מעשה בבורקסים

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

מעשה בבורקסים

דני יצא מהמאפייה כשבידיו עשרים קילו של בורקסים עבור אירוע סיום המסכת של בנו הצעיר יונתן. בדרך חזרה הביתה, נכנס דני להתפלל מנחה ולכן הניח את הבורקסים בצד ונכנס להתפלל. לאחר כמה דקות נכנס פנימה איציק והבחין בכמה שקיות מלאות בבורקסים חמים. הוא הבין שמישהו תרם את הבורקסים עבור המתפללים ולכן החליט לזכות את הרבים, ותלה שלט שהבורקסים לעילוי נשמת המגיד ממזריטש שיום ההילולא שלו חל באותו יום. תוך עשר דקות לא נשאר בורקס אחד, ועד שדני יצא החוצה מהתפילה נגמרו כל הבורקסים. כשדני בירר את העניין כולם הצביעו לו על איציק שתלה את השלט. כעת דני תובע ממנו לשלם על הבורקסים, אבל איציק טוען שתי טענות: א') לא נגעתי בבורקסים, רק שמתי שלט לעילוי נשמת. ב') כולם אכלו את הבורקסים ולא רק אני, אז שכל אחד ישלם על מה שאכל... מה דעתכם, מי צודק?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: האם איציק חייב מדין 'גרמא' או מדין 'גרמי' או מדין 'מפקיר נכסי חברו'? 'נתיבות המשפט' סימן רצ'א סעיף קטן ז'. האם האוכלים חייבים לשלם מדין 'נהנה'? והאם זה דומה ליתומים שהניח להם אביהם פרה ואכלו בטעות? שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שמ'א סעיף ג'. האם אפשר לתבוע את איציק מדין 'עליך קא סמכינא'? סימן ש'ו סעיף ו'.

תשובה לשאלה 'הערבי שקבע מזוזה' (שאלה מס' 417)

תקציר השאלה השבועית: מנהל הישיבה הזמין פועלים ערבים לצבוע את חדרי הפנימייה, לאחר מכן התברר לו שהם הורידו את המזוזות כדי לצבוע את המשקופים והחזירו אותן. האם צריך לקבוע אותן מחדש?

תשובה בקצרה: המנהל צריך להסיר את המזוזות מפתחי החדרים ולקבוע אותן מחדש על ידי יהודים.

תשובה בהרחבה: כדי לבאר את גודל מצוות המזוזה נצטט כאן את דברי הרמב'ם שכותב: 'חייב אדם להיזהר במזוזה מפני שהיא חובת הכול תמיד, וכל עת שייכנס ויצא ייפגע ביחוד שמו של הקב'ה ויזכור מאהבתו וייעור משנתו ומשגייתו בהבלי הזמן וידע שאין דבר העומד לעולם  ולעולמי עולמים, אלא ידיעת צור העולם. ומיד הוא חוזר לדעתו והולך בדרכי השם'. בספרים הקדושים הרחיבו במעלת המזוזה שהיא שומרת על הבית מכל פגעים רעים.

בתלמוד בבלי (מסכת גיטין דף מ'ה עמוד ב') נכתב כי 'ספר תורה, תפילין ומזוזות, שכתב עובד כוכבים – פסולים. כיוון שנכתב בתורה 'וקשרתם – וכתבתם' ומי שמניח תפילין יכול לכתוב ספרי תורה תפילין ומזוזות, ומי שלא כתיבתו פסולה. ה'תוספות' הביאו את שיטת רבינו תם שלומד מכך שאישה אינה יכולה להכין ציצית כיוון שאינה חייבת במצוות ציצית, אבל ה'תוספות' חולקים על רבינו תם ואומרים שכל מה שנאמר 'וקשרתם – וכתבתם' זה רק לגבי ספרי תורה ותפילין ומזוזות ולא לגבי שאר המצוות, ולהלכה נפסק (שולחן ערוך 'אורח חיים' סימן ח' סעיף א') שאישה כשרה להכין ציצית. ולכן מזוזה שקבע אותה גוי למקומה תלויה במחלוקת התוספות ורבינו תם. לדעת ה'תוספות' אין בקביעת מזוזה הלכה שכל שאינו חייב בה אינו יכול לקבעה, ולדעת רבנו תם דין 'וקשרתם – וכתבתם' נאמר בכל התורה כולה ולכן יש להוריד את המזוזות ולקבוע אותן מחדש על ידי יהודים. ולפי פסיקת ה'שולחן ערוך' כדעת התוספות מזוזה שקבע אותה גוי – כשרה ולכן אין צורך להוריד את המזוזות בחדרי הפנימיה.

בספר 'שדי חמד' הביא דעה שגם לדברי ה'תוספות' אפשר לפסול מזוזה שקבעה גוי, כיוון שיש לחלק בין ציצית למזוזה. בציצית, עשיית הציצית מוגדרת כ'הכשר מצווה' (הכנה לחפץ שתיעשה בו מצווה) ועיקר המצווה הוא לבישת בגד שחייב בציצית עם פתילי הציצית. ולכן מי שאינו כשר לעשיית ציצית, יכול לעשותה. אבל לגבי קביעת מזוזה – שלא נחשבת כ'הכשר מצווה' אלא כמצווה עצמה, מצוות מזוזה היא עיקר קביעת המזוזה בבית כפי שאנו רואים שהברכה על קביעת מזוזה היא: 'אשר קדשנו במצותיו וציוונו לקבוע מזוזה' ולכן מי שאינו חייב במצווה, לא יכול לצאת ידי חובת מזוזה בקביעתו את המזוזות בפתחי המשקופים ויש לקבוע אותן מחדש. ולכן יש להסיר את המזוזות מפתחי החדרים ולקבוע אותן מחדש על ידי יהודים.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר