לידה בהפתעה

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

לידה בהפתעה

כמו בכל שנה, הזמין ראובן מראש שלושה מקומות לתפילת הימים הנוראים בבית הכנסת השכונתי, בשבילו ועבור ילדיו. אלא שבערב החג אשתו של ראובן שהייתה בחודשים מתקדמים להריונה הרגישה צירים חזקים למרות שלא הייתה בחודש תשיעי. הם מיהרו לבית החולים, ובהמלצת הרופאים נכנסה אשתו לניתוח קיסרי וילדה מוקדם מן הצפוי בגלל סיבוך נדיר במהלך ההיריון. ראובן עשה את החג בבית החולים, ואת ילדיו שלח לעשות את החג בבית הוריו בשכונה אחרת. לאחר החג ביקש ראובן מהגבאי שלא לשלם על המקומות שהזמין מראש, כיוון שלא נהנה מהם בגלל ששהה בבית החולים. אבל הגבאי לא וויתר ותבע ממנו לשלם תשלום מלא עבור המקומות, למרות שלא השתמש בהם. 'מה זה משנה אם הייתי או לא, הזמנת מקום והוא נשמר עבורך ואתה צריך לשלם...' אמר הגבאי. האם הוא יכול לדרוש מראובן תשלום מלא על המקומות? ואם היה לחץ במקומות, והגבאי היה יכול להשכיר את המקום למישהו אחר? ומה הדין במקרה שבית הכנסת היה ריק בכל מקרה, וראובן יכול לטעון שגם ככה המקומות היו ריקים?

מה דעתכם, מי צודק?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן של'ד סעיף א' בדין: 'שכר בית ונאנס ולא גר בו' ובסימן של'ג סעיף א' בעניין מה נקרא 'התחיל בשכירות'.

תשובה לשאלה 'להניח תפילין בשבת' (שאלה מס' 412)

תקציר השאלה השבועית: יניב נזכר בערב שבת לאחר הקידוש, שלא הניח תפילין. מכיוון שקיבל שבת מוקדם בפלג המנחה, ועדיין השמש לא שקעה הוא הסתפק האם מותר לו להניח תפילין בשבת. הוא ניגש לשאול את הרב, מה לדעתכם ענה לו הרב?

תשובה בקצרה: יניב צריך להניח תפילין בלי ברכה, ולאחר מכן יחזור ויעשה קידוש פעם נוספת עם ויברך את ברכת הקידוש.

תשובה בהרחבה: לבעיה של יניב ישנו מקור ב'שולחן ערוך' ('אורח חיים' סימן ל') שם נכתב: 'ויש מי שאומר שאם התפלל ערבית מבעוד יום, עד שלא הניח תפילין – אין לו להניחם אחר כך...' וביאר ה'משנה ברורה' שגם אם היום הגדול ועדיין לא שקעה החמה, אסור לו להניח תפילין שכבר נחשב עבורו כלילה לכל דבר כיוון שקרא כבר קריאת שמע והתפלל ערבית, ואם יחזור ויניח תפילין הוא מחשיב אותו כיום בחזרה והוא סותר את מעשיו, ולכן עליו להניח תפילין ללא ברכה. אבל במקרה שלנו, הדברים עדיין טעונים ביאור: כיוון שאצלנו יניב קיבל שבת על ידי התפילה והקידוש, ואצלו כעת כבר נכנסה השבת – ובשבת אסור להניח תפילין, מכיוון שהשבת עצמה היא אות בין הקב'ה ועם ישראל כפי שכתוב בתורה 'כי אות היא ביני וביניכם' ועל התפילין נאמר 'והיה לך לאות על ידיך' ולכן לא מניחים תפילין בשבת, כדי לא לזלזל באות שכרת עמנו הקב'ה.

ב'משנה ברורה' (סימן ת'ר, סעיף קטן ז') מובא מעשה בקהילה שלימה שלא היה להם שופר לראש השנה, ושלחו שליח מיוחד שישיג להם שופר והשליח התעכב בדרכים והגיע לקרת סוף היום השני של ראש השנה, ובאותה שנה חל ראש השנה בימים חמישי ושישי. אנשי הקהילה כיוון שראו שהשליח אינו מגיע, קיבלו את השבת מוקדם והתפללו ערבית מבעוד יום ולבסוף הגיע השליח עם השופר ביום השני לפני השקיעה. ופסק הט'ז שעליהם לתקוע בשופר, למרות שבשבת לא תוקעים בשופר בגלל שהם קיבלו את השבת בטעות, שהרי וודאי אם היו יודעים שהשליח בדרך היו ממתינים ולא היו מקבלים עליהם שבת. וקבלת שבת בטעות – לא נחשבת ל'קבלת שבת' ולכן אנחנו יכולים לדמות זאת למקרה שלנו: יניב בוודאי לא היה מקבל שבת אם היה זוכר שלא הניח תפילין, ולכן מותר לו להניח תפילין ובכל אופן יניח אותן בלי ברכה כדעת ה'משנה ברורה' ולגבי קידוש – הוא יצטרך לעשות שוב קידוש מחדש, כיוון שבהנחת התפילין הוכיח שקבלת הייתה בטעות ואם כן ביטל את קידוש השבת, ולכן עליו לעשות את הקידוש מחדש.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר