הלהטוטן

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

הלהטוטן

הכול היה סגור לקראת ערב הגיבוש של מדרשות הנוער שבאזור הצפון. יניב שהחליט שהוא רוצה לשדרג את האירוע בצורה משמעותית, תכנן להזמין את שימי הלהטוטן למופע מיוחד.

'כמה תעלה לי הופעה לשלוש שעות?' שאל יניב, 'אלף שקל להופעה, במידה ואתה מבטל קודם לכן תצטרך לשלם שלוש מאות שקלים דמי ביטול...' השיב הלהטוטן. יניב החליט לסגור, וסיכם עם שימי על הופעה ביום ראשון הקרוב. בסופו של דבר החליט יניב לבטל את ההופעה והתקשר ביום חמישי לשימי לעדכן אותו על הביטול. 'אין בעיה, אבל תצטרך לשלם לי שלוש מאות שקלים דמי ביטול, כי השארת אותי בלי עבודה הערב!', הגיב שימי כששמע את הדברים, וליניב לא נותרה ברירה אלא לשלם את הכסף.

שעתיים לאחר מכן התקשר לשימי מנהל אירועים שהיה צריך להטוטן לבר מצווה בהתראה קצרה בגלל ביטול של מישהו אחר. הוא ביקש משימי להופיע ביום ראשון הקרוב והוא הסכים, אבל אמר למנהל האירועים: 'מי מזמין להטוטן בהתראה כזאת קצרה? אני צריך לדחות בשבילך כמה דברים, ולכן המופע יעלה לך אלף חמש מאות שקלים!'

מנהל האירועים הסכים לשלם את הכסף ושימי עשה קופה כפולה. גם שלוש מאות שקלים מיניב, וגם סכום גבוה יותר ממנהל האירועים. אלא שסוף האמת להתגלות, ובדיוק אחיו הצעיר של יניב השתתף באותה חגיגת בר המצווה שבה הופיע שימי. כשסיפר לאחיו למחרת על ההופעה, רתח יניב מזעם כשהבין ששימי 'סידר' אותו, הוא הרים טלפון למנהל האירועים שארגן את חגיגית בר המצווה וסיפר לו על התרמית, וכעת שניהם באים בטענה לשימי: יניב רוצה את הכסף ששילם כ'דמי ביטול' בחזרה כי בסוף שימי עבד, ומנהל האירועים רוצה לשלם לו רק אלף שקלים – מכיוון שהתברר ששימי 'עבד' עליו ובכלל ישב בבית, ואין שום סיבה לשלם לו חמש מאות שקלים מעל המחיר הרגיל...

מה דעתכם? האם שימי צריך להחזיר להם את הכסף?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן של'ג סעיפים א'- ב' ו'פתחי תשובה' סימן ר'ז סעיף קטן ט' לגבי אדם שרימה את חברו ומכר לו ביוקר.

תשובה לשאלה 'טעות טיפשית' (שאלה מס' 405)

תקציר השאלה השבועית: שימי סגר חופשה במלון בזמן שנסע ברכבת, ונתן לפקידה את פרטי האשראי של מוטי שהרשה לו להשתמש בכרטיס. אלמוני שישב מאחוריו רשם את הפרטים וגנב מהכרטיס אלפיים שקלים. מוטי שעלה על הרשלנות של שימי תובע ממנו לשלם את הנזק. האם  שימי צריך לשלם?

תשובה בקצרה: מבחינה הלכתית אי אפשר לחייב את מוטי על הנזק, אבל ראוי שיפצה את מוטי על הנזק שנגרם בגללו.

תשובה בהרחבה: אין ספק שמוטי התנהג ברשלנות פושעת כאשר הקריא את מספר האשראי ברכבת, וכיוון שהוא קיבל ממוטי את הכרטיס בהשאלה הוא נחשב 'שומר' על כרטיס האשראי. אבל האם מוטי יהיה חייב לשלם על הנזקים?

האם מוטי נקרא שומר שפשע?

נפסק להלכה (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ש'א) שאדם שיש ברשותו 'שטר' – שבמקרה שלנו זהו כרטיס אשראי שנחשב כ'שטר', אינו מתחייב בדיני שמירה כיוון ששטר 'אין גופו ממון' כלומר אינו נחשב ככסף מזומן אלא כאמצעי לקבלת ממון. ולכן מוטי לא נחשב כ'שומר' על מספר האשראי ולא חלים עליו דיני שמירה, וממילא אינו חייב ב'פשיעה' אם לא חלים עליו דיני שומר. ולמרות שדעת הש'ך (סימן ס'ו סעיף קטן קכ'ו) לחייב אדם שפשע בשמירה על שטרות, דעת בעל ה'שולחן ערוך' שאדם שלא שמר כראוי על שטרות, פטור ב'פשיעה' וכך נפסק להלכה.

מהי ההגדרה ל'אין גופו ממון'?

לפי מה שלמדנו למעלה, דבר ש'אין גופו ממון' לא חלה עליו חובת שמירה. אם כן, מהי ההגדרה המדויקת ל'אין גופו ממון'? בפוסקים ישנן דעות שונות: דעה אחת סוברת, שדבר שהוא עצמו (במקרה שלנו: הכרטיס) אין לו שווי ממוני, נחשב כדבר ש'אין גופו ממון'. והדעה השנייה סוברת, שרק דבר שמשמש את האדם כראיה על ממון שמגיע לו - כמו שטר חוב, נחשב כדבר ש'אין גופו ממון' אבל דבר שמשתמשים בו בחי היומיום כתחליף לכסף מזומן, אפילו אם מצד עצמו אין לו שווי ממוני – נחשב ככסף לכל דבר ועניין וחלים עליו כל דיני השמירה. במקרה שלנו שמוטי נתן לשימי להשתמש במספר האשראי שלו, הדין יהיה תלוי במחלוקת הפוסקים שהבאנו האם מספר האשראי ייחשב כדבר ש'אין גופו ממון', אבל בכל מקרה קשה לחייב את מוטי בתשלום למרות שהוא התנהג ברשלנות פושעת מכיוון שישנן דעות בפוסקים שמספר אשראי אינו נחשב כממון ולכן לא חלים עליו דיני שמירה.

האם מוטי נחשב כמזיק?

לפי מה שהבאנו בפוסקים לא חלים על שימי דיני 'שומר' אבל האם הוא נחשב 'מזיק'? שהרי לפני כן, אף אדם בעולם לא ידע את מספר הוויזה של מוטי, ובגלל שימי נגנב מספר הכרטיס.      בתלמוד בבלי (מסכת 'בבא קמא') הגמרא מביאה מעשה באדם שפרץ גדר בפני בהמת חברו. ועד שהוא פרץ את הגדר – הבהמה הייתה שמורה. מאז שהגדר נפרצה, הבהמה כבר יצאה ואבדה  ונפסק להלכה (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שצ'ו סעיף ד') שאם הגדר הייתה גדר חזקה שהבהמה לא יכלה לפרוץ אותה בכוחות עצמה, פורץ הגדר נחשב 'מזיק' ואם נגרם נזק הוא חייב לשלם, כיוון שהפקיר את ממונו של חברו. דוגמה נוספת לכך, מובאת ב'נתיבות המשפט' (סימן רצ'א) לגבי אדם שהוציא את רכוש חברו מחצר סגורה לחצר פתוחה ושם הסחורה נגנבה, שנחשב כ'מזיק' וחייב בתשלומי הנזק, ולכן יש לנו מקום לטעון ששימי יהיה חייב בתשלומי הנזקים מדין 'מזיק'.

אבל מצד שני, גם אם נחשיב את שימי כ'מזיק' הוא עדיין יהיה פטור כיוון שהוא נקרא מזיק ב'גרמי' בשוגג, משום שהוא לא גרם 'נזק בידיים' אלא רק גרם לנזק בקריאת המספר בקול רם ולא נזהר שאחרים לא ישמעו את מספר האשראי. גם אם נגדיר את שימי כמזיק ב'גרמי' (נזק ודאי ומידי) אין ספק שהוא עשה זאת בשוגג, והכלל ההלכתי קובע (סימן שפ'ו, ש'ך סעיף קטן ב') שמזיק בשוגג ב'גרמי' פטור מתשלום, כיוון שאינו דומה למזיק בידיים ששם הכלל קובע שאדם מועד לעולם, בין שוגג ובין מזיד – וכאן שהוא גרם לנזק בשוגג, הוא יהיה פטור מתשלום. 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר