להרגיש מקרוב

אבינועם הרש תגובות: 0

להרגיש מקרוב – אבינועם הרש

שיחת הטלפון שקיבל ראש הממשלה, הותירה אותו בהלם מוחלט. אף אחד מחברי הממשלה לא צפה את גודל הכעס הציבורי במחאה החברתית הגדולה. כדור השלג החל להתגלגל כבר לפני שלושה חודשים בעקבות צעיר בשם דני שהחליט לצעוד מנתניה ועד לירושלים ברגל. דני ניסה חודשים ארוכים להשיג את ראש הממשלה. בתחילה לא הבינו בלשכת ראש הממשלה מי זה הנודניק הזה שלא מפסיק להתקשר, ורוצה לדבר בעצמו עם ראש הממשלה.

'תגיד לי' פנתה אליו בגסות מזכירת הלשכה: 'אתה מקשיב לעצמך? אתה רוצה שראש הממשלה בעצמו יתפנה אליך? איפה אתה חושב שאתה נמצא?'

'במדינת ישראל, גברתי' ענה לה דני בשלווה. 'וראש הממשלה הוא קודם כל נבחר ציבור. וכיוון שכך - אני לא מבקש, אלא דורש לדבר איתו! זו זכותי בתור אזרח. לא ידוע לך מהן זכויות האזרח?'

מזכירת ראש הממשלה החלה לאבד את הסבלנות, במיוחד לאור העובדה ששיחת הטלפון המרגיזה נכנסה אליה בדיוק כמה דקות לפני ההפסקה. כעת, כל מה שהיא רצתה זה רק לסיים את השיחה המטרידה הזאת ולצאת כבר מהמשרד. 'תקשיב אדוני, אני מבקשת ממך להפסיק ולהתקשר לכאן...'

'אני לא אפסיק להתקשר, אני דורש ממך: תעבירי לי את ראש הממשלה!' המשיך דני לשמור על קור רוח. בשלב זה פקעה סבלנותה של מזכירת הלשכה והיא החלה לצעוק: 'מתי בדיוק אתה רוצה שאני אכניס את השיחה שלך אדוני האזרח?' היא בכוונה גלגלה את המילה אזרח בזלזול מופגן: 'האם בין פגישת ראש הממשלה עם נשיאת האיחוד האירופי או אולי לפני הפגישה עם נשיא קנדה?' ולתדהמתו של דני, היא טרקה לו את הטלפון בפרצוף. 

דני החליט שנמאס לו לחזר על הפתחים והוא הולך לעשות מעשה: הוא יצעד רגלית מנתניה, ייקח דגל ענק ויכתוב עליו: 'לראש הממשלה לא אכפת מאתנו! מסכימים אתי? אתם מוזמנים להצטרף לצעדה שלי למחאה מול בית ראש הממשלה...'

בהתחלה הציבור התייחס אליו באדישות אולם באופן הדרגתי, עם הזמן, החלו אנשים שסבלו מאותה התופעה - אדישות מצד הממשלה, להצטרף למסע של דני לירושלים. לא חלפו כמה ימים ודבר הצעדה המיוחדת הגיע לתקשורת שכהרגלה, ידעה לנפח ולהעצים את העניין. העיתונים החלו להימרח בכותרות ענק: 'הצטרפו לצעדה של דני' ו'דני האזרח הפשוט שקם ועשה מעשה וגרם למהפכה בשלטון...'

כעבור כמה ימים החלו עוד אנשים שלא הצליחו לרכוש לעצמם דירה, להתקדם ולצעוד לעבר ירושלים ולהקים מול בית ראש הממשלה אוהל מחאה עם דני. לא עברו יומיים ופתאום מאות ואלפי אנשים ביקשו להצטרף למחאה של דני שהפך לכוכב תקשורת ולאורח פופולארי בתוכניות הראיונות ובמהדורות החדשות.

כעת, שיחת הטלפון שקיבל ראש הממשלה, פרצה את חומת האדישות המופגנת שהתעטף בה ראש הממשלה. סקר סודי שהתפרסם, בדק כמה אחוזי תמיכה היה מקבל דני אילו היה רץ בראשות מפלגה, ומתמודד על תפקיד ראש הממשלה. להפתעת כולם הגיע דני לשיעורי תמיכה של עשרים אחוז, שהיה בהם די והותר כדי להטריד את ראש הממשלה. הוא ביקש בבהילות ממזכירת הלשכה שלו לתאם לו פגישה עם דני.

כעבור יומיים נפגש ראש הממשלה עם דני בלשכתו. כמובן, הוא דאג להציב מצלמות ולסקר את האירוע תוך כדי שליחת הודעה נרגשת לעיתונות: 'ראש הממשלה קשוב מאוד לאזרחים ועקב דאגתו למצבם הוא יזם פגישה עם דני בכדי שיוכל לבדוק איך הוא יכול לעזור...'

כמובן שזה היה שקר אחד גדול, ולו בגלל העובדה שדני הוא זה שביקש והפציר לקבל את הפגישה, וללא הסקרים, מובן שראש הממשלה לא היה מטריח את עצמו עבור דני.

בפגישה ניסה ראש הממשלה להיות לבבי וביקש מדני שיכתוב למזכירתו את כל בקשותיו, והצהיר שהוא - ראש הממשלה, ידאג להעבירן לשר הבינוי והשיכון באופן אישי ואף לפתוח בנושא את ישיבת הממשלה.

לאחר מכן, בעצת יועצי התקשורת התחיל ראש הממשלה לבקר באוהלי המחאה הרבים שצצו בכל מקום בארץ למרות מזג האוויר החורפי ששרר בחוץ. הוא נחשף לתנאים הנוראיים של האזרחים שלא יכלו להרשות לעצמם לקנות דירות וניסה בכל מאודו להראות עניין. למעשה, ראש הממשלה לא באמת התעניין במצוקות האזרחים אלא ניסה לצאת ידי חובת המענה לתקשורת.

באחד המקרים, לאחר שסיים לראות באלו תנאים קשים מתגוררות המשפחות באחד מאוהלי המחאה, הוא התקשר לבדוק לגבי החופשה הקרובה שלו, והאם הדברים בוצעו כפי שביקש.

כמה שעות לאחר הביקור המתוקשר של ראש הממשלה ובהתאם לתחזיות מזג האוויר הקודרות החלו סופות שלגים קשות להכות במקומות הגבוהים של המדינה ובהם גם בירושלים.

באחד מהכבישים המובילים לעבר בית ראש הממשלה, קרס גזע עץ ענקי וחסם את מכונית ראש הממשלה בצורה שתקעה אותה בתוך השלג ללא יכולת מילוט. מד הדלק של המכונית המשוריינת הראה שהיא ערוכה לשהות קצרה בשלג ומעבר לכך יהיה על מאבטחי ראש הממשלה למצוא פתרון יצירתי אחר. המאבטחים הזמינו חילוץ מהיר כדי להעביר את ראש הממשלה לביתו.

כעשרים דקות לפני שהגיע החילוץ דמם המנוע, ובשלב זה התחיל ראש הממשלה להרגיש את הקור הירושלמי העז. בפעם הראשונה הרגיש חווה ראש הממשלה את הקור הירושלמי מקרוב, ולא מבעד לביתו המוגן והמחומם. 'אם ככה אני מרגיש בתוך המכונית המשוריינת, אז איך מרגישים ההומלסים המסכנים שאין להם מעל לראשיהם אלא אוהל דק בלבד שלא לדבר על התינוקות והילדים הקטנים?', חשב ראש הממשלה לעצמו.

ראש הממשלה החליט מתוך הקור העז שהוא חייב לפתור את בעיית הדיור, ולעזור לכל אותם אלו שאין להם קורת גג לראשם: השיחה הבאה שלו הייתה לדני, מנהיגם של מחוסרי הדיור.

'תשמע, אני מתבייש, אבל רק עכשיו אני חושב שאני באמת מבין איזה סבל אתם עוברים בכל יום מחדש. אני ממנה אותך באופן אישי להיות אחראי על הוועדה המיוחדת שתטפל בכל העניין...'  אמר ראש הממשלה.

ביום ראשון שלאחר מכן, החלה הוועדה למציאת פתרונות הדיור שבראשותו של דני את דרכה במציאת פתרונות הולמים עבור מחוסרי הדיור. בבחירות הבאות לכנסת, נבחר דני במקום גבוה ברשימת מפלגתו של ראש הממשלה לכנסת, והמשיך לעסוק רבות בתחום הדיור ולתרום מניסיונו עד לפתרון המלא...

*

אינו דומה בעל ניסיון לאדם המביט מהצד. בהתאם למשפט הידוע: 'דברים שרואים משם, לא רואים מכאן'. יש מצבים שרק אם נתנסה בהם בעצמנו ונחווה את הכאב שלהם, נוכל להבין באמת עד כמה שהם נוראיים. מעטים האנשים שמסוגלים באמת להתחשב בזולת ולהבין אותו רק מתוך התבוננות ומחשבה מבלי לחוות מקרוב את התוצאות, אך כשמרגישים את התוצאה – תפיסת העולם משתנה, ואנו מתחילים לחשוב אחרת.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר