תסמונת החצוצרות

רבני שלום לעם תגובות: 0

תסמונת החצוצרות - איתמר מאיר

'בוקר טוב לך, מלכי היקר!' אמר המשרת וקד קידה עמוקה. המלך היה שקוע במחשבותיו ולא טרח אפילו להעיף מבט לעברו, 'אדוני המלך. גבירתי המלכה שואלת האם ישתתף המלך היום באסיפת נבחרי העם?'

המלך הביט בו באדישות. 'נבחרי העם? הם לא מעניינים אותי, תזמין לכאן את נגני התזמורת המלכותית' הורה לו, הסתובב על צדו וחזר לישון. המשרת הנאמן סב על עקבותיו וחזר לחדר המלכה. 'המלך הורה לי להזמין את נגני התזמורת...' אמר. 'עוד פעם הוא יושן כל היום?' אמרה המלכה בייאוש.

'איזו תועלת ממלך שכל היום שוכב במיטה?!' אמרה המלכה בדמעות, 'הוא לא עושה כלום! הוא רק אוהב לשכב במיטה ולשמוע את התזמורת שלו...'

'אל תבכי, הוד מלכותך!' ניחם אותה ראש הממשלה. כבר כמה ימים שהוא חושב על תכנית פעולה, כיצד ניתן להוציא את המלך מתוך ההסתגרות שכפה על עצמו. 'יש לי רעיון!' הבריקה התכנית בראשו. הוא עזב את החדר ומיהר לכיוון חדרו של מנצח התזמורת המלכותית, הוא סיפר לו על הרעיון והלה הגיב בחיוך. 'אכן, רעיון מעולה!' הוא מיהר לכנס את הנגנים והסביר להם את הרעיון. כשהבינו אותו כראוי, הם חייכו ומיהרו לארוז את כלי הנגינה שלהם כדי לעלות לחדרו של המלך.

המלך כבר היה ערני, וכהרגלו שכב במיטה וציפה לבואם של הנגנים. ראש הממשלה כבר נכח בחדר והקריא למלך את החלטות ישיבת השרים השבועית. 'בבקשה תתחילו לנגן!' אמר למנצח והלה נופף בשרביטו, והתזמורת החלה. המתופף תפף בכל כוחו, והחצוצרן לא חסך את האוויר מראותיו, החלילנים שרקו בעוז ונגני המצלתיים סגרו אותם בעוצמה, עד שהזעה נגרה מראשם. 'תנמיכו קצת את העוצמה, זה חזק מדיי...' אמר המלך. 'נגנו קצת יותר בשקט, בעדינות, כמו תמיד...'

'אנו מנגנים חזק מדיי?!' השתומם המנצח. 'אדוני ראש הממשלה, האם אנחנו מנגנים חזק מדיי?'

'לא, ולא!' ענה ראש הממשלה, 'הנגינה שלכם דווקא מוצאת חן בעיניי...'

'אני משתגע כבר מהעוצמה!' ניסה המלך לגבור בקולו על רעש המוסיקה. 'לכו לכיוון תחילת המסדרון, ונגנו לי מהפרוזדור!' ציווה המלך.

'כפקודתך, הוד מלכותך!' אמר המנצח. הנגנים יצאו אל הפרוזדור, אבל שם הפסיקו לנגן ורק העמידו פנים כמנגנים. 'מדוע אינני שומע מוסיקה?' שאל המלך את ראש הממשלה, 'מוסיקה נהדרת אדוני, קום ממיטתך ותראה כיצד הם מנגנים...'

המלך קם ממיטתו, ואכן הבחין בנגנים שמנגנים בסוף המסדרון. 'אני חייב לבדוק מה קורה כאן!' אמר המלך. הוא חבש לראשו את הכתר, לבש עליו את הגלימה המלכותית ויצא החוצה אל החצר.  הנגנים צעדו אחריו במרחק בטוח, כשהם עושים עצמם כמנגנים.

'מה הולך כאן, אני לא שומע כלום!' כעס המלך. הוא התקרב אל הנגנים והללו החלו לנגן שוב בכל העוצמה. 'תזמין לי לכאן את הרופא, אני בטוח ששמיעתי נפגעה!' אמר המלך לראש הממשלה שפסע לצדו. הרופא המלכותי הובהל למקום ולאחר שהובא בסוד העניין קודם לכן, הוא ערך מספר בדיקות ולבסוף אמר בחשיבות: 'אדוני המלך, כפי הנראה הנך סובל מ'תסמונת החצוצרות'...'

'מה זה 'תסמונת החצוצרות'?' שאל המלך. והרופא השיב: 'מתסמונת זו סובלים בעיקר אנשים שאינם נמצאים מספיק בחברת אנשים ואינם נמצאים במקומות הומי אדם, אנשים רגילים שחיים חיים תקינים אינם יכולים להיפגע מתסמונת זאת, כפי הנראה אדוני המלך נפגע מתסמונת זו, ברשותך מלכי – הייתי רוצה לערוך ניסוי קטן' הוא רמז באצבעו לחצוצרן שעמד בקרבת מקום והורה לו להתקרב יותר אל המלך. רמז קל מצדו של המנצח, והלה הריע בחצוצרה בתרועה רמה. 'האם אדוני המלך שמע בצורה סבירה את תרועת החצוצרה?' שאל הרופא. 'כן, הפעם זה לא היה חזק מדיי...' אמר המלך.

'זו הסיבה: כאשר אדוני המלך נמצא בחברת אנשים התסמונת נעלמת, וכאשר אדוני המלך נמצא לבד בחדרו – התסמונת חוזרת להשפיע, התרופה לכך אדוני המלך  היא לחזור לפעילות מלאה כסדרה, להשתתף בישיבות הממשלה ולהמשיך להיות מעורה בנושאי המדינה לפני שהתסמונת תשפיע כליל על אובדן השמיעה...'

 'בוודאי שאעשה זאת' אמר המלך שנבהל מהתחזית הרפואית הקודרת. 'אבל איך אני ידע שהשמיעה שלי תקינה, כיצד אוכל לבדוק ולדעת שהתסמונת אינה מכה בי לפתע פתאום ואני מאבד את שמיעתי לחלוטין?!'

'או, אפשר לסדר זאת!' חייך הרופא, רמז קל מצדו והחצוצרן הריע שוב בתרועה רמה. 'אדוני המלך, האם שומע?'

'שומע היטב' השיב המלך. 'תרועת החצוצרה תזכיר לאדוני המלך האם שמיעתו תקינה, ברגע שהמלך מבחין כי החצוצרן מריע ואינו שומע מאומה. אות הוא, כי תרועת החצוצרה עברה דרך אוזניו ולא השפיעה על ליבו, ו'תסמונת החצוצרות' גרמה לו לאבד את שמיעתו...'

'מקובל' אמר המלך. הוא הורה לחצוצרן להגיע לחדרו מדי בוקר ולהריע תרועה רמה, שעל פיה יוכל לדעת האם שמיעתו תקינה. מיותר לציין, כי מאותו היום הפסיק המלך לשכב במיטתו בחוסר מעש, חזר לפעילות מלאה. וקול תרועת החצוצרה בכל בוקר מחדש, מזכיר לו את הצפוי לו במידה ויוריד קצת מהתחייבויותיו כמלך על מדינתו... 

***

'תקעו בחודש שופר' אומרים רבותינו, ותקיעת השופר נכונה עבורנו לכל חודש אלול, אך בפרט ליום הדין – ראש השנה שבו אנו תוקעים כדי לערבב את דעתו של השטן ולהעלות את תקיעת השופר, יחד עם תפילותינו ותשובתנו לפני מלכו של עולם. תקיעת השופר, מזכירה לנו בחודש אלול בכל בוקר מחדש שעלינו לעשות תשובה ולשוב למוטב, אבל ביום ראש השנה – עלינו לדעת שזאת התרועה העיקרית עבורנו, הצפירה האחרונה לפני מתן גזר הדין לשנה הבאה, שתקבע האם 'תסמונת החצוצרות' גרמה לנו לאבד את שמיעתנו הרוחנית, או שאנו מנצלים את תקיעת  השופר כדי להתעורר לתשובה...

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר