רב ורבנות (ב')

יוסף רזניק תגובות: 0

 

רב ורבנות (ב') – ה'סמיכה'

 

מהי 'סמיכה'?

 

בספר במדבר נאמר, שלפני פטירתו של משה רבנו הוא סמך את ידיו על יהושע בן נון ומינה אותו לממשיך דרכו. משום כך, כאשר חכמים נותנים לאדם היתר לדון ולפסוק הלכה, הדבר נקרא 'סמיכה' (אף על פי שאין צורך בסמיכת הידיים בפועל).

 

יהושע בן נון סמך חכמים אחרים, ואלו סמכו חכמים אחרים, וכך התקיימה שרשרת רצופה של 'סמיכה' מימי משה רבנו ועד סוף תקופת ה'גאונים' (לפני כאלף שנה). לחכמים שנסמכו בדרך זו היתה רשות לדון בכל דיני התורה ואף לשבת בסנהדרין. אולם מאז חורבן הבית השני היישוב היהודי בארץ הידלדל והלך, ועיקר לימוד התורה היה בבבל ובארצות אחרות. וכיון שהסמיכה במשמעותה המקורית יכולה להיעשות רק בארץ ישראל, שרשרת הסמיכה החלה להידלדל ובסופו של דבר נפסקה. משום כך, החכמים שמאז ועד ימינו אינם רשאים לדון דיני נפשות, ואף לא להטיל את עונשי המלקות והקנסות הכתובים בתורה (כגון תשלום ה'כפל' לגנב).

 

האם יש דרך לחדש את הסמיכה המקורית?

 

יש הסוברים (על פי דברי הרמב'ם) שאם כל חכמי ארץ ישראל יסכימו לסמוך חכם אחד, יהיה לו דין 'סמוך' כמו החכמים מהדורות הראשונים והוא יוכל גם לסמוך אחרים. ובאמת לפני כ-400 שנה ניסו כמה מחכמי ארץ ישראל, וביניהם מרן ה'בית יוסף', לחדש את הסמיכה. אולם כמה מחכמי הדור התנגדו לרעיון זה ולכן לא היה לו המשך.

 

מהי אם כן ה'סמיכה לרבנות' הנוהגת בימינו?

 

גם בימינו אדם זקוק לסמיכה של חכמים כדי שיוכל לפסוק הלכה לאחרים (מעבר להלכות פשוטות הכתובות בספרים), או לדון בדיני הממונות שיכולים להיעשות בימינו.

 

בעבר (ובמידה פחותה - גם בימינו) היה נהוג, שמי שלמד הרבה תורה היה הולך לאחד מחכמי הדור, ששוחח עמו וערך לו בחינה, ואם מצא אותו ראוי היה מעניק לו 'כתב סמיכה'. כיום נערכים מבחנים בהלכה מטעם הרבנות הראשית, ומי שעובר אותם בהצלחה מקבל אישור לכהן כרב או כדיין. כדי לפצות על החיסרון בהיכרות אישית, דורשת הרבנות שלכל מועמד תהיה המלצה מרב מוכר.

 

לסמוך במסירות נפש

 

בגמרא (סנהדרין יד,א) מסופר, שאחת מגזירות השמד של הרומאים, שרצו להשכיח את התורה מישראל, היתה שאסור לסמוך חכמים. לפי גזירתם, החכם הסומך והחכם הנסמך יוצאו להורג, והעיר שסומכים בה תיחרב.

 

התנא הזקן רבי יהודה בן בבא לא יכול היה לקבל זאת. הוא התחכם והלך לאמצע הדרך בין הערים אושא ושפרעם, וסמך שם חמישה מגדולי התנאים - רבי מאיר, רבי יהודה בר אילעי, רבי שמעון בר יוחאי, רבי יוסי ורבי אלעזר בן שמוע. כשהבחינו הרומאים בנעשה, הורה רבי יהודה לחכמים הצעירים לברוח, והוא עצמו נשאר במקום והוצא להורג באכזריות. קברו של רבי יהודה בן בבא נמצא סמוך לעיר שפרעם, והוא נחשב כאחד מ'עשרה הרוגי מלכות' שמסרו את נפשם על קיום התורה בעם ישראל.

 

 

 

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר