הַזְּכוּת לִחְיוֹת

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור צעיר

הַזְּכוּת לִחְיוֹת

'בִּיל מוֹרְגֶן' זֶהוּ שְׁמוֹ שֶׁל נַהַג הַמַּשָּׂאִית שֶׁבּוֹ עָסְקוּ כּוֹתְרוֹת הָעִתּוֹנִים בְּעִתּוֹנֵי הַבֹּקֶר שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה בְּאוֹתוֹ יוֹם. הָיָה זֶה בְּאַחַת מִנְּסִיעוֹתָיו הָאֲרֻכּוֹת, אֵלּוּ הַנִּמְשָׁכוֹת עַל פְּנֵי יָמִים אֲרֻכִּים בַּכְּבִישׁ הַמָּהִיר שֶׁל מֶרְחֲבֵי אוֹסְטְרַלְיָה הָעֲנָקִית בִּשְׁעַת צָהֳרַיִם מְאֻחֶרֶת. נְקֻדָּה קְטַנָּה שֶׁהָלְכָה וְהִתְקָרְבָה, פִּתְאֹם הָפְכָה לְמַשָּׂאִית, שֶׁנִּרְאֲתָה כְּמִפְלֶצֶת עֲנָקִית, וּלְפֶתַע סָטְתָה מֵהַנָּתִיב הַנֶּגְדִּי וְהִתְקָרְבָה אֵלָיו בִּמְהִירוּת, נֶהָגָהּ שֶׁהָיָה שָׁתוּי קִמְעָה הוֹבִיל אֶת הַמַּשָּׂאִית לִתְאוּנָה חֲזִיתִית בְּעָצְמָה אַדִּירָה. צִוְתֵי הַהַצָּלָה שֶׁהִגִּיעוּ לַמָּקוֹם וְרָאוּ אֶת גְּרוּטָאַת הַמַּתֶּכֶת שֶׁהָיְתָה פַּעַם מַשָּׂאִית, לֹא נָתְנוּ הַרְבֵּה סִכּוּי לַנֶּהָג הַפָּצוּעַ אֲנוּשׁוֹת, הוּא שָׁכַב מְחֻסָּר הַכָּרָה בֵּין שִׁבְרֵי הַזְּכוּכִיּוֹת, תָּפוּס בְּתוֹךְ גּוּשׁ מַתֶּכֶת, מְרֻסָּק וְדָם רַב זָב מִגּוּפוֹ. לַמְרוֹת שֶׁהַמַּצָּב הָיָה נִרְאֶה כְּאָבוּד, נִסּוּ אַנְשֵׁי הַהַצָּלָה לְהַצִּיל אֶת חַיָּיו, עָרְכוּ בּוֹ הַחְיָאָה, חִבְּרוּ אוֹתוֹ לְמַכְשִׁיר הַנְשָׁמָה, וְכַעֲבֹר כְּמַחֲצִית הַשָּׁעָה הֻגְדַּר בִּיל כְּ'מֵת קְלִינִי'. אַנְשֵׁי הַפִּנּוּי הִתְלַבְּטוּ אִם לְהַעֲבִיר אוֹתוֹ יְשִׁירוֹת לַחֲדַר הַמֵּתִים אוֹ לָתֵת צַ'אנְס נוֹסָף, בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הֻחְלַט לִנְהֹג בְּמִדַּת הָרַחֲמִים וּלְהַעֲבִירוֹ אֶל בֵּית הַחוֹלִים.

שָׁבוּעוֹת אֲרֻכִּים הָיָה בִּיל שָׁקוּעַ בְּקוֹמַת 'טִפּוּל נִמְרָץ', שֶׁחוּץ מִצִּפְצוּפִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים, דִּמְמַת מָוֶת שׁוֹלֶטֶת שָׁם. אֲבָל הַזְּמַן עָשָֹה אֶת שֶׁלּוֹ וּפִתְאֹם הוּא הִתְחִיל לְהִתְאוֹשֵׁשׁ. שָׁנָה חָלְפָה וּבִיל הִגִּיעַ לַחְתֹּם עַל מִסְמְכֵי הַשִּׁחְרוּר שֶׁלּוֹ מִבֵּית הַחוֹלִים, הָרוֹפֵא הַתּוֹרָן הוּא שֶׁכִּמְעַט קָבַע אֶת מוֹתוֹ לִפְנֵי שָׁנָה. הוּא הֵרִים אֶת עֵינָיו וְהִבִּיט חֲלִיפִין בְּבִּיל וּבִתְעוּדַת הָרוֹפֵא שֶׁעַל הַקִּיר, חָתַם עַל מִסְמְכֵי הַשִּׁחְרוּר כְּשֶׁעַל פָּנָיו סִימָנֵי הֶלֶם וְהִפְטִיר רַק אֶת הַמִּלִּים 'נֵס רְפוּאִי'.

בִּיל הֵחֵל לִחְיוֹת אֶת חַיָּיו, שֶׁנִּתְּנוּ לוֹ בְּמַתָּנָה מֵחָדָשׁ. הוּא עָמַד לְהִנָּשֵֹא וּלְהָקִים מִשְׁפָּחָה, חֲסַר אֶמְצָעִים אָמְנָם, אַךְ נָחוּשׁ לְהִתְמוֹדֵד. 'לֹא יַזִּיק לִבְדֹּק אֶת מַזָּלִי', אָמַר לְעַצְמוֹ, וּפָנָה לִרְכֹּשׁ כַּרְטִיס לוֹטוֹ, 'מִי יוֹדֵעַ אוּלַי אֶזְכֶּה?'

הַלֹּא יֵאָמֵן קָרָה, הוּא זָכָה! בְּגוֹרָלוֹ עָלְתָה מְכוֹנִית יְקָרָה שֶׁשָּׁוְיָהּ כַּחֲמִשִּׁים אֶלֶף דּוֹלָר. בְּהֶחְלֵט הַתְחָלָה יָפָה לְחַיֵּי הַנִּשּׂוּאִים.

מַה שֶׁבִּיל לֹא לָקַח בְּחֶשְׁבּוֹן זֶה 'עוֹנַת הַמְּלַפְפוֹנִים'.

'עוֹנַת הַמְּלַפְפוֹנִים' הִנָּהּ הַסִּיּוּט שֶׁל כָּל עוֹרֵךְ עִתּוֹן, שֶׁאָמוּר לְמַלְּאוֹת אֶת טוּרָיו בַּחֲדָשׁוֹת טְרִיּוֹת, מְעַנְיְנוֹת וּבַעֲלוֹת צֶבַע מַבְרִיק וּבוֹהֵק. וְאִם כֵּן מָה בְּדִיּוּק אָמוּר לַעֲשֹוֹת עוֹרֵךְ עִתּוֹן בְּיוֹם אֲבִיבִי שָׁקֵט וַחֲסַר אֵרוּעִים פּוֹלִיטִיִּים מְעוֹרְרֵי עִנְיָן, כְּשֶׁהוּא אָמוּר לִדְאֹג לְעַשְׂרוֹת עַמּוּדֵי צֶבַע עֲמוּסִים בַּחֲדָשׁוֹת וּבְפָרְשָׁנֻיּוֹת?!

וּבְדִיּוּק זֹאת הַסִּבָּה שֶׁסִּפּוּרוֹ שֶׁל נַהַג מַשָּׂאִית אַלְמוֹנִי שֶׁנִּצַּל מִתְּאוּנַת דְּרָכִים קַטְלָנִית עוֹמֵד לִתְפֹּס עַמּוּד שָׁלֵם בְּעִתּוֹנֵי הַבֹּקֶר בְּאוֹסְטְרַלְיָה.

הָעִתּוֹנַאי שֶׁהָיָה עֵרָנִי לְסַפֵּק סְחוֹרָה, הִגִּיעַ לְדוּכַן הַפַּיִס לְרַחְרֵחַ מֶה חָדָשׁ שָׁם, שָׁמַע אֶת הַסִּפּוּר שֶׁל בִּיל, וְהָפַךְ אוֹתוֹ לִסְקוֹפּ! הַתִּקְשֹׁרֶת עָטְתָה עַל בִּיל, מְבַקֶּשֶׁת לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ כָּל פְּרָט. עִתּוֹנָאִים הִתְחָרוּ בֵּינֵיהֶם מִי יַצִּיג אֶת הַסִּפּוּר בְּצוּרָה צִבְעוֹנִית וּמְעַנְיֶנֶת יוֹתֵר. וּבִּיל הָפַךְ לְכוֹכַב תִּקְשֹׁרֶת.

אֲבָל בְּכָךְ לֹא תַּם סִפּוּרוֹ שֶׁל בִּיל, תַּחֲנַת שִׁדּוּר בְּמֶלְבּוֹרְן פָּנְתָה אֵלָיו וּבִקְּשָׁה לַעֲרֹךְ כַּתָּבָה מְצֻלֶּמֶת עַל סִפּוּרוֹ. בְּמַהֲלַךְ עֲרִיכַת הַכַּתָּבָה הִתְבַּקֵּשׁ בִּיל לְשַׁחְזֵר אֶת צְעָדָיו בְּדַרְכּוֹ לְדוּכַן הַפַּיִס. לְצֹרֶךְ הַהַמְחָשָׁה נִגַּשׁ בִּיל אֶל אוֹתוֹ דּוּכָן שֶׁבּוֹ זָכָה בַּפַּעַם הַקּוֹדֶמֶת. הוּא שִׁחִזֵר אֶת הַמַּבָּע הַסַּפְקָנִי, אֶת הַתִּקְוָה וְאֶת הַצִּפִּיָּה לִזְכִיָּה, וְאָז הוּא הִתְחִיל לְגָרֵד עִם הַבָּרָק בָּעֵינַיִם, וַהֲלֹא יֵאָמֵן שׁוּב קָרָה. בִּיל כִּמְעַט שֶׁהִתְעַלֵּף, הוּא זָכָה גַּם הַפַּעַם בַּפְּרָס הַגָּדוֹל בְּסַךְ רֶבַע מִילְיוֹן מַטְבְּעוֹת אוֹסְטְרַלִיִּים, שִׁוּוּי עֵרֶךְ לְמֵאָה וְשִׁבְעִים אֶלֶף יְרֻקִּים תּוֹצֶרֶת אַרְהַ'ב.

סִפּוּרוֹ שֶׁל בִּיל מְעַנְיֵן אוֹתָנוּ מִסִּבָּה אַחַת פְּשׁוּטָה, בְּשָׁעָה שֶׁבָּהּ שָׁכַב בִּיל מוֹרְגֶן עַל מִטַּת בֵּית הַחוֹלִים שָׁקוּעַ בְּתַרְדֶּמֶת, וּלְדִבְרֵי הָרוֹפְאִים חֲסַר כָּל סִכּוּי רְפוּאִי לַחֲזֹר וְלִחְיוֹת כְּאָדָם רָגִיל. פָּנָה אֶחָד מִ'בְּכִירֵי הָרוֹפְאִים' אֶל בְּנֵי מִשְׁפַּחַת מוֹרְגֶן, וּבְמִלִּים יָפוֹת וֲעֲדִינוֹת הִסְבִּיר לָהֶם אֶת מַצָּבוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה. הוּא בִּקֵּשׁ מֵהֶם אֶת הָרְשׁוּת לְהֵיטִיב עִמּוֹ וּלְהַעֲבִירוֹ לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב, הֱיוֹת שֶׁכְּפִי הַנִּרְאֶה אֶת תַּפְקִידוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא סִיֵּם. אַךְ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁרָאוּ בּוֹ אֶת שְׁלִיחוֹ הַלָּבָן שֶׁל הַמַּלְאָךְ הַשָּׁחֹר סֵרְבוּ בְּהֶחְלֵטִיּוּת וְדָחוּ אֶת הַצָּעָתוֹ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם.

יִתָּכֵן שֶׁבַּסֶּקֶר שֶׁהָיָה נֶעֱרָךְ בְּאוֹתוֹ זְמַן בֵּין תּוֹשָׁבֵי אוֹסְטְרַלְיָה הָיְתָה דַּעְתּוֹ שֶׁל הָרוֹפֵא זוֹכָה לְרֹב קוֹלוֹת. אַךְ לְלֹא סָפֵק נָכוֹן לְהַיּוֹם אֵין מִי שֶׁמְּפַקְפֵּק בְּהַחְלָטָתָם הַנְּבוֹנָה שֶׁל בְּנֵי מִשְׁפַּחַת מוֹרְגֶן.

*

'וְרַפֹּא יְרַפֵּא', אָמַר הַכָּתוּב, וּמִכָּאן שֶׁנִּתְּנָה לָרוֹפֵא רְשׁוּת לְרַפֵּא, אַךְ לֹא לַהֲרֹג. לְחַלֵּק חַיִּים אוֹ לִשְׁלֹל אוֹתָם יָכוֹל רַק מִי שֶׁנָּתַן אוֹתָם. אֵין בִּידֵי אִישׁ, וַאֲפִלּוּ לֹא בִּידֵי הָאָדָם עַצְמוֹ, לִקְבֹּעַ אֶת סִיּוּם חַיָּיו שֶׁל אָדָם.

פֹּה וָשָׁם מִתְגַּנְּבִים לְאָזְנֵנוּ סִפּוּרִים כָּאֵלּוּ אוֹ אֲחֵרִים עַל 'נֵס רְפוּאִי', לִפְעָמִים זֶה מַגִּיעַ אֵלֵינוּ וְלִפְעָמִים לֹא נוֹדָע.

אִם הָאָדָם הָיָה יוֹדֵעַ אֵיזוֹ מַעֲרֶכֶת מֻרְכֶּבֶת וּמֻשְׂכֶּלֶת נִבְנְתָה רַק עַל מְנָת לְהָגֵן וּלְשַׁמֵּר אֶת חַיֵּי הָאָדָם – הוּא הָיָה מַעֲרִיךְ כָּל רֶגַע בְּחַיָּיו.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר