רמאות כפולה

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

רמאות כפולה

'שמשון ערב טוב, מה שלומך?' אמר ליאור והמשיך: 'תגיד לי לגבי מנגל בחוץ, יש לך שם מנגל בחצר או שנביא איתנו?'

'יש לי מנגל בחצר, אבל אני לא מזהה. תזכיר לי מי מדבר?' שאל שמשון בתמיהה. 'מה זאת אומרת? מדבר ליאור, סגרנו אתך על הצימר מי'ח אב עד כ'א לשלושה ימים' אמר ליאור בחשש. ושמשון הגיב: 'רגע ידידי, תן לי לפתוח יומן. רגע אחד... לא! אני לא רואה אותך כאן אצלי ביומן, סגר בתאריכים האלה בחור בשם משה, אני לא זוכר שסגרת אתי כלום...'

'מה אתה רציני?' שאג ליאור לתוך הטלפון: 'אתה לא זוכר שסגרנו על הצימר?! אני ליאור מירושלים!'

'אני זוכר שדיברנו' ניסה שמשון לשווא לצנן את כעסו של ליאור. 'אבל אני לא זוכר שסגרנו כלום, ובינתיים הבחור השני תפס את התאריכים האלו...'

'אין מצב אחי, תבטל אותו! אני סגרתי ראשון!' התעקש ליאור, ושמשון הבטיח לבדוק את הדברים. הוא הרים טלפון למשה וסיפר לו את הסיפור וניסה לברר בעדינות האם יוכל לדחות את התאריכים, אבל למשה הייתה טענה אחרת: 'תראה שמשון, איתי אתה בטוח שסגרת ואתו אתה לא זוכר, לכן אני עדיף עליו. למה שתבטל לי את הצימר?'

'יש לי רעיון' אמר שמשון: 'אני יעשה מכרז – מי שישלם יותר יקבל את הצימר לתאריכים האלו, ודיי. אין לי כוח לוויכוחים האלה!'

מה דעתכם, למי שמשון צריך לתת את הצימר? והאם נכון לעשות מכרז בין השניים?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ר'א סעיף א' וסימן קפ'ט סעיף א' בדין: 'קניין סיטומתא'. סימן רכ'ב סעיף א' והאם זה דומה ל'נאמן בעל המקח לומר לזה מכרתי?'. סימן ר'פ סעיף ז' והאם שייך אצלנו הדין של 'אין ספק מוציא מידי וודאי'?

תשובה לשאלה 'תפילה על המוות' (שאלה מס' 453)

תקציר השאלה השבועית: מצבו הרפואי של יהורם הלך והידרדר והוא ביקש מחבריו שיתפללו עליו שיגיע זמנו, כדי שיפסיק לסבול את הייסורים שהוא עובר. האם מותר להם להתפלל עליו שימות?

 

תשובה בקצרה: חולה שסובל ייסורים קשים ולפי חוות דעת הרופאים מחלתו סופנית, ונראה שהתפילות עליו לא התקבלו ואין לו סיכוי להינצל מבחינה רפואית, מותר אמנם להתפלל עליו שימות. אבל רצוי יותר להתפלל עליו שרופא כל בשר יצילהו מייסוריו בכל דרך אפשרית, שהרי 'אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם – אל ימנע עצמו מן הרחמים'.

תשובה בהרחבה: מקור לעניין זה מצאנו בדברי התלמוד הבבלי (מסכת 'נדרים' דף מ' עמוד א') בדברי הגמרא: 'כל מי שאין מבקר חולה, אין מבקש רחמים לא שיחיה ולא שימות' וביאר הר'ן בפירושו שאדם שאינו מבקר חולה הרי הוא מונע מעצמו מלראות את מצבו של החולה ולבקש רחמים על החולה שיחיה, או לפעמים כשמדובר בחולה קשה מאד שיש צורך להתפלל עליו שימות כמו המעשה שמובא בשפחתו של רבנו הקדוש רבי יהודה הנשיא, שראתה את צערו הגדול וביקשה עליו רחמים שימות ואכן באותו יום הוא נפטר לבית עולמו.

אם כן, אנו מבינים מדברי הר'ן שחולה אנוש שמתפתל בייסוריו וחולה במחלה אנושה שאין מנוס ממנה, מותר להתפלל עליו שימות מבלי לחשב את ערכם של רגעי חיי אנוש בעולם הזה כדברי התנא במסכת אבות 'יפה שעה אחת בתשובה ובמעשים טובים – יותר מכל חיי העולם הבא'. ובספר 'חקרי לב' כתב שבכל מקרה קרוביו מדרגה ראשונה כמו אשתו וילדיו אסור להם להתפלל עליו שימות ועדיף לנהוג ב'שב ואל תעשה' כדי שלא יאמרו הסובבים את החולה שבני המשפחה מתפללים שימות בגלל הטרחה הגדולה שנגרמת מהחולה. וכן מפני חובת הנימוס ודרך ארץ שלא יתפלל אדם על שאר בשרו שימות, ולמרות שאנו לומדים שבמקרים מסוימים מותר להתפלל על אדם שימות, וודאי שאסור בשום אופן לעשות שום פעולה שעלולה חלילה לקצר את חייו של החולה, ואפילו באדם גוסס שנשמתו עומדת לצאת בכל רגע אסור להזיז את מיטתו או למשוך את הכרית שהוא שוכב עליה, שמא חלילה יקצר את השניות האחרונות שנותרו לו לחיות. ומי שעושה מעשה חלילה לקרב את מיתתו של הגוסס נחשב כרוצח לכל דבר ועניין, ולכן יש לעשות ככל שניתן כדי להציל את חייו של החולה. ואפילו אם ההצלה הזאת כרוכה בחילול שבת, מותר לחלל עליו את השבת משום ציווי התורה 'לא תעמוד על דם רעך' וכל עוד יהודי חי נצטווינו לעשות הכול כדי להשאירו בחיים, בלי שום קשר למצבו הרפואי ולכן במקרה של חולה אנוש שאין סיכוי לחייו כדאי ועדיף להתפלל בנוסח כזה, שהקב'ה יגאלנו מייסוריו בכל דרך אפשרית בלי שום קשר ליכולתנו לנסות ולהאריך את חייו כלל שניתן לעשות זאת.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר