מידות הנפש

רבני שלום לעם תגובות: 0

יש לי מושג

מידות הנפש – יוסף רזניק

התנהגויות שונות, אנשים שונים

כשאנו מתבוננים באנשים שסביבנו, אנו רואים מגוון גדול של צורות התנהגות ורגש. שמעון, למשל, כועס על כל דבר קטן. אליהו, לעומתו, רגוע תמיד, ולא משנה מה יקרה. אביעד הוא טיפוס שמח ורואה בכל דבר את הצד החיובי. יובל הוא אדם עגמומי ש'מקטר' באופן תמידי. מיכל מפחדת מהצל של עצמה; נועה לוקחת סיכונים בלי להניד עפעף. עדי אוהבת לאכול, ואינה יכולה לעמוד בפני עוגה טובה (וגם נראית בהתאם...). לשירה צריך להזכיר לבוא לארוחת צהריים.

אלו הן רק דוגמאות בודדות מהתחום הרחב הקרוי 'מידות', כלומר האופן שבו מוציאים לפועל את כוחות הנפש. ענווה וגאווה; עצבות ושמחה; אהבה ושנאה; עצלות וזריזות; איכפתיות ואדישות; דייקנות ורשלנות; פחדנות ואומץ; נדיבות וקמצנות; חמלה וקשיחות; רדיפת כבוד וצניעות; רדיפת ממון והסתפקות במועט; תאוות חומריות והיעדרן; כעס וסבלנות; עדינות וגסות; תמימות והתחכמות; ביקורתיות וראיית הטוב; אחריות והפקרות; הכרת הטוב וכפיות טובה - כל אלו הן מידות.

מדוע ההוצאה לפועל של כוח בנפש נקראת 'מידה'?

ה'מידות' נקראות כך משום שהן תלויות במידה וב'כמות' שבה משתמשים בכל כוח נפשי. דבר זה קובע אם המידה תהיה טובה או רעה. תאוות האכילה, למשל, היא חיונית לחיי האדם, אבל כשנותנים לה יותר מדי מקום היא הופכת לזללנות מזיקה, וכן בשאר המידות.

האם התורה מתייחסת לנושא זה?

בהחלט כן. אחת המצוות החשובות בתורה היא 'וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו' (דברים כח, ט). מצוה זו מחייבת אותנו להשתדל לכוון את כל דרכינו ומידותינו אל הדרך הטובה, ולהידמות בכך לה' בעצמו, כפי שאמרו חכמים: 'מה הוא נקרא רחום - אף אתה הֱיֶה רחום'.

רבי יהודה הלוי, מחבר 'ספר הכוזרי', המשיל את תפקידו של האדם לתפקידו של מושל מדינה, שאמור לנהל את המדינה בצורה חכמה וצודקת, לתת לכל קבוצה את מה שמגיע לה, ולא להיכנע למי שצועק הכי חזק. גם נפשו של האדם היא כעין 'מדינה' שיש בה כוחות רבים ושונים, ויש צורך לשלוט בהם ולהוציא אותם אל הפועל בצורה הנכונה - לא פחות מדי ולא יותר מדי.

כיצד אפשר לדעת מתי המידות הן טובות או רעות?

חכמים לימדו שבכל תחום של חיי האדם ישנם שני כוחות מנוגדים. בתחום הנתינה למשל, ישנו כוח של רצון לתת, ומצד שני ישנו רצון לשמור את מה שיש לנו לצורך עצמנו. כאשר האדם פועל לפי אחד מהכוחות בלבד, כגון שהוא מפזר לאחרים את כל כספו, או שהוא קמצן ואינו נותן מאומה - הרי זו מידה שלילית. המידה הטובה בכל תחום היא שילוב נכון של שני הקצוות, ובדוגמה שלנו - שילוב של שמירה על רכושנו ביחד עם נתינה לאחרים.

האם אפשר בכלל לשנות הרגלים ומידות שטבועות בנו?

כל אדם נולד עם אופי שונה ונטייה למידות מסוימות, וגם החינוך והסביבה משפיעים על מידותיו של האדם. למרות זאת, האדם אינו כבול למידותיו המולדות או לחינוכו, ויכול לשנות את מידותיו בכוח הבחירה החופשית. תיקון המידות ושיפור האישיות היא עבודת חיים הדורשת תשומת לב ומאמץ, אך יש בה סיפוק עצום כי המידות הטובות הן המפתח לאושר ולשמחת חיים אמיתית.

 

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר