לחדד את המסור

רבני שלום לעם תגובות: 0

לחדד את המסור – דוד קליינר

האוטובוסים פילסו את דרכם בינות לכבישים המפותלים של יער מגידו, ומסביב עצים ירוקים היתמרו לגובה רב וכמעט והסתירו את כיפת השמיים. סוף סוף לאחר נסיעה של שעתיים, הגיעו הנערים ליעדם: מחנה הקיץ של ארגון 'תנופה בעליה'. המחנה הקיץ שהיה ידוע כאטרקציה מיוחדת, והמשתתפים בו הם בני עולים חדשים שהגיעו לארץ, מתוך מטרה להתחבר לארץ ישראל. וזו הסיבה שבכל שנה המחנה נערך באזור שונה ברחבי הארץ, על מנת להכיר לילדי העולים החדשים את ארצנו המיוחדת.

השנה הוחלט לקיים את המחנה בצפון, כולל לינת שטח ביער מגידו באוהלים. כמאה וחמישים ילדים ירדו עם תיקיהם והחלו להתרכז בקרחת יער גדולה שמסביבה היו פרוסים אוהלים גדולים ולצדן עמדו ערמות גבוהות של עצים חטובים.

שוקי רכז המחנה עמד על במה קטנה ודיבר אל תוך המגאפון: 'ברוכים הבאים למחנה שלנו, יש לכם עשר דקות בדיוק להתארגן כל אחד באוהל שלו, ומיד לאחר מכן אנחנו מתחילים בפעילות הראשונה שלנו - תחרות בניית צריף מעצים! אתם עומדים להתחלק לעשר קבוצות, כל קבוצה תקבל כמות גדולה של עצים וכלי עבודה. השעה כעת רבע ל- 11, יש לכם מקסימום 7 שעות עבודה, בהן תצטרכו לשבת יחד ולתכנן את מבנה הצריף, ולאחר מכן עליכם לנסר את גזעי העצים בהתאם לתוכניות, ולהתחיל בבניה. עד השעה שש בערב הצריף צריך להיות בנוי לפי התוכנית ששורטטה מראש. והעיקר... הקבוצה שתגמור ראשונה את המלאכה תזכה בפרס הגדול של המחנה: טיסה בשמי הארץ!'

הילדים התפזרו לאוהלים כל קבוצה עם המדריך שלה, ולאחר התארגנות זריזה הם החלו בגרירת העצים כל אחד לאזור אחר ביער.

הראל כהן מדריך קבוצת 'מגן דוד' כינס את כל החברה שסביבו במעגל כשהוא פורש דפים על הארץ. 'זה נראה עץ חזק ותמיר, נראה לי שהוא יהיה מתאים למשימה של בניית צריף. כעת מה שנותר הוא לתכנן את מבנה הבית'. הראל השתדל כל הזמן לשתף את כל הילדים בתכנון ולא להשאיר מישהו בצד. ולאחר סיום התכנון החלו הילדים במלאכת ניסור העצים. אבל כאן התברר להם שהמסורים שבידם לא מוצלחים בכלל, הם התאמצו בכל הכוח לנסר את העצים אבל המלאכה הייתה קשה, המסורים היו קהים ולא מחודדים מספיק.

בירור קצר אצל הקבוצות האחרות העלה שהבעיה היא כללית, הציוד שהובא למחנה היה ישן ולא מקצועי.

'חברים יש לי רעיון ענק' זעק לפתע אברהם מגניטו ילד צנום ועדין מבני העדה האתיופית, 'תשמעו לי, אבא שלי נגר וגם אני עברתי קורס נגרות מתקדם, המסורים הללו ממש דפוקים. אבי לימד אותי שתמיד הדבר הכי חשוב הוא לחדד את המסור! צריך לברר האם ישנה איזושהי נגריה לא רחוקה מכאן, אם מישהו מאתנו ייסע לשם הוא יוכל לחדד את המסורים ואז העבודה תהיה הרבה יותר קלה עבורנו'.

הילדים החלו להתווכח בקולניות, כמה ילדים טענו שזה שיגעון מוחלט לבזבז זמן יקר לליטוש המסורים, אחרים דווקא צידדו ברעיון המקורי, וקבוצה נוספת טענה שחבל על כל רגע ואולי כדאי כבר להתחיל בעבודה ולא להתווכח.

בשלב הזה הראל תפס את הפיקוד: 'תראו חברה, הרעיון של אברהם דווקא נראה לי, בזמן שהתווכחתם ביררתי ומצאתי שביוקנעם הסמוכה ישנה נגריה גדולה, אני עולה כרגע על רכב וקופץ לשם עם כל המסורים שלנו, מקווה לשוב במהירות המרבית'.

חצי שעה לאחר מכן החלו הילדים להילחץ, המדריך לא חזר עדיין והיה נראה שכל הקבוצות האחרות התקדמו כבר עם העבודה, הוויכוחים החלו פעם נוספת וככל שהדקות חלפו הם הלכו והתגברו.

שעה שלמה חלפה עד שהראל חזר כשבידיו המסורים המחודדים כתער. כל הקבוצה החלה לעבוד במרץ על מנת להדביק את הפער, הם בקושי נעצרו לאכול ארוחת צהרים מרוב לחץ. אבל לשמחתם התברר שאכן המלאכה נעשתה קלה פי כמה, העצים נחתכו בזה אחר זה במהירות רבה.

הלא יאומן קרה, ובשעה חמש ועשר דקות, הוכרזה הקבוצה המנצחת: קבוצת 'מגן דוד'! שאר הקבוצות לא היו אפילו קרובות לסיום.

מסתבר שניסיון החיים של הנגר המקצועי צדק: הדבר החשוב ביותר  הוא - לחדד את המסור!

***

לפעמים נראה לנו שדבר מסוים אותו אנו לומדים הוא קשה, ולא תכליתי, וסתם מבזבז לנו זמן יקר. אנחנו צריכים לזכור שבכל מה שאנו עושים תמיד הדבר החשוב ביותר הוא להשתכלל ולהשתלם עוד ועוד על מנת להיהפך למקצוענים גדולים יותר. דווקא 'בזבוז הזמן' לכאורה על למידה חדשה תחסוך לנו לאחר מכן זמן ויגיעה ותעזור לנו להצליח הרבה יותר בחיים. 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר