חג הסוכות

יוסף רזניק תגובות: 0

יש לי מושג

חג הסוכות – יוסף רזניק

נאמר בתורה (ויקרא כ'ג, ל'ד-מ'ג): 'בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה (=חודש תשרי), חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה'... בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכּוֹת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם'. לפי הפסוקים הללו, הטעם למצוַת הישיבה בסוכה הוא כדי לזכור את הסוכות שבהן ישבנו במדבר, בזמן ההליכה לארץ ישראל. לפי אחת הדעות, לא היו אלו סוכות רגילות, אלא 'ענני כבוד' שהקיפו את מחנה בני ישראל והגנו עליו מאויבים ומפגעים.

מדוע כל כך חשוב לזכור שישבנו בסוכות?

הישיבה בסוכה היא חלק מהזיכרון הכללי של 40 שנות ההליכה במדבר. בתקופה זו לא היה לנו כלום משלנו, וה' דאג ישירות לכל צרכינו: בני ישראל אכלו מַן שירד מהשמים ושתו מים שיצאו מן הסלע בדרך נס. התורה מספרת לנו שבגדיהם של ההולכים במדבר לא בלו במשך כל השנים, ורגליהם היחפות לא התנפחו מההליכה בחול. חכמים מספרים שבגדיהם של הילדים גדלו יחד עמם, ושענני הכבוד היו מיישרים את ההרים והעמקים כדי שלא יהיה צורך להתאמץ. זכרון התקופה ההיא מעורר את האמונה והביטחון בה' בכל המצבים.

טעם נוסף לעניין זה קשור לעונה החקלאית: חג הסוכות נקרא בתורה גם 'חג האסיף', כי בתקופה זו של השנה מסיימים לאסוף את כל היבול. בתקופה זו האדם רואה את ביתו מלא כל טוב, והדבר עלול להביא אותו לגאווה ולתחושה שהוא בכוחו העצמי עשה את הכל. לכן דוקא בתקופה זו מצוה אותו התורה לצאת מביתו ולגור שבוע שלם בסוכה עראית, וכך הוא ייזכר בניסים שנעשו במדבר, ויזכור שכל מה שיש לו הוא מאת ה'. בנוסף, כאשר העשיר יושב לשבוע אחד בסוכת עראי, הוא פתוח יותר להבין את מצוקתו של העני, וכך מתרבה האחדות והקִרבה בין האנשים.

מדוע מנענעים בארבעת המינים?

למצות ארבעת המינים טעמים רבים. לפי האמור בתורה, מצוה זו קשורה לעניין השמחה, שכן ראיית פירות נאים וענפים ירוקים משמחת את הלב. יש לציין שבחג הסוכות יש שמחה מיוחדת, שכן בתקופה זו של השנה אוספים את היבול החקלאי. משום כך החג נקרא גם 'חג האסיף'.

טעם נוסף המופיע בגמרא קשור לכך שבחג הסוכות נידונים על המים, ובו נקבע כמה גשם יֵרד במשך השנה. נטילת ארבעת המינים, שהם צמחים שאינם יכולים להתקיים בלי מים, יש בה מעין תפילה ותחינה שהשנה הקרובה תהיה ברוכה בגשמים.

מדרש מפורסם מקביל בין ארבעת המינים לקבוצות שונות בעם ישראל: האתרוג, שיש בו טעם וריח, הוא כנגד אנשים שיש בהם תורה ומעשים טובים. הלולב, שיש בו טעם (בפרי התמר) ואין בו ריח, הוא כנגד אלו שיש בהם תורה אך לא מעשים טובים. ההדס, שיש בו ריח ואין בו טעם, הוא כנגד אלו שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה. והערבה, שאין בה לא טעם ולא ריח, היא כנגד אלו שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים. ועל ידי שכולם אגודים יחד ונמצאים באחדות, באים אלה ומכפרים על אלה.

מדרש אחר מקביל בין ארבעת המינים לאיברי הגוף: האתרוג דומה ללב, הלולב - לעמוד השדרה, עלה ההדס - לעין, ועלה הערבה - לשפתיים. על ידי נטילת ארבעת המינים מתקנים את האיברים

על מה צריך להקפיד בקניית ארבעת המינים?

בעניין ארבעת המינים יש דינים רבים, ונזכיר את המרכזיים שבהם: בראש ובראשונה, אסור שאחד המינים יהיה גזול. אם למשל יש שיח של הדסים בחצר פרטית, אסור לקטוף ממנו בלי רשות, ומלבד איסור הגזל שבדבר - הדסים אלו גם אינם כשרים למצוה. שנית, בארבעת המינים נאמר 'הָדָר', ולכן אם אחד מהם יבש לגמרי, או שנשרו רוב העלים מההדס או מהערבה, או שנחתך ראש הלולב או הערבה, או שיש כתמים מסוימים על האתרוג, וכדומה  - הרי הם פסולים (אמנם לפי חלק מהדעות, הצורך ב'הדר' הוא רק ביום הראשון של החג). כמו כן, על האתרוג להיות בלתי מורכב. כיום ברוב המקומות אפשר להשיג ארבעה מינים באריזות עם השגחת כשרות.

מהי 'שמחת בית השואבה'?

כשבית המקדש היה קיים, היתה נערכת בו בחול המועד סוכות 'שמחת בית השואבה', שבה תלמידי החכמים והחסידים היו רוקדים עם לפידים עד אור הבוקר ושרים שירות ותשבחות לה', והלוויים היו מנגנים בכלי נגינה. בבוקר היו הולכים לשאוב מים ממעיין השילוח והיו מנסכים אותם על המזבח, שזו מצוה המיוחדת לחג הסוכות, וזו ה'שואבה' שעל שמה נקרא המעמד. כיום נוהגים לקיים 'זכר לשמחת בית השואבה' בישיבות ובחצרות החסידים.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר