הִסְתַּגְּלוּת לָרַע

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור צעיר

הִסְתַּגְּלוּת לָרַע

 

בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר צָמוּד לַכִּכָּר הַמֶּרְכָּזִי בְּמָקוֹם רָחָב וּמוּאָר שָׁכְנָה לָהּ חֲנוּת בְּשָֹמִים יֻקְרָתִית וּמְפֹאֶרֶת. שֶׁלֶט גָּדוֹל וּמְנַקֵּר עֵינַיִם הִכְרִיז כִּי חֲנוּת זוֹ מַחֲזִיקָה בְּמֵיטַב הַבְּשָׂמִים הַיֻּקְרָתִיִּים... אֲבָל לֹא הָיָה זֶה הַשֶּׁלֶט שֶׁמָּשַׁךְ אֶת הַלָּקוֹחוֹת. הָרֵיחַ - רֵיחָם הַנּוֹדֵף שֶׁל הַבְּשָׂמִים הַטּוֹבִים - הוּא שֶׁמָּשַׁךְ אֶת הַלָּקוֹחוֹת לְהִכָּנֵס אֶל הַחֲנוּת וּלְהִתְבַּשֵּׂם. הֵם עָבְרוּ בָּרְחוֹב שׁוֹאֲפִים לְקִרְבָּם אֶת רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ וּמִתְפַּתִּים לְהִכָּנֵס וְלִרְכֹּשׁ, גַּם אִם לֹא לְשֵׁם כָּךְ יָצְאוּ לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר.

בַּעַל הַחֲנוּת הִתְפַּרְנֵס בְּכָבוֹד. עַל לָקוֹחוֹתָיו נִמְנוּ בַּעֲלֵי הוֹן וּמָמוֹן, נְשׁוֹת אֲצוּלָה וּבַעֲלוֹת טַעַם טוֹב שֶׁיָּדְעוּ כִּי אֶצְלוֹ יוּכְלוּ לִמְצֹא אֶת הַמֵּיטַב שֶׁבַּמֵּיטַב, וְאַף שִׁלְּמוּ עַל כָּךְ מִמֵּיטַב כַּסְפָּם. מְאֻשָּׁר הָיָה, וְנִדְמֶה הָיָה שֶׁכָּךְ זֶה יִמָּשֵׁךְ לָנֶצַח.

בֹּקֶר אֶחָד, בְּעוֹדוֹ מִתְקָרֵב לַחֲנוּתוֹ הַשְׁכֵּם כְּהֶרְגֵּלוֹ זֶה שָׁנִים, כְּבָר בִּקְצֵה הָרְחוֹב הוּא מַרְגִּישׁ שֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר... הָרֵיחַ...

בִּמְקוֹם רֵיחַ הַיַּסְמִין, הַנַּרְקִיס וּפְרִיחַת הַהֲדָרִים הָעוֹלִים מֵחֲנוּתוֹ בְּכָל בֹּקֶר וּמְמַלְּאִים אֶת הָרְחוֹב בְּרֵיחַ מְשַׁכֵּר, עוֹלֶה רֵיחַ צַחֲנָה נוֹדֵף סִרְחוֹן...

הוּא מַרְגִּישׁ בְּחִילָה, וּתְחוּשַׁת גֹּעַל מְמַלֵּאת אוֹתוֹ, אֲרוּחַת הַבֹּקֶר שֶׁלּוֹ מְאַיֶּמֶת לְהִפָּרֵד מִבִּטְנוֹ... אֵין לְאָן לִבְרֹחַ, הָרֵיחַ מְמַלֵּא כָּל פִּנָּה, וּכְכָל שֶׁהוּא מִתְקָרֵב לַחֲנוּתוֹ, הָרֵיחַ רַק הוֹלֵךְ וּמִתְחַזֵּק, מַסְרִיחַ וּמִתְעַצֵּם.

הוּא מִתְקָרֵב לַיַּעַד מְנַסֶּה לְהִתְעַלֵּם מֵהָרֵיחַ הַנּוֹרָאִי, וְהִנֵּה הַלֹּא יֵאָמֵן קוֹרֶה לְיַד הַחֲנוּת, לֹא קָרוֹב אֶלָּא מַמָּשׁ בְּסָמוּךְ חוֹנָה עֶגְלַת מַשָּׂא גְּדוֹלַת מְמַדִּים, פּוֹעֲלִים נִמְרָצִים פּוֹרְקִים מִמֶּנָּה אַרְגְּזֵי עֵץ עֲמוּסִים בִּתְכוּלָה נוֹדֶפֶת צַחֲנָה וּמוֹבִילִים אוֹתָהּ לָאוּלָם הַסָּמוּךְ לַחֲנוּת הַבְּשָׂמִים שֶׁלּוֹ. מִתְבָּרֵר לוֹ כִּי מַמָּשׁ בְּסָמוּךְ אֵלָיו, קִיר נוֹשֵׁק לְקִיר, עוֹמֵד לְהִפָּתַח בֵּית מִסְחָר לְעוֹרוֹת שֶׁלְּצִדּוֹ מִפְעָל עֲנָק לְעִבּוּד עוֹרוֹת.

אִיסְטְנִיס הוּא בַּעַל חֲנוּת הַבְּשָׂמִים, מְפֻנָּק וַעֲדִין נֶפֶשׁ, לֹא בְּחִנָּם בָּחַר אֶת עִסּוּקוֹ בִּבְשָׂמִים, וְהָרֵיחַ מַחֲלִיא אוֹתוֹ, וּמְמַלֵּא אוֹתוֹ בְּחִילָה. אֲבָל לֹא זֶה מַה שֶּׁמַּטְרִיד אֶת מֹחוֹ בִּרְגָעִים אֵלּוּ. הַפַּרְנָסָה, הִיא שֶׁמַּטְרִידָה אוֹתוֹ. הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהָרֵיחַ הַמַּצְחִין הַזֶּה מְגוֹלֵל אֶת הַקֵּץ עַל חֲנוּתוֹ הַמַּצְלִיחָה. אִישׁ לֹא יִתְקָרֵב יוֹתֵר לַחֲנוּת הַבְּשָׂמִים, כְּשֶׁהָרֵיחַ מִסָּבִיב מְשַׁדֵּר סִרְחוֹן עַז. גַּם הַלָּקוֹחוֹת הַקְּבוּעִים שֶׁלּוֹ בְּוַדַּאי יָדִירוּ אֶת רַגְלֵיהֶם  מֵחֲנוּתוֹ. הָלְכָה לָהּ הַפַּרְנָסָה...

הוּא מִתְלוֹנֵן, מוֹחֶה, צוֹעֵק, מִתְחַנֵּן, מוּכָן גַּם לְשַׁלֵּם לַבֻּרְסְקַאי סְכוּם יָפֶה, וּבִלְבַד שֶׁיְּחַפֵּשׂ לוֹ מָקוֹם אַחֵר. אֲבָל כְּלוּם לֹא עוֹזֵר. הַבֻּרְסְקַאי מִתְעַקֵּשׁ עַל זְכוּתוֹ הַחֻקִּית, אֵלּוּ הֵן הָעֻבְדּוֹת, תַּשְׁלִים אִתָּם, אוֹתוֹ לֹא מְעַנְיֵן כְּלוּם.

הַבַּשָּׂם יוֹשֵׁב בַּחֲנוּתוֹ מְנַסֶּה לְהַצְמִיד אַפּוֹ לְצִנְצְנוֹת הַבֹּשֶׂם וּלְהֵרָגַע, אֲבָל עֵינָיו כָּלוֹת, רֵיקָה הִיא הַחֲנוּת מִקּוֹנִים, אִישׁ אֵינוֹ דּוֹרֵךְ שָׁם. הַחֲנוּת שֶׁתָּמִיד הָיְתָה מְלֵאָה וְשׁוֹקֶקֶת חַיִּים, שׁוֹמֵמָה; הַדֶּלֶת שֶׁהָיְתָה פְּתוּחָה לִרְוָחָה, מוֹצִיאָה רֵיחוֹת נִיחוֹחַ לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, סְגוּרָה וַאֲטוּמָה בְּנִסָּיוֹן לִמְנֹעַ מֵהָרֵיחַ הַמַּחֲלִיא לַחְדֹּר לְלֹא הַצְלָחָה רַבָּה. יָמִים אֲרֻכִּים קָם בַּבֹּקֶר צוֹעֵד לַחֲנוּתוֹ וְכוֹלֵא עַצְמוֹ בִּבְדִידוּת, מְסָרֵב לְהַשְׁלִים עִם הָעֻבְדָּה שֶׁתַּם פֶּרֶק הַבְּשָׂמִים בְּחַיָּיו. הוּא לֹא מְסֻגָּל לַחֲשֹׁב שֶׁעָלָיו לִסְגֹר אֶת חֲנוּתוֹ הַמַּצְלִיחָה וּלְמָכְרָהּ בִּמְחִיר הֶפְסֵד. אֲבָל הַיָּמִים עוֹשִֹים אֶת שֶׁלָּהֶם, וּבְיוֹם אֶחָד בָּהִיר הוּגְפוּ הַתְּרִיסִים, נִנְעֲלוּ הַבְּרִיחִים, וְעַל הַחֲנוּת מִבַּחוּץ נִתְלָה שֶׁלֶט מֵאִיר עֵינַיִם 'לִמְכִירָה'.

דַּקּוֹת סְפוּרוֹת חָלְפוּ, וְעוֹד בְּטֶרֶם הִסְפִּיק לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם, יוֹצֵא הַבֻּרְסְקַאי מִמַּעְבֶּדֶת הָעוֹרוֹת שֶׁלּוֹ, סִנָּר גָּדוֹל וּמַצְחִין קָשׁוּר לְמָתְנָיו, וּכְשֶׁחִיּוּךְ מְאֻשָּׁר עַל שְׂפָתָיו הוּא פּוֹנֶה לַבַּשָּׂם, הַצָּעָה בְּפִיו: 'בּוֹא נַעֲשֶֹה עֵסֶק, נַהֲפֹךְ לְשֻׁתָּפִים. אֶת הַקִּיר הַמַּפְרִיד בֵּין הַמַּעְבָּדָה לַחֲנוּת נִפְרֹץ וְנַעֲבֹד יַחְדָּו'. הַבַּשָּׂם מְעַקֵּם אֶת אַפּוֹ בִּסְלִידָה, הוּא אֲפִלּוּ לֹא מְסֻגָּל לַחֲשֹׁב עַל הָרַעְיוֹן, שֶׁכְּבָר מִמֶּנּוּ נוֹדֵף סִרְחוֹן, וּבְכָל זֹאת הוּא אוֹמֵר: 'תֵּן לִי לַחֲשֹׁב עַל הָרַעְיוֹן'.

הוּא מְנַסֶּה אֶת מַזָּלוֹ, אוּלַי יַצְלִיחַ לִמְכֹּר אֶת חֲנוּתוֹ וְלִקְנוֹת בְּמָקוֹם אַחֵר, יִתָּכֵן שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדוֹ לְהִשְׁתַּקֵּם, לְהַחֲזִיר לְעַצְמוֹ אֶת חוּג לָקוֹחוֹתָיו, וּלְבַסֵּס אֶת פַּרְנָסָתוֹ מֵחָדָשׁ. אֲבָל הַיָּמִים חוֹלְפִים בְּלִי שֶׁאִישׁ יִתְעַנְיֵן בַּשֶּׁלֶט הַמַּצִּיעַ אֶת הַחֲנוּת לִמְכִירָה, אַף אֶחָד לֹא יָצַר קֶשֶׁר, וַאֲפִלּוּ לֹא לְהִתְעַנְיְנוּת גְּרֵידָא. עַד שֶׁהַמְּצִיאוּת עָשְֹתָה אֶת שֶׁלָּהּ וְגָרְמָה לוֹ לְהָבִין, שֶׁהַסִּרְחוֹן פָּשׁוּט מַבְרִיחַ אֶת כֻּלָּם, אֵין לוֹ בְּרֵרָה, אִם הוּא רוֹצֶה בְּכָל זֹאת לְהִתְפַּרְנֵס, הוּא חַיָּב לְהֵעָנוֹת לְהַצָּעָתוֹ שֶׁל הַבֻּרְסְקַאי, מָה לַעֲשֹוֹת צָרִיךְ לִחְיוֹת.

כְּשֶׁאֶצְבְּעוֹתָיו אוֹחֲזוֹת הֵיטֵב וּמְהַדְּקוֹת אֶת נְחִירֵי אַפּוֹ זֶה אֶל זֶה, הוּא נִכְנָס אֶל הַבֻּרְסְקַאי, מְהַנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ וְאוֹמֵר בְּלַחַשׁ: 'עָשִֹינוּ עֵסֶק'.

בְּתוֹךְ שָׁעָה קַלָּה נִפְרַץ הַקִּיר בֵּין שְׁתֵּי הַחֲנֻיּוֹת, הַבַּשָּׂם עוֹטֶה סִנָּר עָשֹוּי בַּד גַּס וְנִגָּשׁ לִבְחֹשׁ בַּסִּיד, כְּשֶׁעַל פָּנָיו אֲרֶשֶׁת סְלִידָה. הַבֻּרְסְקַאי מַבִּיט בְּרַחֲמִים עַל שֻׁתָּפוֹ הָאִיסְטְנִיס וְנָד בְּרֹאשׁוֹ.

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן זֶה הָיָה בִּלְתִּי נִסְבָּל, הַבַּשָּׂם חָשַׁב לְהָקִיא אֶת בְּנֵי מֵעָיו בְּכָל רֶגַע נָתוּן, תְּחוּשַׁת הַקָּבָס מִלְּאָה אֶת כָּל יֵשׁוּתוֹ, הוּא לֹא יָכֹל לִסְבֹּל אֶת עַצְמוֹ.

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי כְּבָר פָּחֲתָה מְעַט תְּחוּשַׁת הַסְּלִידָה, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הָיוּ הָרֵיחוֹת נִסְבָּלִים יוֹתֵר, בַּיּוֹם הָרְבִיעִי הָיָה זֶה רַק רֵיחַ רַע, כְּבָר לֹא צַחֲנָה, וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי הוּא נָשַׁם נְשִׁימוֹת חָפְשִׁיּוֹת מְלֹא רֵאוֹתָיו כְּמוֹ הָיָה עוֹמֵד בַּחֲנוּת הַבְּשָׂמִים.

תְּקוּפָה אֲרֻכָּה עָבְרָה, הַחוֹבוֹת כֻּסּוּ זֶה מִכְּבָר, צְרוֹר הַחֶסְכוֹנוֹת גָּדַל וְהָלַךְ. וּכְשֶׁהִגִּיעוּ הַחֶסְכוֹנוֹת לִסְכוּם נִכְבָּד בָּאָה אֵשֶׁת הַחַיִל וְהַצָּעָה בְּפִיהָ, 'כָּעֵת תּוּכַל בִּסְכוּם הַכֶּסֶף שֶׁאוֹתוֹ חָסַכְתָּ לִפְתֹּחַ חֲנוּת בְּשָֹמִים גְּדוֹלָה בְּמֶרְכַּז הָעִיר'...

וְהַבַּשָּׂם לְשֶׁעָבַר מְעַוֶּה אֶת פָּנָיו בִּסְלִידָה וְאוֹמֵר: 'אֲנִי לֹא סוֹבֵל אוֹתָם, אֶת הָאֲנָשִׁים הָרַכְרוּכִיִּים הָאֵלּוּ, שֶׁאֵינָם מְסֻגָּלִים לִשְׁאֹף אֲוִיר פָּשׁוּט, וּזְקוּקִים לְנִיחוֹחָם שֶׁל בְּשָֹמִים...'

*

הֲבַנְתֶּם?

זֶה כֹּחָהּ שֶׁל הַשְׁפָּעָה רָעָה! בִּתְחִלָּה סוֹלְדִים, לְאַחַר מִכֵּן מִתְרַגְּלִים, וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר מֻשְׁפָּעִים וְהוֹפְכִים לִהְיוֹת חֵלֶק מֵהָעִנְיָן.

לִפְעָמִים הַסְּבִיבָה מַרְגִּילָה אוֹתָנוּ לִדְבָרִים שֶׁהַנֶּפֶשׁ הַיָּפָה סוֹלֶדֶת מֵהֶם, אֲבָל יֵשׁ לָהּ סַבְלָנוּת, הִיא נוֹתֶנֶת לָנוּ לְהַשְׁלִים עִם זֶה, לִחְיוֹת עִם זֶה, וּבַסּוֹף לְהִתְחַבֵּר לָזֶה וְלַהֲפֹךְ לְחֵלֶק מֵהָעִנְיָן.

זוֹכְרִים, לְכָל דָּבָר אֶפְשָׁר לְהִתְרַגֵּל, זֶהוּ כֹּחַ הַהִסְתַּגְּלוּת גַּם לָרַע - הַזְּהִירוּת מִתְבַּקֶּשֶׁת.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר