החייט הקמצן

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

החייט הקמצן

כולם בשכונה הכירו את אליעזר החייט. הוא היה חייט מומחה ומבוקש, וכמעט שלא הייתה שמחה משפחתית שנתפר עבורה בגד חדש, שלא עבר תחת ידיו של אליעזר ששמו התפרסם כחייט מומחה. אולם למרות הכסף שהרוויח בעבודתו כחייט, נהג אליעזר להסתובב בבגדים בלויים ולא היה מסוגל לתפור אפילו לעצמו חליפה ראויה מרוב קמצנות. באחד הימים ניגש אליו יהודה שהתהדר בתואר 'העשיר של השכונה' לפי יודעי דבר, טפח על שכמו ואמר לו: 'אליעזר. למה שלא תתפור לעצמך איזה חליפה יפה? יש לך בעיה עם כסף? תתפור ואני משלם את כל ההוצאות כולל עלויות הבדים ושכר הטרחה של העבודה!'

אליעזר הקמצן קפץ על המציאה, ומיד החל בעבודה. כשהגיע עם דרישת התשלום ליהודה, משך הלה בכתפיו בזלזול ואמר: 'ראיתי שאתה כזה קמצן שאפילו לעצמך לא יכולת לתפור חליפה נורמלית אז אמרתי לך 'לך תתפור ואני ישלם' אבל החליפה שלך חביבי, ואתה עבדת בשביל עצמך ואני לא צריך לשלם לך שקל!'

אבל אליעזר טוען: 'מה פתאום? אני לעצמי לא הייתי תופר חליפה בחיים! ולכן אתה חייב לשלם לי את כל ההוצאות, כולל עלויות הבד ושכר הטרחה על העבודה!'

מה אתם אומרים, האם יהודה חייב לשלם לו את ההוצאות?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שמ'ו סעיף י'ז בדין האומר לו 'אכול עימי' שחייב לשלם? סימן של'ו סעיפים ב', ג' האם זה דומה לאומר לחברו לשמור על שדה הפקר? סימן י'ד האם זה דומה למוציא הוצאות על פיו?

תשובה לשאלה 'הגזלן שנגזל' (שאלה מס' 415)

תקציר השאלה השבועית: מיכאל ועקיבא היו מסוכסכים בעקבות עסקה משותפת שנכשלה, עקיבא היה חייב למיכאל אלפיים דולר. ומיכאל הצליח איכשהו להוציא ממנו את הכסף במרמה לפני יום כיפור היה לשניהם התעוררות של תשובה והם באו אל הרב – כל אחד בנפרד. מיכאל שואל האם הוא צריך להשיב את הכסף לעקיבא. ועקיבא שואל האם הוא צריך להשיב את חובו למיכאל או שמספיקה העובדה שהכסף שהגיע אליו במרמה כבר נמצא אצלו. מה השיב להם הרב?

תשובה בקצרה: אסור היה למיכאל להוציא את הכסף מעקיבא, במרמה למרות שהכסף מגיע לו, למעט באופן שאין שום אפשרות אחרת להשיג את הכסף, שאז מותר לו לקחת ממנו בחזרה את הכסף ששייך לו אבל לא משהו אחר בתמורה.

לגבי עקיבא, לפי חלק מהפוסקים, הוא קיים את מצוות 'והשיב את הגזלה' בכך שהכסף חזר לבעליו, גם אם לא הוא זה שהחזיר את זה מרצונו וידיעתו, אולם לדעת כל הפוסקים, הוא עדיין צריך לעשות תשובה על כך שגזל את הכסף ממיכאל ולא הלך מעצמו להחזיר לו את זה.

תשובה בהרחבה: אדם שגזלו ממנו חפץ, האם מותר לו לחדור לביתו של הגזלן ולקחת בחזרה את החפץ שלו? ישנה גמרא (מסכת ברכות דף ה' עמוד ב') המספרת על רב הונא שהיו לו ארבע מאות חביות יין וכולן החמיצו, הוא הצטער מזה מאוד ושאל את חבריו למה זה קרה לו, ענו לו חבריו שהיו מחכמי האמוראים - יתכן שזה קרה לך בגלל שלא שלמת לפועל שלך את משכורתו, הצטדק בפניהם רב הונא שאכן זה נכון, אבל הוא סיפר להם שאותו פועל גונב ממנו הרבה פעמים והמשכורת שהוא משלם לו היא הרבה יותר ממה שמגיע לו, ענו לו החברים בשאלה: 'וכי בגלל שהוא גנב מותר גם לך להיות גנב?!'. מסיפור זה אנו רואים שגם אם מישהו גנב ממך אסור לך לגנוב ממנו בחזרה.  

לעומת זאת, ישנה גמרא (מסכת בבא קמא דף כ'ז) האומרת, שמותר לאדם לעשות דין לעצמו ולהוציא מחברו את מה שהוא הפסיד אותו, וכך גם נפסק בהלכה (שלחן ערוך חושן משפט סימן ד') שאם אדם רואה שחבר שלו מחזיק בידו חפץ ששייך לו, מותר לו להוציא את זה ממנו בכוח.

אז האם מותר לגנוב מגנב או אסור?

הבדל נפלא מובא ב'מרדכי' (אחד מגדולי הראשונים), שמבאר (במסכת בבא קמא סימן ל') שאין כל סתירה בין שתי ההלכות. אכן, אם אדם רואה שחבר שלו מחזיק את החפץ שלו ממש, מותר לו לקחת את זה ממנו בכוח, אבל אם הוא לא רואה את החפץ שלו אצל חברו, רק שהוא רוצה לקחת ממנו משהו אחר בתמורה, זה כבר אסור, ולכן אמרו האמוראים לרב הונא שהיה אסור לו להוריד מהמשכורת של הפועל שגנב מהשדה שלו, כי רק את מה שהוא גנב ממנו מותר לקחת בחזרה ולא משהו אחר. דין זה נפסק בהלכה (חו'מ סי' ד' סעיף א').

האם כסף תמורת כסף נחשב כאותו חפץ או כחפץ אחר?

לאחר שראינו שמותר להוציא בכוח מגנב רק את החפץ שהוא גנב, מתעוררת השאלה מה תהיה ההלכה אם הוא גנב כסף, וכמו בסיפור שלנו שעקיבא גנב כסף ממיכאל, האם מותר היה למיכאל לגנוב ממנו בחזרה כסף. כי זה נקרא אותו חפץ שהרי שניהם זה כסף, או שבכל זאת, זה לא אותם שטרות, ולכן היה אסור לו להוציא ממנו שטרות אחרים שלא אותם הוא גנב?

יש מהפוסקים (רבינו ה'בן איש חי' בשאלות ותשובות 'רב פעלים' חלק ג' סימן ה', ועוד מהאחרונים) שכתבו, שכסף תמורת כסף נחשב כאותו חפץ, ומותר להוציא שטרות כסף אחרים מגנב שגנב כסף, אך יש מי שפוסק ('ערוך השולחן' חושן משפט סימן ד') שכיוון שזה לא אותם שטרות אסור לגנוב אותם מהגנב על אף שגם הוא גנב כסף. 

אלא שיש לדעת, שגם במקום שמותר לגנוב בחזרה מגנב, אסור לעשות את זה בסתר ולהתנהג כגנב שאז אם ייתפס החבר יחשוב שהוא בא לגנוב אותו, אלא עליו להתייצב נגדו פנים אל פנים ולהוציא ממנו את החפץ בכוח וערמה, ולהודיע לו מפורשות שהוא לא רוצה לגנוב אותו אלא פשוט להחזיר לידיו את מה ששייך לו, כך מובא בגמרא (מסכת בבא קמא דף כ'ז עמוד ב') וכך נפסק בהלכה (שער המשפט סימן שמ'ח אות א' ), רק במקרה שהגנב הוא איש אלים ואי אפשר להתעמת אתו בכוח, אז מותר לחדור לביתו בשקט ולהוציא משם את החפץ הגנוב (כך מבואר בשאלות ותשובות 'רב פעלים' האמור). 

לכן, בסיפור שלנו, אם מיכאל היה יכול להתעמת עם עקיבא ולהוציא ממנו את הכסף, היה אסור לו לעקוץ אותו ולהוציא ממנו את הכסף בצורה עקיפה, אך אם אין לו אפשרות אחרת להחזיר את הכסף לידיו, הוא יכול לאחר מעשה לסמוך על אותם פוסקים הסוברים שמותר להוציא מגנב כסף תמורת כסף למרות שזה לא אותם שטרות. 

האם מקיימים מצוות השבת גזלה כשהגזלה חזרה שלא ברצון?

האם עקיבא קיים את מצוות השבת גזלה בכך שהכסף חזר למיכאל, או שמא בגלל שהוא כלל לא התכוון להחזיר אותו הוא לא קיים את המצווה? במבט ראשון נראה, שזה תלוי במחלוקת הפוסקים (שלחן ערוך אורח חיים סימן ס') האם 'מצוות צריכות כוונה', או שאפשר לצאת ידי חובת המצוות גם ללא כוונה, ולמי שסובר ש'מצוות אינן צריכות כוונה' הרי שעקיבא קיים את מצוות ההשבה, שהרי בסופו של דבר הגזלה שבה לבעליה, ולמי שסובר ש'מצוות צריכות כוונה' עקיבא לא קיים את המצווה כיון שלא התכוון לקיים אותה.

אלא שיש דעה להלכה, שכל מצווה שבין אדם לחברו, כמו מצוות חסד והשבת אבדה, אפשר לקיים גם בלי כוונה, וההסבר לכך הוא, שגם אם עושה המצווה לא התכוון לשם מצוה, אבל בפועל מטרת המצווה הושגה בכך לדוגמא: צדקה הניתנת לעני שבפועל יש לו מה לאכול וכך גם בהשבת אבדה שהמאבד שמח עם אבדתו, ולפי זה, גם במצוות השבת גזלה מקיימים את המצווה גם בלי כוונה כי העיקר הוא שהגזלה שבה לבעליה גם אם זה לא היה בידיעתו של הגזלן.

אמנם, גם אם נאמר שזה נחשב כהחזרת גזלה, ודאי הוא שעקיבא חייב עדיין לעשות תשובה על כך שעבר על איסור גזלה, וכמו שנפסק בהלכה (שלחן ערוך חושן משפט סימן ל'ד סעיף ז' וסעיף כ'ט) שגזלן שהחזיר את הגזלה שגזל, אינו כשר לעדות כל זמן שלא עשה תשובה, ובפרט אם הוא לא התכוון להחזיר את הגזלה אלא היא שבה לבעליה שלא מרצונו, כמו בסיפור שלנו.

לסיכום: למיכאל היה אסור לעקוץ את עקיבא אלא אם כן לא הייתה לו אפשרות אחרת להחזיר לידיו את הכסף, ואף שלפי חלק מהפוסקים, עקיבא קיים את מצוות השבת הגזלה בכך שהכסף חזר לבעליו, בכל זאת עליו לעשות תשובה על מעשה הגזלה ועל אי נכונותו להשיבה לבעליה.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר