על חשבון הברון

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

על חשבון הברון

אהרון עבר להתגורר בשכונה יוקרתית במרכז ירושלים. הוא שכר דירת חמישה חדרים מפוארת לחמש שנים, ושילם דמי שכירות גבוהים כפי שמשלמים עבור דירות יוקרתיות. בהתחלה אהרון שילם את השכירות הגבוהה, אבל עם הזמן עסקיו נקלעו לקשיים והוא התקשה לשלם את השכירות הגבוהה. הוא פנה לבעל הבית וביקש לעזוב את הדירה מכיוון שהוא מתקשה לשלם את דמי השכירות הגבוהים אבל המשכיר התנגד וסירב לאפשר לו לעזוב את הדירה. אהרון שראה שאין לו ברירה, קם ועשה מעשה: הוא הביא שיפוצניק שחילק את הדירה לשניים, והשכיר חלק מהדירה. בסיום החוזה הגיע בעל הבית לדירה ולהפתעתו הוא מגלה שהדירה חולקה לשניים – ללא ידיעתו. כעת הוא תובע מאהרון שישלם לו את כל מה שהרוויח מיחידת הדיור השנייה, אבל אהרון הסביר לו שהוא בנה אותה על חשבונו וצמצם את מרחב המגורים שלו, כדי שיהיה לו כסף לשלם את השכירו. ולכן לטענתו, לא רק שאינו צריך לשלם לבעל הבית את מה שהרוויח מהיחידה אלא בעל הדירה עוד צריך לשלם לו על השבח של הנכס. מה דעתכם?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן קנ'ד סעיף ב' 'האם מותר להכניס אנשים נוספים לדירה'. סימן שס'ג ברמ'א וב'נתיבות המשפט' סעיף קטן ט' 'אם עשה שלא כדין, למי הולך השכר?' ו'נתיבות המשפט' ו'קצות החושן' בסימן שט'ז סעיף א'.

תשובה לשאלה 'מתנה אחרי הזמן' (שאלה מס' 448)

תקציר השאלה השבועית: עזריאל החליט לקראת מסיבת סוף השנה, לחלק לכל אחד מהעובדים שלו מעטפה עם צ'ק של חמש מאות שקלים. נפתלי המנהל היה אמור לחלק את הכסף במסיבה, שנים מהעובדים נעדרו, ונפתלי שם את המעטפות שלהם במגרה. לפני פסח מצא את המעטפות והביא להם אותם, והעובדים גילו שהתאריך המופיע על הצ'קים מלפני עשרה חודשים כך שהבנק לא יהיה מוכן להפקיד אותם. הם ביקשו מנפתלי להחליף להם את הצ'קים, והוא הסביר שבעל הבית הנוכחי לא יסכים להוציא מכיסו אלף שקלים עבורם. הם תבעו מנפתלי לשלם להם את הנזק, והוא אמר: 'אני לא אשם שלא הייתם במסיבה ולכן שכחתי מכם. וחוץ מזה, קיבלתם צ'קים? בבקשה – הם לפניכם, אני לא אשם שעבר להם התאריך...' מה דעתכם?

תשובה בקצרה: נפתלי פטור מלשלם לעובדים על הצ'קים ששכח אצלו במגרה.

תשובה בהרחבה: אומן שמקבל חפץ לתיקון חייב לשמור עליו כמו כל שומר שכר (גמרא מסכת 'בבא מציעא' דף פ' עמוד ב'). ומבואר בפוסקים (ש'ך סימן ש'ו סעיף קטן א') שכך הדין בכל פועל או שכיר יום וחודש, שמכיוון שהם נהנים מכך שלקחו אותם לעשות את המלאכה ולא מישהו אחר והם גם מרוויחים עליה הם נחשבים 'שומר שכר'. ולגבי משרת שמקבל משכורת קבועה מהאדון שלו, וכעת מסר לו מהאדון חפץ לשמור עליו, יש מחלוקת בפוסקים ('פתחי תשובה' סימן ש'ג סעיף קטן א') אם דינו כשומר חינם היות והוא אינו מקבל תשלום מיוחד על פעולת שמירה זו, או שהוא נחשב לשומר שכר כיון שהוא מקבל שכר באופן כללי על עבודות השירות שהוא עושה, ודעת רוב האחרונים היא שהמשרת אכן נחשב לשומר שכר. ומחלוקת זו תהיה גם לגבי מזכיר של מוסד שמקבל תשלום באופן כללי על העבודות שלו, שלפי חלק מהפוסקים הוא נחשב לשומר חינם ולפי רוב הפוסקים דינו כשומר שכר.

האם שכחה נחשבת לפשיעה או לשגגה?

אדם שקיבל חפץ לשמירה וכשהבעלים באו לקחת את החפץ אמר השומר שהוא לא זוכר היכן הוא הניח את זה, הוא חייב לשלם לבעלים חפץ חדש תמורת החפץ שנעלם לו, וכפי שמבואר בגמרא (מסכת בבא מציעא דף ל'ה) שטענת 'לא יודע' נחשבת לפשיעה ואפילו שומר חינם חייב עליה. וישנה מחלוקת בפוסקים אם גם טענת שכחה נחשבת לפשיעה, יש הסוברים (פנים מאירות חלק א' נ'ט ושער אפרים סימן נ'ח) שדין שכחה כדין אי ידיעה ולכן פועל שהיה אמור לבצע מלאכה אך הוא שכח ולא עשה אותה נחשב לפושע והוא חייב לשלם למזמין המלאכה את הנזקים שנגרמו לו מכך, אולם יש הטוענים  (עיין שו'ת מהר'ם מינץ סימן כ'ח ושו'ת שבות יעקב חלק ב' סימן קמ'ח) שרק מי שלא יודע היכן הניח את את החפץ שקיבל לשמירה נחשב פושע כיון שהיה לו לרשום ולציין לעצמו היכן החביא את החפץ, אבל מי ששכח לבצע מטלה בגלל שהוא היה טרוד אינו נחשב פושע אלא אנוס או לפחות שוגג.

האם שומר יכול לטעון טענת הרי שלך לפניך

אדם שקיבל צ'ק כדי להעביר אדם אותו לאדם אחר אך הוא נזכר למסור אותו רק אחרי שהתאריך עבר, האם הוא יכול לפטור את עצמו בכך שהצ'ק לא השתנה והוא מוסר לנמען בדיוק את מה שהוא קיבל? בגמרא (מסכת בבא קמא דף צ'ז עמוד א') מבואר, שמי שגזל מטבע וכעבור תקופה המטבע יצא מכלל שימוש, הגזלן יכול להחזיר לנגזל את המטבע כמו שהוא ולומר לו 'הרי שלך לפניך'. וישנה מחלוקת בגמרא אם זה דווקא כשהמטבע שווה במדינה אחרת או אפילו אם הוא אין לו ערך בשום מקום, ולהלכה נחלקו הראשונים כיצד פוסקים, דעת מרן בשלחן ערוך (חושן משפט סימן שס'ג סעיף א') שהגזלן יכול להחזיר את המטבע רק אם יש מדינה שבו הוא שווה, אולם הרמ'א והש'ך (שם בסעיף קטן ה') סוברים שגם אם אין לו כבר ערך בשום מקום בעולם, הגזלן יכול להחזיר את המטבע לנגזל כפי שהוא. 

מחלוקת דומה יש לגבי שומר שפשע בשמירתו ונגרם לחפץ נזק שאינו ניכר, יש הסוברים (ש'ך סימן שס'ג סעיף קטן ז') שדינו של שומר כדינו של גזלן וגם הוא יכול לומר 'הרי שלך לפניך', אך יש אומרים (מהרש'ל) שעל שומר מוטלת חובת האחריות לשמור שלא יגרם שום נזק לחפץ גם כזה שאינו ניכר בו, ולכן הוא חייב לשלם גם על נזק מסוג זה. ולכאורה מחלוקת זו שייכת גם בשומר שמסר צ'ק לאחר שתאריך ההפקדה שלו עבר, שלפי חלק מהפוסקים הוא יוכל להחזיר אותו ולומר 'הרי שלך לפניך' ולפי חלק מהפוסקים הוא לא יוכל להחזיר אותו כך כיון שאין לו כבר שום ערך בשום מקום.

אלא שלמעשה במקרה כזה לכל הפוסקים הוא יהיה פטור, כיון שיש כלל ש'אין שמירה בשטרות' דהיינו שאין חיוב תשלום על שטר שלא נשמר כראוי, וצ'ק גם הוא שטר ולא כסף ממש, ואף שדעת הרמב'ם לחייב גם בשטרות, אם פשע בו כי אז זה נחשב כאילו הוא הזיקו בידיים, וכך גם פוסק הש'ך, אולם דעת מרן השו'ע והרמ'א (חושן משפט סימן ש'א סעיף א') ששומר פטור מלשלם על שטר שהוא לא שמר עליו מספיק, וכך פוסקים להלכה, ואם כן גם נפתלי יהיה פטור מלשלם על הצ'קים ששכח, כי אם אפילו במקרה של פשיעה פוטרים את השומר, וודאי שאם הוא רק שכח ולכן השטר איבד את ערכו הוא יהיה פטור על כך.  

סיבה נוספת לפטור את נפתלי - שאף אם מזכיר מוסד נחשב לשומר שכר זה רק כלפי מנהל המוסד שממנו הוא מקבל תשלום, אבל לגבי העובדים הוא וודאי לא נחשב שומר שכר כיון שהוא לא מקבל מהם שום שכר עבור עבודתו, ואפילו שומר חינם הוא לא מכיוון שהעובדים עדיין לא זכו בצ'קים כל עוד הם לא קבלו אותן לידיהם, ואם כן נפתלי הוא שומר של המנהל ולא של העובדים, ולהם הוא לא התחייב כלום כך שהוא גם לא מחויב להם כלום והם לא יכולים לתבוע אותו על כך שהוא שכח למסור להם את הצ'קים שקיבל לשמירה.

והעובדים גם לא יכולים לדרוש מעזריאל המנהל להביא להם צ'קים חדשים ולעמוד בדיבורו כדי לא להיחשב בכלל 'מחוסר אמנה' הנאמר על מי שאינו נאמן לדיבורו כמובא בהלכה (שלחן ערוך חושן משפט סימן רמ'ג סעיף ב'), כיוון שבית הספר עבר לבעלות אחרת, ועזריאל יכול לטעון שהוא לא התכוון אז להביא צ'קים לעובדים אחרי שהוא כבר לא יעמוד בראשות בית הספר והם כבר לא יעבדו אצלו.

לסיכום

נפתלי פטור מלשלם לעובדים צ'קים חדשים מכמה סיבות. סיבה אחת, כי 'אין שמירה בשטרות' ולא מחייבים את מי שלא שמר על שטרות או צ'קים כראוי לשלם תמורתם חדשים. שנית, נפתלי לא התחייב מעולם לעובדים לשמור להם על הצ'קים וכלפיהם הוא אפילו לא נחשב לשומר חינם, בנוסף לכך, יש הרי שיטות ששכחה נחשבת לאונס, ואף אם זה נחשב לפשיעה יש הסוברים שכל שומר יכול לומר 'הרי שלך לפניך' אף אם החפץ שקיבל לשמירה כבר אינו שווה כלום בשום מקום.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר