֲשֹׁב שֶׁמָּא מַתְחִילָה הַזִּקְנָה לְהַשְׁפִּיעַ, וְאוּלַי בֶּאֱמֶת חָלָה חֻלְשָׁה בִּשְׁמִיעָתוֹ שֶׁל הָאַבָּא.

אוּלָם הַפַּעַם הָרְבִיעִית לֹא הוֹתִירָה מָקוֹם לִסְפֵקוֹת, לֹא מְדֻבָּר בִּבְעָיַת שְׁמִיעָה, מְדֻבָּר בִּבְעָיָה חֲמוּרָה פִּי כַּמָּה. מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת שָׁמַע אֶת אָבִיו אוֹמֵר: 'שִׁמְעוֹן??? אֵינִי מַכִּיר אֶחָד כָּזֶה, אֵין לִי בֵּן וּשְׁמוֹ שִׁמְעוֹן. אַל נָא בְּטוּבְךָ לְהַטְרִיד אָדָם זָקֵן!'

יָדָיו שֶׁל שִׁמְעוֹן נָפְלוּ בַּעֲיֵפוּת נַפְשִׁית לְצִדֵּי גּוּפוֹ, אֵינוֹ מֵבִין מָה קָרָה וְעַל מָה חֲרוֹן הָאַף הַזֶּה. עַל מָה וְלָמָּה מְסָרֵב אַבָּא לְהַכִּירוֹ. וְשֶׁמָּא, עָלְתָה בְּמֹחוֹ הַמַּחֲשָׁבָה כִּבְדַל שֶׁל תִּקְוָה, שֶׁמָּא חָלָה אָבִיו בְּמַחֲלַת הַשִּׁכְחָה הַנְּפוֹצָה בְּגִיל זֶה, וְנִסָּה אֶת מַזָּלוֹ שׁוּב: 'אַבָּא, אַתָּה לֹא זוֹכֵר אֶת שִׁמְעוֹן, שִׁימִי שֶׁלְּךָ, אַבָּא שֶׁל אִיתַי???'

הַפַּעַם נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת כְּדֵי חָרָךְ צַר, הָאָב עָמַד בַּפֶּתַח וּפָנָיו מַבִּיעוֹת נִכּוּר: 'שִׁמְעוֹן, תַּקְשִׁיב טוֹב, אִם אַתָּה לֹא אָח שֶׁל יַעֲקֹב, בְּנִי הַבְּכוֹר, אָז אֲנִי לֹא אַבָּא שֶׁלְּךָ. לְהִתְרָאוֹת!'

הַדֶּלֶת נִסְגְרָה, וְשִׁמְעוֹן פָּרַץ בִּבְכִי תַּמְרוּרִים.

*

לֹא פַּעַם וְלֹא פַּעֲמַיִם בַּיּוֹם מַזְכִּיר הַיְּהוּדִי בִּתְפִלָּתוֹ אֶת זְכוּת אֲבוֹתָיו, מְבַקֵּשׁ הוּא רַחֲמִים, בְּרָכָה, הַצְלָחָה, רְפוּאָה, יְשׁוּעָה, בִּזְכוּת הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים... וְגַם אִם הוּא לֹא מִתְפַּלֵּל כָּל יוֹם, אָז וַדַּאי נִזְכָּר הוּא בְּעֵת צָרָה שֶׁהוּא בֶּן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וּמִתְמַלֵּא בְּתִקְוָה...

וּבוֹרֵא עוֹלָם מִתְבּוֹנֵן שָׁם לְמַעְלָה וּבוֹדֵק, הַאִם זוֹכֵר הַמִּתְפַּלֵּל רַק אֶת הָאָבוֹת אוֹ גַּם אֶת הָאַחִים. הַאִם מוֹשִׁיט הוּא אֶת יָדוֹ לִצְדָקָה וְעוֹזֵר לְזוּלָתוֹ בְּעֵת שֶׁשְּׁעָתוֹ דְּחוּקָה לוֹ, אוֹ שֶׁמָּא מִתְנַכֵּר הוּא וְסוֹגֵר אֶת לִבּוֹ בִּפְנֵי הַזְּקוּקִים לְעֶזְרָתוֹ.

רַק מִי שֶׁקָּשׁוּר לַמִּשְׁפָּחָה, שֶׁלִּבּוֹ פָּתוּחַ אֶל הַזּוּלַת, אֶל הָאָח הַיְּהוּדִי, זֶה שֶׁלִּבּוֹ אֵינוֹ אָטוּם בִּפְנֵיהֶם, יָכוֹל לָבוֹא וּלְבַקֵּשׁ אֶת זְכוּת אָבוֹת...

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר