לילה של בכי

יוסף רזניק תגובות: 0

לילה של בכי

היה זה לפני כארבעים שנה, בשבילי הכפר הצפוני - כפר חסידים - פסעה לאיטה קבוצת צעירים הסובבים אדם ישיש בעל הדרת פנים מיוחדת במינה.

מי שהתבונן בישיש נשוא הפנים לא היה מאמין כי מדובר באדם שלא מכבר חגג את יום הולדתו התשעים, גוו הזקוף, הצלילות שבעיניו והליכתו הזקופה כל אלו הצביעו על רעננות נפשית שקשה למצוא אותה אפילו אצל אנשים צעירים בשנותיהם. לא היה זה פלא עבור אלה שהכירוהו, אלו שהסתופפו בצילו ושמעו את דרישתו המתמדת לרעננות השכל, צלילות הדעת, נקיון הנפש, אלו ידעו כי מי שכל ימיו היה נאה דורש ונאה מקיים שומר על רעננותו למרות שזה מכבר עבר את גיל התשעים.

היה זה רבי אליהו לאפיאן מי ששימש כמנהלה הרוחני של ישיבת כפר חסידים המפורסמת, ובצדקותו הרבה, וחכמת התורה הגדולה שהיתה בו זכה להעמיד תלמידים הרבה.

הם הצטופפו סביבו מפחדים לאבד מילה שאולי תאמר, משפט שאולי ישמש להם כצידה לדרך לכל ימות חייהם, הם ידעו כי כל מילה פנינה, כל משפט יהלום, חבל להפסיד.

הלילה ליל תשעה באב, שבילי הכפר שגם כך לא היו מוארים במיוחד הפכו לחשוכים עוד יותר, נדמה היה כי גם אורה של הלבנה הועם במקצת לאות אבל, רעש צרורות האבנים שהותזו מתחת רגלי הצועדים הוסיפו לאווירת הקדרות, ולפתע ללא הודעה מוקדמת התיישב רבי אליהו על אחד הסלעים שבצידי הדרך הליט את פניו בידיו והחל בוכה.

היה זה בכי מר העולה מדכדוכה של נפש, דמעות רותחות זלגו עיניו וכל גופו רטט בהתרגשות של כאב. ניכר היה שהבכי עולה מלב טעון ברגשות. תלמידיו הנאמנים שסבבו אותו חששו באותם רגעים לבריאותו.

ככל שחלפו הדקות כך גבר והתעצם בכיו של הרב, אפשר היה להבחין כי גם עיניהם של מקצת מן הסובבים בורקות מדמעה של התרגשות, סערת רגשותיו של הרב הישיש השפיעה גם על הסובבים שעמדו נפעמים.

ואז פתח הרב את פיו והחל מקונן.

הוא קונן על הבית האלקי הגדול 'בית המקדש' שעלה באש שהוצתה על ידי נכרים שטמאו את היכל בית ה'.

בכה מרה על אלפיים שנות גלות רוחנית וגשמית.

דיבר בכאב על ירושלים שהייתה בתפארתה והעם שהיה בשיא פריחתו, מה שהיה אז, ומה שהיום...

תיאר ברגש עז את ההפסד הגדול אותו הפסדנו כשנשרף בית המקדש וניטל כתרו הזוהר של העם.

קולו השתנק מבכי כשדיבר על ירידתו הרוחנית הנוראה של העם, תוצאה ישירה של אלפיים שנות גלות.

באותם רגעים לא היה ספק בלב איש מבין הסובבים, כי האדם היושב כעת על הארץ ומקונן, הוא אדם שכואב לו, שחש את החסרון בכל מאודו, כזה שהאבל שוכן בלבו ואינו מרפה, ממאן להתנחם. הם ראו אדם החי את העבר ומבין את שחסרנו, אדם שקשור בכל נימי נפשו לעם ישראל ולתורת ישראל, שיודע שאם אין עבר אין עתיד.

עד עצם היום הזה נתונים אותם שעמדו באותו מעמד, תחת רושם בל ימחה של התרגשות בכל פעם שהם נזכרים באותו ליל תשעה באב.

***

זמן של אבל הוא תמיד זמנם של התבוננות על מה שהיה עד כה, ומה שקורה מכאן ואילך. אך יש ואדם שקוע כולו באבלו, מונח וטרוד ביגונו, באותו זמן אי אפשר לדבר איתו על העתיד, קשה לו לראות את עצמו מתנתק מתחושת האובדן - מתעלה מעל החסרון וממשיך לחיות.

ויש גם ההפך, ילד קטן שאמו הלכה לעולמה, ובבית מסתובבים הסבים והסבתות הדודים והדודות, כולם דואגים לו, מפנקים אותו, והוא כלל אינו מרגיש בחסרון, בתוך כל ההמולה הגדולה שמסביב אינו שם לב כי אמא איננה.

סביר להניח כי כשנבדוק את עצמנו ביחס לאבל על ירושלים, תחושת היגון והכאב רחוקה מאתנו מרחק רב, כה גדול הוא מרחק ההבנה וההפנמה וקשתה עלינו ההתחברות אל תחושת החורבן.

אבל מאורע רב רושם של אבל וקינת תשעה באב של אז, הותיר זיכרונות עזים שלא כהו לאורך שנים אצל תלמידי הדור הקודם.

אחד התלמידים שעמד באותם ימים לעזוב את הישיבה ולהתנתק מלימוד התורה, תכנן להשקיע את עצמו בעולם החולין ולהתרחק מכל מה שבית המדרש מסמל, התבטא לימים כי לילה זה היה ליל עומדו על דעתו, ואילולא אותו מעמד בו נוכח לראות את עצמת הקשר של רבו הישיש אל העם ואל מורשתו עתיקת היומין, ספק גדול אם היה זוכה להשאר קשור לתורה וליהדות.

אותו תלמיד סיפר: רבי אליהו היושב ומקונן בדמעות הזכיר לי את ירמיהו הנביא המסתובב ברחובות ירושלים החרבה, נזכר בימות תפארתה ומקונן:

'שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחֹלֵנוּ

נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ אוֹי נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ

עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ

עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ

אַתָּה ה' לְעוֹלָם תֵּשֵׁב כִּסְאֲךָ לְדֹר וָדוֹר

לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים

הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם'

(איכה ה')

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר