נקימה ונטירה

יוסף רזניק תגובות: 0

נקימה ונטירה – יוסף רזניק

'הילה, אפשר להתקשר מהפלאפון שלך? נגמרה לי הסוללה', מבקשת נועה. מעניין שעכשיו היא צריכה אותי, חושבת הילה לעצמה. רק לפני שבוע הייתי צריכה לבצע שיחה דחופה, אבל נועה המשיכה לשחק במכשיר שלה ולא הסכימה להיפרד ממנו אפילו לרגע. הילה מרגישה דחף חזק 'להראות' לנועה, לסרב לבקשתה כדי שתרגיש את מה שהילה הרגישה אז. אבל... אולי בעצם עדיף להתגבר ולשכוח את מה שהיה? האם שווה לריב עם חברה בגלל עניין שולי כל כך?

גבר מי שמוותר

בני אדם אינם מושלמים; כולנו נוהגים לפעמים שלא כראוי כלפי אנשים אחרים - חברים לעבודה או ללימודים, נהגים בכביש, שכנים או אף בני משפחה. משום כך, מידת הויתור היא חיונית לקיומה של החברה האנושית.

כאשר אדם מנסה לנקום על כל מה שנראה לו כפגיעה בו, הוא מרבה בכך שנאה ומריבה, הופך את החיים במחיצתו לבלתי אפשריים, ועלול גם להגיע למעשים חמורים ביותר. משום כך, ולמרות הקושי שבדבר, מצווה עלינו התורה: 'לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ' (ויקרא יט, יח). למרות שהוויתור על הנקמה עלול להיראות כחולשה, פעמים רבות זו הגבורה האמיתית.

החיים אינם בית משפט

הרצון להעניש את מי שציער אותנו אינו שלילי לגמרי. השורש החיובי שלו הוא השאיפה לצדק, המכונה בלשון חכמים 'מידת הדין'. אחד מתאריו של הקב'ה הוא 'א-ל קנוא ונוקם', משום שהוא מעניש את הרשעים.

אמנם, אם העולם היה מונהג לפי מידת הדין בלבד, והיינו נענשים מיד על כל מעשה לא ראוי, העולם לא היה יכול להתקיים כלל. לכן עיקר הנהגת העולם היא במידת הרחמים, ולכן גם אותנו מצווה התורה לנהוג במידת הרחמים, ולא לממש את הדין שהוא קשה וחמור. אפילו כאשר אדם חייב לנו כסף, עדיף, אם אפשר, להגיע לפשרה ולנהוג לפנים משורת הדין.

זה גם כדאי...

עניין זה חשוב במיוחד בימים אלו, שבהם הקב'ה קובע את ההנהגה עמנו בשנה הקרובה לאור מעשינו בשנה שחלפה. בגמרא נאמר: 'כל המעביר על מידותיו - מעבירין לו על כל פשעיו'. מי שאינו מקפיד לשלם מידה כנגד מידה לפוגעים בו, גם הקב'ה נוהג עמו כך ואינו מעניש אותו על עוונותיו.

האם אסור לאדם להגיב כאשר מכים אותו או מקללים אותו?

לא. למרות חשיבותה של מידת הויתור, היא אינה צריכה לגרום לנו לתת לרשעים לעשות כרצונם. התורה אינה דורשת מהאדם 'להגיש את הלחי השנייה' ולהימנע מלהגן על עצמו כאשר פוגעים בו. ואכן לדעת הרבה פוסקים, איסור הנקמה הוא רק בענייני ממון, כמו בדוגמה לעיל שעוסקת בהשאלת חפצים, אבל על פגיעה גופנית או מילולית מותר לנקום (במגבלות מסוימות).

גם לדעת הפוסקים האוסרים נקמה בכל מקרה, אם מכים אדם מותר לו להחזיר, וגם מי שתוקפים אותו בעלבונות רשאי להשיב באותה מטבע (אם כי במקרה זה, ישנה מידה טובה לשתוק ולא להגיב). איסור הנקמה הוא רק לאחר שהמריבה כבר הסתיימה ושקעה. ואם יש צורך לפעול כדי להרתיע אדם אלים מלפגוע בעתיד, גם זה עשוי להיות מותר, אך יש להתייעץ בעניין עם תלמיד חכם.

כאשר מדובר בגויים אויבי ישראל, מידת הנקמה היא טובה וראויה. על מעשי רֶשע כפי שהם עשו ועושים, אין אפשרות לוותר ולסלוח, משום שהדבר יקלקל לחלוטין את מידת הצדק בעולם. משום כך, לעתיד לבוא הקב'ה ינקום בגויים על כל מה שהרעו לעם ישראל.

מהו איסור 'לא תיטור'?

'נטירה' פירושה 'שמירה'. לא זו בלבד שהתורה אוסרת עלינו לנקום, אלא שאסור אף לשמור בלב רגשות של כעס והקפדה על הזולת. משום כך אסור לאדם להשתדל לזכור את הפגיעה שנפגע, אלא עליו להסיח אותה מדעתו ולתת לה להישכח. אמנם במקרים שמותר לנקום, נראה שגם אין איסור לנטור.

לדעת חלק מן הפוסקים, אין איסור נטירה אלא כשהנפגע מדבר על הפגיעה ומזכיר אותה לפוגע. ובדוגמה שבה פתחנו, אם הילה תאמר לנועה 'קחי את הפלאפון, אני לא כמותך שלא הסכמת לתת לי' - יהיה בכך איסור נטירה. אמנם מותר לומר לפוגע שיש לנו תרעומת עליו, אם הכוונה בכך היא שהוא יוכל להסביר את עצמו או לבקש מחילה, ובכך יתוקנו היחסים בינינו. אמירה מעין זו היא גם מצוה מן התורה, ככתוב בפסוק הסמוך (ויקרא י'ט, י'ז): 'הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ'.

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר