הפיליפיני המתמיד

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

הפיליפיני המתמיד

תקופה ארוכה של כמה חודשים מוסר הרב דוד שיעור בקביעות בבית הכנסת 'רבות בשנים'. בשיעור משתתפים רבים ממתפללי בית הכנסת שהינם פנסיונרים או אנשים מבוגרים מאד, כך שחלקם הגדול כבר נעזר בעובדים פיליפינים, העובדים שהיו מלווים את הזקנים היו ממתינים בחוץ עד תום השיעור. יוצא דופן מבין כולם, היה ג'ימוטו שהיה פיליפיני שקדן ומתמיד, הוא הבין עברית מצוין והשתתף בקביעות בשיעור עם בעל הבית שלו. לאחרונה החל ג'ימוטו להתחיל לשאול שאלות על החומר הנלמד והרב דוד הסתפק האם לענות לו על השאלות שהרי אסור לגוי ללמוד תורה. מה לדעתכם צריך לעשות הרב דוד?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: תלמוד בבלי מסכת 'חגיגה' דף י'ג עמוד א' וב'תוספות' על המקום. מסכת סנהדרין דף נ'ט עמוד א' במילים: 'נכרי שעוסק בתורה חייב מיתה'.

 

תשובה לשאלה 'עבודה לא משתלמת' (שאלה מס' 440)

תקציר השאלה השבועית: מיקי הזמין חשמלאי לחול המועד פסח כדי שיתקין תאורה במרפסת הגדולה שלו תמורת חמש מאות שקלים ליום. בסוף יום העבודה הגיש החשמלאי למיקי חשבונית על סך שבע מאות וחמישים שקלים, והסביר שכיון שבחול המועד לא עובדים התעריף הוא יותר יקר. מיקי החליט לברר את העניין מבחינה הלכתית, בפרט שאחד החברים אף הוסיף לו שכיון שיש איסור לעשות מלאכה בחול המועד יתכן שהוא בכלל פטור מלשלם. הוא ניגש לרב העיר כדי לברר את ההלכה. מה לדעתכם ענה לו הרב?

תשובה בקצרה: כיון שהיה אסור לחשמלאי לעבוד בחול המועד, ואסור גם לשלם על עבודה שנעשית בחול המועד, מיקי פטור מלשלם לחשמלאי על עבודתו.

תשובה בהרחבה: פועל שסיכמו אתו על מחיר תמורת עבודתו, ולאחר מכן הוא אומר שהסכום שאמר בהתחלה לא כולל מע'מ, או שכוונתו הייתה על שעת עבודה רגילה ולא על שעות או זמנים לא מקובלים שאז התעריף גבוה יותר, מבואר בהלכה (שלחן ערוך חושן משפט סימן של'א) שבחיובי פועל ומעביד הולכים אחר מנהג המקום ששכרו את הפועל, ולכן אם המנהג הוא שהמוכרים לא כוללים מע'מ במחיר שהם אומרים, הם יכולים לדרוש מחיר מלא לא כולל מע'מ, וכך גם הדין לגבי שעות עבודה נוספות או עבודה בימי חופש שהולכים לפי מנהג המדינה, ואם המנהג לשלם יותר על ימי חופש, אז הפועל לא יכול לבוא בטענות שלא הודיעו לו את זה מראש, ואם אין מנהג ברור בזה, הדין הוא שכל המוציא מחברו עליו הראיה, ולכן אם הפועל לא הדגיש כשסיכמו אתו על מחיר שהוא דורש יותר, הוא לא יכול לדרוש אחר כך יותר, אבל אם סיכמו שהפועל יגיע ביום מסוים, הפועל לא יכול לדרוש מחיר גבוה יותר ממה שקבעו בהתחלה בטענה שביום זה התעריף גבוה יותר, שהרי הוא ידע מלכתחילה באיזה יום הוא אמור להגיע.   

האם מותר לעשות עבודה בחול המועד?

חול המועד אסור במלאכה כמו בשבת ויום טוב, אולם יש מלאכות שחכמים התירו לעשות אותן, כמו דבר האבד, דהיינו, מלאכה שאם לא יעשה אותה כעת יגרם לו מכך הפסד משמעותי, או מלאכת הדיוט, דהיינו דבר שכל אחד יכול לעשות אותו, ובאופן שהיא לצורך המועד ,או מלאכת אוכל נפש, שזה כולל גם תיקון תנור או מקרר וכדומה, אולם מלאכה אחרת כמו התקנת חשמל והגברת תאורה לא נכללת במלאכת אוכל נפש ואסור לעשות אותה, ואפילו מלאכה המותרת בחול המועד אסור לבקש עליה תשלום, כי קבלת שכר במועד היא 'עובדא דחול' – מעשה של ימי חול, והיא אסורה גם במקום שעשיית המלאכה עצמה מותרת, וכמבואר בהלכה (שלחן ערוך חושן משפט סימן תקמ'ב סעיף א'), ורק אם אין בנמצא מי שיעשה את העבודה בחינם וחייב את המלאכה לצורך המועד מותר לשלם על כך.

תנאי נוסף יש כדי להתיר מלאכה של דבר האבד בחול המועד, שזה דווקא אם לא היתה אפשרות לעשות אותה לפני המועד, אבל אם תכננו לכתחילה את המלאכה למועד, נפסק בהלכה (שלחן ערוך אורח חיים סימן תקל'ח סעיף ו') שבית דין מאבדים אותה מהבעלים ומפקירים אותה ממנו, ובעושה מלאכת אחרים, כגון חייט או סופר שאי אפשר לאבד את הדבר, מחרימים את הפועל ומאבדים ממנו את דמי השכירות שקיבל.

האם מיקי צריך לשלם על עבודה שעשה החשמלאי בחול המועד?

פועל ששכרו אותו לעשות מלאכה אסורה, כמו למשל אדם ששכר את חברו להעיד בשבילו עדות שקר, האם צריך לשלם לו על כך או לא? מבואר בפוסקים (נתיבות המשפט סימן ט' סעיף קטן א') שחייבים לשלם לאותו אדם על עבודתו על אף שאסור היה לו לעשות אותה. ולפי זה גם בסיפור שלנו היינו צריכים לחייב את מיקי לשלם לחשמלאי על עבודתו על אף שהוא עשה אותה באיסור.

אולם בהלכות שבת (שלחן ערוך אורח חיים סי' ש'ו סעיף ד') נפסק, שהשוכר פועל לשמור לו חפץ, אם הוא שכר אותו לפי ימים ועל כל יום הוא משלם לו שכר קצוב, יש בזה איסור של שכר שבת והוא לא צריך לתת לו את השכר של שמירה בשבת, וכתבו הפוסקים (משנה ברורה שם סעיף קטן ט'ו) שאף אם הפועל ישב ושמר כל השבת אסור לשלם לו, ועוד כתבו הפוסקים שאם הפועל קיבל שכר שבת אסור לו ליהנות מהכסף שקיבל.

וצריך להבין מה ההבדל בין שכר שבת שלא צריך לשלם על זה משכר של שאר עברות שחייבים לשלם עליהם, וביארו הפוסקים שבמקום שהמעשה עצמו הוא העבירה, כגון אדם ששכר את חברו להעיד עדות שקר, שהעדות עצמה היא העבירה, וזה כבר נעשה, על זה צריך לשלם, כי אין איסור בתשלום מצד עצמו, אלא הפעולה שנעשתה היא העבירה, אבל בשכר שבת, האיסור הוא קבלת הכסף, שהרי גם אם הפועל עשה מלאכה המותרת בשבת, כשמירה על חפץ וכדומה, גם כן אסור לו לקחת על זה שכר, גזירה משום מקח וממכר בשבת, ולכן אסור לתת שכר שבת גם אם המלאכה כבר נעשתה כי עצם התשלום הנו איסור בפני עצמו.

ולכן בסיפור שלנו שהנידון הוא על שכר של חול המועד, היות ומעבר לאיסור שיש לעשות מלאכה בחול המועד יש גם איסור לשלם שכר של פועל, ויש גם איסור לפועל לקבל שכר על המלאכה שעשה במועד, במקרה כזה פטור בעל הבית מלשלם לפועל את שכרו.

עוד יש לציין שיש למיקי לשאול רב האם מותר לו ליהנות מהמלאכה שנעשתה באיסור בחול המועד, היות שיש הרבה פוסקים שאוסרים להשתמש בעבודה שנעשתה בעבירה בחול המועד, ויש בזה כמה פרטי דינים שאין כאן המקום להאריך בהם.

בסיפור שלנו

היות והיה אסור לחשמלאי לתקן את התאורה בחול המועד כיון שזה לא דבר האבד, ובפרט שהוא תכנן מראש לתקן זאת במועד שזה אסור בכל מקרה, ואף אם יקבל על זה כסף אסור לו ליהנות מזה, לכן מיקי לא צריך לשלם לו על עבודתו שנעשתה באיסור.

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר