החיים הם בונוס

רבני שלום לעם תגובות: 0

הַחַיִּים הֵם בּוֹנוּס

רְאוּבֵן בַּעַל מִשְׁפָּחָה בְּרוּכָה הָיָה, מֶשֶׁךְ שָׁנִים אֲרֻכּוֹת עָבַד בְּאַחַד הַמִּפְעָלִים הַמְשַׂגְשְׂגִים בְּאֵזוֹר מְגוּרָיו, וּמֵעֲבוֹדָתוֹ רָאָה הַכְנָסָה יָפָה, שֶׁהִסְפִּיקָה לְפַרְנֵס אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ בְּכָבוֹד.

אַךְ לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן, הַיַּצִּיבוּת הַכַּלְכָּלִית הִתְעַרְעֲרָה, הַמִּפְעָל נִקְלַע לִקְשָׁיִים גְּדוֹלִים, וּבְתוֹךְ זְמַן קָצָר מָצָא הָאִישׁ אֶת עַצְמוֹ לְצַד עוֹד עַשְֹרוֹת עוֹבְדִים וָתִיקִים מְחֻסָּר עֲבוֹדָה וּמְחֻסָּר פַּרְנָסָה.

נִסָּה הָאִישׁ אֶת מַזָּלוֹ גַּם בִּתְחוּמִים אֲחֵרִים, וְלֹא בָּחַל בְּשׁוּם הַצָּעַת עֲבוֹדָה, הוּא הָיָה מוּכָן לַעֲשֹוֹת כָּל שֶׁיִּדָּרֵשׁ, וּבִלְבַד שֶׁיּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ וּלְפַרְנֵס אֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ בְּכָבוֹד. אַךְ לַשָּׁוְא, שׁוּק הָעֲבוֹדָה הַמָּלֵא דַּיּוֹ לֹא חָפֵץ בִּקְשִׁישִׁים כָּמוֹהוּ, וְהוּא נוֹתַר בְּתֹאַר 'מֻבְטָל'.

כַּמּוּבָן, מִתֹּאַר 'מֻבְטָל' אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּרְנֵס אֲפִלּוּ מַשְֹכֹּרֶת שֶׁל יוֹם אֶחָד. וְהַחַיִּים אֵינָם עוֹצְרִים מִלֶּכֶת וְהַמִּשְׁפָּחָה דּוֹרֶשֶׁת אֶת שֶׁלָּהּ. קָשֶׁה לְהַסְבִּיר לִילָדִים שֶׁדּוֹרְשִׁים לֶחֶם וְחָלָב, כִּי לְאַבָּא אֵין עֲבוֹדָה, וּבִטְנָם אֵינָהּ מִתְבַּקֶּשֶׁת לְהִתְחַשֵּׁב וְלִשְׁקֹט עַל שְׁמָרֶיהָ עַד שֶׁיִּמְצָא עֲבוֹדָה.

מָצָא הָאִישׁ אֶת עַצְמוֹ עוֹבֵר מִבַּיִת לְבַיִת אוֹסֵף תְּרוּמוֹת כְּשֶׁמִּכְתְּבֵי הַמְלָצָה בְּיָדוֹ, וְכָךְ הָיָה מְקַבֵּץ יָד עַל יָד כְּאֶחָד מֵעֲנִיֵּי הָעִיר.

הַבּוּשָׁה צוֹרֶבֶת, הַבִּזְיוֹנוֹת נוֹרָאִים, הַלֵּב נִצְבָּט מִכְּאֵב, הוּא כִּמְעַט נָסוֹג. אַךְ קוֹלוֹת הַיְלָדִים הָרְעֵבִים גּוֹבְרִים עַל הַבּוּשָׁה הַטִּבְעִית, וְהוּא נוֹתַר בְּמִקְצוֹעוֹ הֶחָדָשׁ לְקַבֵּץ נְדָבוֹת.

בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, בְּעוֹדוֹ גּוֹרֵר אֶת רַגְלָיו מִדֶּלֶת לְדֶלֶת, מָצָא אֶת עַצְמוֹ עוֹמֵד מוּל דְּמוּת מֻכֶּרֶת; הָיָה זֶה יָדִיד מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים שֶׁרָאָה בְּרָכָה בַּעֲסָקָיו וְהָיָה לְאִישׁ עָשִׁיר. הוּא עָמַד נָבוֹךְ, בְּהֶחְלֵט שֶׁלֹּא צִפָּה לִפְגֹּשׁ בִּדְמוּת מֻכֶּרֶת בַּשְּׁכוּנָה הַמְרֻחֶקֶת הַזּוֹ. הַיָּדִיד שֶׁהִתְבָּרֵךְ בְּחוּשִׁים רְגִישִׁים קִבֵּל אוֹתוֹ בִּמְאוֹר פָּנִים וּבִקְּשׁוֹ לְהִכָּנֵס עִמּוֹ אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה, הוֹשִׁיבוֹ בְּכָבוֹד וּבִקֵּשׁ לִשְׁמֹעַ אֶת מְבֻקָּשׁוֹ.

רְאוּבֵן פָּרַץ בְּבֶכִי, מִטְעַן רְגָשׁוֹת שֶׁהִצְטַבֵּר בְּלִבּוֹ מֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים אֲרֻכִּים פָּרַץ הַחוּצָה כְּלַבַּת הַר גַּעַשׁ. דִּבֵּר וְסִפֵּר עַל הַקְּשָׁיִים, עַל הַמְצוּקָה הַנּוֹרָאָה, עַל הַבִּזָּיוֹן וְעַל הַבּוּשָׁה, כְּאֵב הַלֵּב וְיִסּוּרֵי הַנֶּפֶשׁ, כָּל אֵלּוּ חָבְרוּ לְמַסָּה אֲרֻכָּה שֶׁל הִשְׁתַּפְּכוּת לֵב בִּפְנֵי אָדָם, שֶׁמֵּאָז שׂוֹחַח עִמּוֹ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה חָלְפוּ כַּמָּה עֲשׂוֹרִים.

בַּעַל הַבַּיִת מָחָה לַחְלוּחִית קַלָּה מִקְּצֵה עֵינוֹ, הוֹצִיא פִּנְקַס הַמְחָאוֹת וְאָמַר: 'יְדִידִי, מְצוּקָתְךָ נָגְעָה לְלִבִּי מְאֹד; הַעֲרָכָה רַבָּה לִי אֵלֶיךָ וּלְכִשּׁוּרֶיךָ עוֹד מִשָּׁנִים עָבָרוּ. לֹא אוּכַל לָשֵֹאת אֶת הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁאִישׁ כָּמוֹךָ עָסוּק בְּקִבּוּץ נְדָבוֹת. מוּכָן אֲנִי אֵיפֹה לְהַקְצִיב לְךָ סַךְ חָדְשִׁי שֶׁל 1500$ , וּבִתְנַאי שֶׁתַּבְטִיחַ לִי בְּהֵן צִדְקְךָ שֶׁלֹּא תַּעֲסֹק יוֹתֵר בְּקִבּוּץ נְדָבוֹת. הָחֵל מֵהַיּוֹם תּוּכַל לָבוֹא אַחַת לְחֹדֶשׁ לְבֵיתִי וּלְקַבֵּל אֶת הַסְּכוּם הָאָמוּר עַד שֶׁתִּמְצָא לְךָ עֲבוֹדָה כִּלְבָבְךָ'.

הוּא פָּרַץ בְּבֶכִי נִרְגָּשׁ. בְּמִלִּים מְרֻסָּקוֹת מֵהִתְרַגְּשׁוּת הוּא הוֹדָה מֵעֹמֶק לִבּוֹ עַל הַחֶסֶד הֶעָצוּם, שֶׁעָשָֹה עִמּוֹ יְדִידוֹ מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים, הוּא בְּקֹשִׁי מָצָא אֶת הַמִּלִּים הַנְּכוֹנוֹת, אֲבָל הַבָּעַת פָּנָיו כְּבָר אָמְרָה הַכֹּל.

וְכָךְ מִדֵּי חֹדֶשׁ נִגַּשׁ הוּא אֶל בֵּית יְדִידוֹ הֶעָשִׁיר, מְקַבֵּל אֶת הַמַּעֲטָפָה וְאֵינוֹ שׁוֹכֵחַ לְהוֹדוֹת עַל הַחֶסֶד.

כַּעֲבֹר תְּקוּפָה פּוֹנֶה רְאוּבֵן לִידִידוֹ הַנָּדִיב: 'אוּלַי תּוּכַל בְּדַרְכְּךָ לַמִּשְֹרָד בַּבֹּקֶר לְהַעֲבִיר אֶת הַמַּעֲטָפָה יְשִׁירוֹת לְבֵיתִי וְלָשִֹים אוֹתָהּ בְּתֵבַת הַדֹּאַר שֶׁלִּי, כָּךְ תַּחֲסֹךְ לִי אֶת הַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה לְבֵיתְךָ, וְאַתָּה הֲלֹא מִמֵּילָא עוֹבֵר שָׁם בְּכָל יוֹם'.

הָאִישׁ מַסְכִּים בְּטוּבוֹ, וּמִדֵּי חֹדֶשׁ שׁוֹכֶנֶת לָהּ מַעֲטֶפֶת הָאֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּתֵבַת הַדֹּאַר.

הַהֶרְגֵּל עוֹשֶֹה אֶת שֶׁלּוֹ, שַׁלְוַת הַחַיִּים חוֹזֶרֶת לִשְׁכֹּן בְּבֵיתוֹ שֶׁל רְאוּבֵן, הֵם הִתְרַגְּלוּ לַקִּצְבָּה הַחָדְשִׁית שֶׁבְּהֶחְלֵט מַסְפִּיקָה לַמִּחְיָה הַשּׁוֹטֶפֶת. אֶלָּא שֶׁרֵיחַ הָאָבִיב הָעוֹמֵד בַּפֶּתַח גּוֹרֵם לוֹ לִרְאוּבֵן כְּאֵבֵי רֹאשׁ לֹא מוּעָטִים וְלֹא מֵאֲלֶרְגִּיָּה. הוּא יוֹדֵעַ יָפֶה שֶׁרֵיחַ הָאָבִיב מְבַשֵּׂר עַל בּוֹאוֹ שֶׁל חַג הַפֶּסַח, מַה שֶּׁמַּזְכִּיר לוֹ כִּי אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת דּוֹלָרִים בְּהֶחְלֵט מַסְפִּיקִים לְשִׁגְרַת הַחַיִּים, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לַחְגֹּג אִתָּם אֶת חַג הַפֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ. וּמֵאַחַר שֶׁעֲבוֹדָה אֵין, וּלְקַבֵּץ נְדָבוֹת אֵינוֹ יָכוֹל - שֶׁהֲרֵי הִתְחַיֵּב בְּהֵן צִדְקוֹ - עוֹמֵד הוּא וְרֹאשׁוֹ כּוֹאֵב.

יוֹרֵד הוּא לְתֵבַת הַדֹּאַר לְהוֹצִיא אֶת הַמַּעֲטָפָה הַחָדְשִׁית, וְהִנֵּה הַפְתָּעָה! לְאֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת הַקְּבוּעִים נוֹסְפוּ אֶלֶף יְרֻקִּים נוֹסָפִים כְּשֶׁאֲלֵיהֶם מְצֹרֶפֶת פִּתְקִית פִּרְחוֹנִית הַמְאַחֶלֶת חַג שָֹמֵחַ. הָאוֹר חָזַר לְעֵינָיו.

הוּא יוֹצֵא אֶל הָרְחוֹב, עוֹצֵר אֶת הַמּוֹנִית הָרִאשׁוֹנָה וּמְמַהֵר לְמִשְׂרָדוֹ שֶׁל מֵיטִיבוֹ. הוּא מִתְפָּרֵץ לַחֶדֶר בְּלֹא לְהַמְתִּין לְאִשּׁוּר כְּנִיסָה, וּבְבֶכִי נִרְגָּשׁ הוּא מוֹדֶה לוֹ עַל אֶלֶף הַדּוֹלָרִים שֶׁשָּׁלַח לוֹ לִכְבוֹד הֶחָג.

'אֶלֶף??? זֶה כָּל מַה שֶּׁהָיָה בַּמַּעֲטָפָה?' תָּמַהּ הָאִישׁ.

'לֹא, עַל הָאֶלֶף חֲמֵשׁ מֵאוֹת אֲנִי כְּבָר לֹא מְדַבֵּר, זֶה הֲרֵי... נוּ... אַתָּה מֵבִין אוֹתִי... קָבוּעַ!... אֲבָל...' וִידִידוֹ שׁוֹאֵל בִּכְאֵב: 'מָה... מָה אֲבָל?'

אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אֲבוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה.

***

נִזְכֹּר לְהוֹדוֹת לְבוֹרֵא עוֹלָם גַּם עַל הַמּוּבָן מֵאֵלָיו, גַּם עַל מַה שֶּׁהִתְרַגַּלְנוּ כְּבָר שֶׁלֹּא לְהוֹדוֹת. כִּי הַחַיִּים כֻּלָּם הֵם בּוֹנוּס אֶחָד גָּדוֹל.

מָתַי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה עָצַרְנוּ לְרֶגַע לַחֲשֹׁב עַל הַמַּתָּנָה הַנִּפְלָאָה שֶׁשְּׁמָהּ עֵינַיִם? אוֹ מָתַי הִתְבּוֹנַנּוּ לַאַחֲרוֹנָה בַּמַּעֲרֶכֶת הַמֻּפְלָאָה שֶׁל הַשְּׁרִירִים וְשֶׁל הַפְּרָקִים הַבּוֹנָה מַעֲרֶכֶת יַצִּיבָה לְתַלְפִּיּוֹת? הַאִם נֶעֱמַדְנוּ לְהוֹדוֹת לַבּוֹרֵא עַל הַמַּעֲרֶכֶת הַנִּפְלָאָה שֶׁשְּׁמָהּ 'גּוּף הָאָדָם', עַל כָּל מַה שֶּׁפּוֹעֵל וְעוֹבֵד בְּאֹפֶן שׁוֹטֵף וְסָדִיר בַּסֵּדֶר וּבַצּוּרָה הַנְּכוֹנָה בְּאֹפֶן מַדְהִים. מָתַי זֶה הָיָה? קָשֶׁה לָנוּ לְהִזָּכֵר בְּאוֹתָם הַפְּעָמִים.

כִּי הִתְרַגַּלְנוּ. הִתְרַגַּלְנוּ לִרְאוֹת, הִתְרַגַּלְנוּ לִשְׁמֹעַ, הִתְרַגַּלְנוּ לִנְשֹׁם, הִתְרַגַּלְנוּ לָלֶכֶת, וְהַהֶרְגֵּל עוֹשֶֹה אֶת שֶׁלּוֹ.

מָתַי נִזְכָּרִים לְהוֹדוֹת?! כְּשֶׁלְּפֶתַע קוֹרֶה חָלִילָה מִקְרֶה חָרִיג, מַשֶּׁהוּ אֵינוֹ פּוֹעֵל כַּשּׁוּרָה, אַחַת הַמַּעֲרָכוֹת קוֹרֶסֶת, מִי מִן הַשְּׁלוּחוֹת אֵינָהּ מְתַפְקֶדֶת, אַחַד הָאֵיבָרִים אֵינוֹ עוֹשֶֹה אֶת תַּפְקִידוֹ כָּרָאוּי. אוֹ אָז פִּתְאֹם נִזְכָּרִים לְהוֹדוֹת עַל מַה שֶּׁקַּיָּם, עַל מַה שֶּׁטּוֹב, עַל מַה שֶּׁעוֹבֵד.

וּכְשֶׁלְּפֶתַע פִּתְאֹם הַכֹּל מִסְתַּדֵּר, כְּשֶׁלְּפֶתַע אָדָם מַבְרִיא מִמַּחֲלָה קָשָׁה, כְּשֶׁמַּחֲלָה חֲשׂוּכַת מַרְפֵּא מִתְגַּלָּה כְּאָבָק פּוֹרֵחַ, אוֹ אָז אָנוּ מוֹדִים וּמְשַׁבְּחִים וּמְפָאֲרִים. וּכְשֶׁמִּתְרַגְּלִים, שׁוּב שׁוֹכְחִים לְהוֹדוֹת.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר