כישלון מוצלח

רבני שלום לעם תגובות: 0

מבט אל החיים

כישלון מוצלח – איתי גלבוע

כשהפלאפון צלצל בפעם השלישית, הוא הבין שאין לו ברירה והוא חייב להרים. השיחה הייתה קצרה ועניינית, הפקידה הודיעה לו בצורה חד משמעית, כי אם עוד פעם אחת יחזור לו צ'ק הם יאלצו להגביל את החשבון שלו בבנק: 'לא ייתכן שאתה נותן שוב ושוב לאנשים צ'קים שאין להם שום כיסוי!' קבעה הפקידה נחרצות. אבי הסכים עם כל מילה, אך מה הוא יכול לעשות? וכי הוא העלה את מחיר השכירות? הוא קבע את שכר המינימום הנמוך? הוא הרי עובד קשה מאד כדי לפרנס את ילדיו, ומה לעשות שבסוף החודש לא נשאר כסף לשכירות, לחשבונות המים החשמל והגז, ואפילו לא לוועד בית.

באותו לילה התיישב אבי כבכל יום על העיתון החינמי כמובן, ועקב אחרי מודעות ה'דרושים' כשלפתע הוא הבחין במודעה קטנה שתפסה את עינו: 'אם אתה פעלתן ובעל כושר שכנוע, ויש לך ביטחון עצמי, תפנה עוד היום למספר שלפניך'. הוא לא היסס וחייג למספר הרשום, על הקו היה יהודי מחו'ל שהזדהה בשם אמיר. הוא תחקר אותו לעומק ולאחר שהבין שמדובר בבחור שמוכן לעבוד סיפר לו על היוזמה שלו: 'שלוש שנים עבדתי על פטנט ייחודי', סיפר אמיר בחשיבות, 'וממש לאחרונה הצלחתי לסיים אותו בצורה יוצאת דופן. מדובר במטרייה חדשה חזקה במיוחד, שאינה נכנעת בפני שום רוח, היא מורכבת מבד יקר בציפוי ניילון דק ואיכותי, וגם הברזלים שמסביב מורכבים מברזל חזק וסיליקון גמיש במיוחד. המטרייה החדשה אמורה להיות הפתרון המושלם לכל אותם אנשים שמחליפים מטריות מספר פעמים בחודשי החורף הגשומים, ותוחלת החיים שלה עומדת על קרוב לעשר שנים'. בהמשך הוא סיפר לו, כי כל מי שרכש את המטרייה המדוברת היה מרוצה עד העננים, והסביר כי החיסרון היחיד במוצר הוא העלות היקרה יחסית של כל מטרייה, ולכן יש צורך לשכנע אנשים לשלם עבורה מחיר יקר מהממוצע.

אבי התלהב מהרעיון, הוא היה חזק בלעשות רוח מכל דבר, ועל המקום הציע את עצמו כמשווק הבלעדי של המטריות בישראל. הם סיכמו להיות בקשר ביום המחרת. הלילה הארוך עבר על אבי במחשבות ותוכניות מגוונות שעלו וירדו בזה אחר זה, עד שהחליט על היעד הנכון מבחינתו: הוא ישכור אולם גדול ומפואר, לשם יביא אלפי מטריות ויודיע כי זה היום הראשון וגם האחרון בו ניתן לזכות במטרייה הייחודית תמורת מחיר הוגן. הוא שוחח על כך עם אמיר שפחות התלהב מהרעיון והעדיף לשווק את המטריות דרך החנויות הגדולות הקיימות, אך אבי שכנע אותו שאם הוא רוצה לשמור על הייחודיות שלו הוא יהיה חייב גם לשווק אותן בדרך ייחודית. אמיר השתכנע לבסוף ואבי יצא לפעולה.

'נלחמים עד הטיפה האחרונה', הכריזו מודעות ענק שבישרו על הדבר הבא של החורף: מטרייה ייחודית שצוחקת על הגשם כל הדרך אל הבית. 'יום שלישי הבא הוא היום הראשון והאחרון להגשמת החלום - חוזרים הביתה יבשים גם בלי מעיל' נכתב במודעות, כשברקע תמונה מרשימה של המטרייה החדשה הצבועה בתכלת, מזכירה את השמים התכולים והרגועים. מלווה בתקווה גדולה הכין אבי את האולם ועשה את כל הפעולות להוציא את האנשים מהבתים ולהחזיר אותם אל הרחוב עם המטרייה החדשה. אלא שהנפילה הראשונה שלו הגיעה דווקא מכיוון החזאים: 'סערה שלא הייתה כמותה צפויה בשבוע הקרוב', הם בישרו לכל מי שרק רצה לשמוע ולהאמין להם, הם דיברו על סערה איומה המשתוללת פעם בעשר שנים. אבי קיווה לטוב ושכנע את עצמו, שבשורת המטריות שלו תהיה חזקה גם מהסערה הצפויה ולא תזיק ליום המכירות שעליו עמל שעות רבות כל כך.

היום הגדול התקרב ואתו הסערה האכזרית שהפתיעה גם את החזאים הוותיקים ביותר. שיטפונות ענק השתלטו על הרחובות, עצים נעקרו והאנשים הסתגרו בבתיהם. בצהרי יום שלישי עמד אבי באולם מואר מלא במטריות וצפה על רחוב ריק מאנשים. אף מבקר לא נכנס לאולם, היחיד שהשתכנע לעזוב את הבית החמים ולהיסחב לאולם היה אבי בעצמו, מלבדו לא נראה איש באופק הגשום והמעורפל.

שעתיים נוספות עברו ולפתע הבחין אבי בהולך רגל שמתקרב באיטיות לאולם, כשבידו האחת הוא מגן על צעיפו הרטוב שלא יעוף מהרוחות החזקות וביד השנייה הוא מחזיק מטרייה שבורה שידעה ימים טובים יותר. אבי שמח לקראתו, הוא הושיב אותו על הכיסא שלפניו, והגיש לו כוס קפה רותח כדי להירגע מהדרך הקשה. המבקר הראשון והאחרון באולם לקח לעצמו מטרייה חדשה וכששמע את מחירה התנצל שאין לו עליו אפילו שקל אחד. אבי נכנס לדילמה, אמנם הוא לא הגיע לכאן לחלק מטריות, אבל מצד שני איך הוא יכול לשחרר את האיש בגשם הנורא הזה ללא מטרייה. לאחר הרהור קצר הוא החליט שאת שלו הוא כבר הפסיד, זה בכל מקרה הולך להיות היום הראשון והאחרון שלו בתחום, והוא בישר לאיש שהוא מעניק לו בשמחה מטרייה חדשה כצידה לדרך. האיש הודה לו בכל לבו ויצא מהאולם, אבי ליווה אותו החוצה, הוא הכניס את ידו לכיס כדי להתחמם ונתקל במצלמה שהכין לעצמו מבעוד מועד למטרות טובות יותר. הוא הוציא את המצלמה וצילם את הרחוב שמלבד אדם אחד לא נראה בו איש. 'אשלח את התמונה לאמיר', הוא חשב לעצמו: 'הוא כבר יראה לבד מה היה לנו פה', ניסה להתנחם.

לאחר מספר שעות עקרות של המתנה נעל אבי את האולם וחזר הביתה שבור ומתוסכל. הוא התיישב על הספה, הכניס את היד לכיס וגילה שהמצלמה נעלמה. הוא לא הבין מה קורה לו. השמים פשוט החליטו ליפול עליו היום. 'זו וודאי נקמה על המלחמה שהכרזתי נגדם...' הרהר לעצמו בחצי חיוך, כשהוא עצוב ומושפל.

צלצול צורמני העיר אותו בשש בבוקר לאחר שינה עמוקה ביותר. שבע שיחות שלא נענו, נרשם על צג הפלאפון, הוא מיהר לחזור למספר העלום שממנו חיפשו אותו בשעה כה מוקדמת. על הקו היה עיתונאי של אחד היומונים החזקים בארץ. הוא סיפר לאבי שמצא את המצלמה שלו ליד אולם המכירות. 'מצאתי שם תמונה מוצלחת ביותר של הסערה מיום אתמול, והכנסתי אותה כתמונת שער בעיתון', הוא התנצל בפני אבי שלא הספיק לעדכן אותו קודם לכן למרות שחיזר אחריו שוב ושוב. אבי נכנס להלם. בדיוק את התמונה הזאת הוא החליט לפרסם?! אלא שבשעות הקרובות כבר לא היה לו זמן לחשוב, מאות אנשים התקשרו לשאול היכן ניתן להשיג את המטרייה המפורסמת, התמונה הייחודית של האיש עם המטרייה הכחולה מבוסס בגשם הסוער ברחוב השומם תחת הכותרת 'מערכה של איש אחד בטבע הסוער', עשתה את שלה, אנשים התפלאו מעוצמתה של המטרייה שעמדה זקופה מול הרוחות העזות בחוץ, ובסופו של יום נאלץ אבי להתקשר לאמיר ולהזמין אצלו מלאי חדש של מטריות. 'המטרייה הראשונה והאחרונה נחטפה היום בתוך מספר שעות', הוא בישר לו בסיפוק, כשהוא משלים לעצמו את חצי החיוך שחסר לו מאתמול...

***

לעולם אין לדעת מהיכן תצמח ההצלחה. העיקר הוא לא להרים ידיים ולנסות עד כמה שאפשר, לפעמים דווקא מתוך נקודת החולשה בוקעת ההצלחה ומשם היא יכולה רק לעלות ולהתרומם אף למקומות בלתי צפויים. אם תחפש עמוק בתוך הכישלון את נקודת התורפה, תמצא שם את ההצלחה!      

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר