מי ישלם את השיפוץ?

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

מי ישלם את השיפוץ?

רובי היה בלחץ אטומי. בעוד שלושה שבועות בדיוק הוא אמור לעזוב את הדירה ששכר ועדיין הוא לא מצא דירה אחרת. לאחר מאמצים רבים מצא רובי דירה, אמנם היא לא הייתה לפי טעמו אבל לא היו לו הרבה ברירות. התריסים היו שבורים, חדר האמבטיה העלה חלודה ובלית ברירה הוא סגר עם קובי – בעל הבית על שכירות של 3,000 לחודש. לאחר חודש כשהגיע קובי לדרוש את השכירות, שלף רובי מכיסו 1,500 ₪ ונתן אותם לקובי. 'סיכמנו על שלושת אלפים!' אמר קובי, אבל אז לקח אותו רובי לסיור ברחבי הדירה המשופצת ולבסוף הראה לו את הקבלות על השיפוצים שערך בדירה שהגיעו לסכום של אלף וחמש מאות שקלים. רובי פתח לקובי שולחן ערוך 'חושן משפט' והראה לו בסימן שי'ד סעיף א' בדברי הרמ'א ש'כשנכנס השוכר בהתחלה וראה שהיו הדברים מקולקלים, ולא אמר כלום בהתחלה, לא אומרים שמחל - אלא חייב המשכיר לשלם על התיקון...' רובי היה בטוח שבזה הסתיים העניין, אבל להפתעתו ביקש ממנו קובי לפתוח בסימן רכ'ח שם נפסק להלכה ש'אם נמצא מום במקח מחזירו לבעל הבית, אולם אם כבר נשתמש הלוקח הרי זה מראה שהוא מחל על המום' ואמר לרובי: 'אתה ראית שהדירה לא משופצת ובכל זאת הסכמת להיכנס אליה, לכן השיפוצים האלו לא צריכים להתבצע על חשבוני ואתה צריך לשלם לי את השכירות כרגיל...'

מי לדעתכם צודק?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שי'ד סעיף א' בדברי הרמ'א וסמ'ע על המקום. סימן רל'ב סעיף ג' בדין: 'מום במקח' וסמ'ע סעיף קטן י'. סימן צ'א סעיף קטן ג' בדין: 'הוציא הוצאות ברשות'.

תשובה לשאלה 'של מי השתילים?' (שאלה מס' 432)

תקציר השאלה השבועית: אדון הורוביץ הזמין שתילים לנטיעה בגינתו. אבל עובדי המשתלה נטעו אותם בטעות בגינה של אדון זקס השכן. אדון הורוביץ ביקש משכנו לשלם על השתילים, אבל הלה סרב בטענה שלא הוא הזמין אותם. וכאשר ביקש אדון הורוביץ להוציא את השתילים, הזכיר לו השכן את דברי הגמרא האוסרים להוציא עצים מהאדמה בארץ ישראל, מפני יישוב הארץ.  מה יעשה כעת אדון הורוביץ?

 

תשובה בקצרה: מר זקס אינו חייב להחזיר את העץ שנשתל בטעות אצלו בחצר לידיו של מר הורוביץ, אבל הוא חייב לשלם כפי מחירו של עץ המוכן לשתילה, והוא גם חייב לשלם על העבודה לפועלים ששתלו ועבדו אצלו בחצר.

 

תשובה בהרחבה: המשנה (מסכת בבא מציעא דף ק' עמוד ב') אומרת, שאם לראובן היה מטע זיתים, והגיע נהר ושטף אותו, וכתוצאה מכך נעקר אחד מעצי הזית  ונסחף לתוך שדהו של שמעון, היכה שורשים והמשיך לצמוח. ההלכה היא שראובן ושמעון מתחלקים בזיתים שגדלו לאחר מכן, שהרי העץ הוא של ראובן והשדה שייך לשמעון, והגמרא (שם דף ק'א עמוד א') מבארת, שמדובר במקרה שיחד עם העץ נעקר גם גוש עפר, והעץ יכול להמשיך ולגדול גם בלי נטיעה חדשה, ואז אין  איסור ערלה (שהתורה אסרה לאכול וליהנות מפירות שיוצאים בשלוש שנים הראשונים לנטיעה) על הפירות שיוצאים אחרי הנטיעה החדשה בשדה של שמעון, ולכן שמעון שהזיתים גדלו בשדה שלו זכאי לחצי מהפירות, וראובן ששייך לו העץ  בצירוף גוש עפר שהציל את בעיית הערלה זכאי גם לחצי מהפירות, אבל הפירות היוצאים כעבור שלוש שנים, שייכים רק לשמעון כי הרי הוא בעל השדה, אלא שהוא חייב לשלם לראובן את דמי הנטיעות, וראובן מצדו לא יכול לדרוש משמעון להחזיר לו את העץ. והגמרא מסבירה שמפני ישוב ארץ ישראל, (שיש עניין שארץ ישראל תהיה מיושבת ונטועה בעצי פרי) אסור לראובן לעקור את העץ שלו מהשדה של שמעון אף אם הוא רוצה לנטוע אותו בחזרה בשדה שלו שהיא גם בארץ ישראל, וסיבת הדבר כדי לעודד נטיעה של עץ חדש וכך תהא הארץ נטועה בשני עצים. אמנם אם שמעון לא רוצה להחזיק את העץ אצלו בשדה, מותר לו לומר לראובן לקחת את אילנו בחזרה, ולא חייבו אותו להחזיק אצלו את העץ בעל כרחו. וכן נפסק בהלכה (שלחן ערוך חושן משפט סימן קס'ח).

ולפי זה, גם אצלנו לא יוכל אדון הורוביץ להכריח את אדון זקס להעביר אליו את העץ מפני ישוב ארץ ישראל, אלא שיש לברר האם יצטרך אדון זקס לשלם עבור נטיעת העצים אצלו בשדה. כי בשונה מהמקרה הקודם ששם ניטעה העץ בידי שמים והנידון הוא רק על דמי העץ, במקרה שלנו שיש עובדים שעבדו שצריכים לשלם להם יש לברר על מי חל החיוב לשלם להם, האם על מי שהזמין אותם או למי שנהנה מהמלאכה?

 

אדם שהזמין פועלים לעבוד אצל שכנו מי צריך לשלם להם?

ראובן שכר פועלים לחרוש שדה, והראה להם את השדה של שכינו, ולאחר שגמרו לחרוש את השדה, אמר להם ראובן לכו תתבעו את התשלום משמעון כי הוא בעל השדה ואני לא נהניתי שום דבר מהעבודה שלכם. הדין במקרה כזה הוא, שראובן חייב לשלם לפועלים את המחיר המלא של עבודתם כי הם חשבו שהשדה של ראובן וחרשו אותו על דעת כך שראובן ישלם להם, אלא שראובן יכול לדרוש משמעון לשלם לו כפי מה שהוא נהנה מהעבודה (שלחן ערוך חושן משפט סימן של'ו סעיף א').

 

אדם שנטע עץ בשדה של חברו שלא ברשות האם הוא זכאי לתשלום?

אדם שנטע עץ בשדה של חברו בלי לשאול אותו קודם לכן, מבואר בהלכה שתלוי למה השדה עומדת, שאם זה שדה שמיועדת לנטיעת עצים, אנו אומדים את דעתו של הבעלים שהוא נהנה מכך שנטעו עץ בשדה שלו והוא בעצמו היה עושה זאת במקודם או במאוחר, ולכן הוא צריך לשלם את המחיר המלא שמקובל לשלם באותו עיר למלאכה כזו. אבל אם זה שדה שאינה עומדת לנטיעת עצים (אלא לזריעה או לבניה וכדומה), הדין הוא שיד הפועל על התחתונה, כלומר, שאומדים כמה הושבח השדה מנטיעה זו, וכמה היא העלות הזולה ביותר של נטיעת עצים, ועל הבעלים לשלם את הסכום הזול מביניהם, (שולחן ערוך חושן משפט סימן שע'ה סעיפים א-ב)

 

טעו הפועלים ועשו עבודה אצל השכן

במקרה שראובן הזמין את הפועלים לעבוד אצלו בשדה, והפועלים טעו ונכנסו לשדה של שמעון, שם ראובן אינו חייב לשלם כלום לפועלים, כי הם הרי לא עשו את העבודה שהוא הזמין, אבל שמעון יהיה חייב לשלם להם כפי מה שהוא נהנה, אבל אם הטעות היתה של ראובן, הוא יהיה חייב לשלם לפועלים מחיר מלא ויכול לחזור ולגבות תשלום מלא משמעון כפי מה שנהנה וכפי שנתבאר למעלה ('תוספתא' בבא מציעא פרק ז' הלכה ד').

 

בסיפור שלנו: מר הורוביץ אינו יכול לדרוש ממר זקס לעקור את העץ שניטע אצלו בטעות, משום ישוב ארץ ישראל. אבל למר זקס מותר להחזיר את העץ למר הורוביץ אם הוא לא מעוניין בו, כי לא כופים אותו להחזיק אצלו עץ שאינו שלו. לגבי התשלום של הפועלים, מר הורוביץ אינו צריך לשלם להם כלום היות שהם לא עשו אצלו שום עבודה והטעות הייתה שלהם. ולגבי אדון זקס, אם הוא רוצה להחזיק בעצים, הוא חייב לשלם גם על העצים וגם על העבודה, כפי מה שהתבאר.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר