סופו של טיפש

הרב איתמר מאיר תגובות: 0

סופו של טיפש – איתמר מאיר

ביער הגדול של סלובניה התגורר לו זאב גדול וחזק. במשך שנים אימת הזאב הייתה מוטלת על כל שוכני היער. אבל השנים חלפו, הזאב הזדקן כוחו ושיניו חלשו ובקושי הצליח להשיג אוכל כדי להשביע את רעבונו. הוא מצא את עצמו מתהלך ימים ארוכים בין עצי היער כשהוא רעב וממורמר. לאחר יומיים של שוטטות ללא מטרה  פגש הזאב בשועל זקן, שגם הוא היה רעב וחלש, הם בירכו זה את זה לשלום והמשיכו הלאה ביחד כדי למצוא טרף להשביע את רעבונם.

הם עשו את דרכם מיואשים בין העצים, וניסו לחשוב היכן ניתן למצוא דבר מה לאכול. הם סיפרו אחד לשני על ימים יפים של פעם כשכוחם לצדם, איך בגבורה צדו את טרפם ואיך הטרף היה טעים. אבל הזמן חלף ונראה כי מוטב היה שלא היו מדברים על כך, כי השיחה הזו עשתה אותם רעבים יותר. 'הו, אחי השועל!' נאנח הזאב הזקן: 'כולם יודעים עד כמה אתה חכם, ערמומי ובעל תעלולים. אולי תחשוב על דרך כלשהי להשיג לנו קצת מזון? תעשה מאמץ, תחשוב טוב!' המחמאה של הזאב עשתה לשועל הזקן טוב על הנשמה. הוא נאנח, ורק חייך ואמר: 'אכן זמנים קשים עכשיו. רק תקווה אחת נשארה לנו, אילו היינו מוצאים כבשה אחת שהתרחקה מהעדר. תאמין לי, אין ציד קל וטוב יותר מכבשה בודדת. אבל, אחי הזאב, זה טרף רק בשבילך. אני המושגים שלי קטנים יותר והייתי מסתפק בתרנגולת או אפילו בברווז צעיר...' השיחה הגבירה עוד יותר את התיאבון שלהם, והם החישו את צעדיהם והתחילו להביט סביב, אולי תקוותו של השועל תתממש...

 כשיצאו מהיער נעצר הזאב פתאום ואמר בלחש: 'הנה, הבט!'  

'על מה אתה מצביע, אחי הזאב? אני לא יכול לראות שום דבר מיוחד, אני לא רואה שום טרף!' 'הנה הוא לפניך! האם אינך רואה את החמור שעומד שם, באמצע השדה? נכון, הוא זקן אבל זה לא חשוב, העיקר שיש עליו בשר ואנו מחפשים בשר...'  

השועל חייך ונד בראשו: 'אחי הזאב, כנראה מרוב הרעב איבדת את תבונתך. כיצד יתכן שזאבים או שועלים יתנפלו על חמור? אינך יודע שכוחו של חמור, סוס או פרד הוא ברגליו? האם שכחת איך בועטים חמורים?' אבל את הזאב כבר לא ניתן היה לשכנע: 'לא זאת הבעיה! צריך קצת לבלבל את החמור, אתה תיגש אליו מצד אחד ואני מהצד השני, וכשאתקרב ממש אוכל לטרוף אותו!'

'יהיה מעניין לראות איך תתקרב אליו' אמר השועל בגיחוך: 'לא יצא לך מזה דבר, החמור רק יבעט בך...' אמר השועל בתוקף. 'אשכנע אותו שהוא חולה ושאני רופא, ושבאתי לשפר את מצבו. החמור יאמין לי ואז אוכל לקפוץ עליו ולטרוף אותו...' השועל ניסה לשכנע את הזאב להימנע מהניסיון האווילי, אך דבר לא עזר. הזאב הרעב השתוקק לבשר טרי והלך ישירות אל החמור. השועל בשקט נעמד במרחק בטוח, וצפה מרחוק במתרחש: החמור הזדקף מיד כשהרגיש בזאב המתקרב, הזאב נעצר צעדים אחדים ממנו ובירך אותו לשלום. אך החמור הזקן לא טרח להשיב מאומה על 'ברכת השלום'. ואז המשיך הזאב: 'מה שלומך אחי החמור? חם מאוד היום. איך אתה מסתדר עם החום הנורא?' החמור נענע בראשו אבל שמר על מרחק סביר. הזאב עשה עוד צעד או שניים והתקרב יותר לעברו של החמור. 'מזג אוויר חם שכזה מזיק לבריאות. ואתה מסכן, ממש החוורת, זה בוודאי מהחום...' הזאב השתתק, כאילו שקע במחשבות והמשיך : 'אולי שתית מים מזוהמים או זבוב כלשהו עקץ אותך? זה יכול להביא למחלה. אך הפעם יש לך מזל, כיון שאני רופא ומתמחה במיוחד בחמורים. אסכים ברצון לטפל בך עד שתתרפא...'

'זו הפעם הראשונה בחיי שאני שומע על זאב שהוא רופא ועוד ידיד של חמורים, מה הביא אותך לדאוג כל כך לבריאות שלי?' שאל החמור בתמיהה. הזאב הניד בראשו: 'מה רע בכך? כל בעלי החיים הם אחים. ואני אוהב במיוחד חמורים...'

'יתכן שאתה צודק' הפסיק אותו החמור: 'אבל אני מופתע אחי הזאב, נדמה לי שעד עכשיו עוד לא נפגשנו אף פעם. אך יתכן ואני טועה. האם אתה יודע את שמי?' הזאב השיב בתדהמה: 'איך אוכל לדעת את שמך? האם לחמורים יש בכלל שמות?' החמור החל לצחוק: 'אתה בור וטיפש, ידידי הזאב! וכי אינך יודע שלכל חמור יש שם כמו לבן-אדם. ולכל חמור שמו חרוט לו על פרסת רגלו הימנית האחורית?' החמור הרים בחשיבות את רגלו האחורית הימנית. הזאב התקרב כדי לבדוק טוב יותר את הפרסה, ולקרוא את שמו של החמור. באותו רגע נתן לו החמור בעיטה עד שכל עצמותיו של הזאב צלצלו והוא התגלגל באוויר, בקושי רב התרומם הזאב מהעפר, נתן יללת כאב ועשה את דרכו צולע לכיוון היער. השועל שהתקרב בינתיים וראה את המתרחש, החל לרעוד מפחד. 'אולי גם אתה, אחי השועל, רוצה להכיר את שמי?' קרא החמור בצחוק רם. אבל השועל כבר היה בריצה למעבה היער וקרא: 'לא! לא! אני לא יודע לקרוא...' ונעלם בין העצים רעב ומושפל...

***

כאשר הוציאו המלאכים את לוט ואשתו מסדום לפני שנהפכה, הזהירו המלאכים את לוט ובני ביתו שלא להסתכל לאחור ולהביט בנעשה בסדום ושכנותיה. אשתו של לוט שזלזלה בדברי המלאכים וחשבה לעצמה: 'מה כבר יכול לקרות?' הפכה לנציב מלח וזה נותן לנו תזכורת, שלא לנסות להיות חכמים יותר מדיי, ולציית להוראותיו של הבורא ושליחיו...

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר